שקרים וסטטיסטיקה: כך משקרת טבלת ההשכלה הגבוהה - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שקרים וסטטיסטיקה: כך משקרת טבלת ההשכלה הגבוהה

שיעור הצעירים האקדמאים בישראל נמוך ביחס ל-OECD

20תגובות

 הסופר האמריקאי מארק טוויין אימץ מראש הממשלה הבריטי-יהודי בנימין ד'יזראלי את האמרה כי בעולם יש שלושה סוגי שקרים - שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה.

גאווה גדולה נזקפה באחרונה לזכותה של ישראל עם פרסום נתוני ההשתתפות בהשכלה על-תיכונית במסגרת סקרי OECD. ישראל הבליחה לפתע מהתהומות העמוקים של מבחני הפיז"ה הזכורים לרעה, למקום השני המכובד אחרי קנדה, ולפי הפרסומים בעיתונות השאירה הרחק מאחור את שיאני הטבלאות המוכרות, למשל, פינלנד.

אחת המטרות העיקריות של מערכת ההשכלה בכלל והעל-תיכונית בפרט, היא להכין את הצעירים לחיי אזרחות פעילה, שבה יעשו למען עצמם ולמען החברה שבה הם חיים. האקסיומה במדינות המפותחות גורסת כי השכלה משפרת את יכולת ההשתכרות והרווחה של הפרט, וכך תורמת לשגשוג החברה כולה.

ההשכלה גם נתפשת כסולם לעלייה במדרגות המוביליות החברתית ולשילוב בחברה של פריפריה, מיעוטים ושכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. עיון מושכל בטבלה המלאה שהוזכרה בדיווחים על מיקומה היחסי של ישראל על מפת ההשכלה, מוביל למסקנות מעניינות.

ישראל ממוקמת שנייה מבין מדינות OECD עם 45% מהאזרחים בגילאי 25-64 בעלי השכלה על-תיכונית כלשהי. הנתון הזה כולל לימודי הסמכה, השכלה על-תיכונית המובילה לתואר הנדסאי וקורסים מקצועיים שונים, ואת החרדים הלומדים בישיבות, שאותם קשה להכניס למשוואה שבה לימודים תורמים להכנסה ורווחה של הפרט והחברה. יתרה מכך, הסטטיסטיקה של OECD לא כוללת את רמת הגולן ואת התושבים המתגוררים מעבר לקו הירוק.

הנתון המפתיע ביותר הוא שדווקא בקטגוריית הגיל הרלוונטית של 25-34, זו שלא הופיעה משום מה בהודעה הרשמית לעיתונות אבל היא המשמעותית לעתידנו בעשורים הבאים, ישראל מדורגת אחרי אוסטרליה, קנדה, דנמרק, צרפת, אירלנד, יפאן, דרום קוריאה, נורווגיה ובריטניה.

אם מביאים בחשבון את לומדי הישיבות במספריהם העולים מדי שנה - קיימת ירידה משמעותית בסך שיעור הלומדים בגילאים אלה לאורך השנים האחרונות. התוצאה המספרית עגומה עוד יותר, מכיוון ששיעור הצעירים בישראל גבוה משמעותית מרוב מדינות OECD ושיעור הלומדים מבין הצעירים נמוך באופן יחסי.

נראה כי מאמצים להנגשת ההשכלה לא נשאו את הפרי המיוחל במבחן התוצאה הבינלאומי. שני העשורים האחרונים היו עידן של נגישות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. 67 מוסדות אקדמיים מתחרים כיום על רבבות לומדים המצטרפים למערכת בכל שנה ותוכניות רבות מציעות תארים והכשרות למכביד, חלקם אפילו ללימודים מתקדמים ללא דרישות קודמות.

ואולם מחקרים ארוכי טווח בישראל ובעולם הוכיחו חד-משמעית כי פתיחת הזדמנויות חדשות והנגשת הלימודים ללא תכנון מוקדם של כל המערכת, דווקא מעמיקים את הפערים בחברה על בסיס סוציו-אקונומי. על פי המחקרים, בעלי האמצעים לומדים לנצל טוב יותר את ההזדמנויות החדשות ומרוויחים מכך, בעוד החלשים אינם מגיעים לרוב למיצוי ולניצול של תהליכי הנגישות.

פערי השכר הגדלים בין בוגרי תוכניות מסוגים שונים והסללה לימודית לכיוונים פחות אטרקטיביים מתקיימת דווקא בעתות של הנגשה. קיום מוסדות פרטיים אף מגדיל את הפערים. 45% מהישראלים שנטלו חלק במערך ההשכלה העל-תיכונית אולי מצטלמים יפה על הפודיום התקשורתי, אבל אינם מייצגים את התמונה האמיתית. בנוסף, השאיפה המתמדת להגדלת הנגישות כחזות הכל היא שגויה, ובמבחן המציאות מביאה להגדלת הפערים במקום לצמצומם.

המדיניות של השקעת משאבים בהגדלת הנגישות ללא חשיבה כוללת יחד עם מדידה בלתי פוסקת של הגידול במכסות, תארים, הכשרות והשוואות בינלאומיות ובעיקר הצגתם לראווה בכל הזדמנות שמצטלמת יפה תקשורתית, מזכירה את אמרתו טוויין על גודל השקר שבסטטיסטיקה.

הכותבת היא חוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#