עליית מחירי המזון אינה באשמת החקלאים - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עליית מחירי המזון אינה באשמת החקלאים

יש לטפל באובדן התחרותיות, היעדר רגולציה ומתן לגיטימציה למונופולים לתפוס כפי יכולתם

2תגובות

באחרונה פורסם בתקשורת כי מחירי המזון בישראל גבוהים בהשוואה למדינות OECD ולמדינות שבהן ההכנסה לנפש דומה לזו של ישראל, כשעיקר הטענות מופנות לעבר מוצרי החלב, הבשר והדגים. הפרסומים התבססו על דו"ח של בנק ישראל, אך דו"ח זה רחוק מלהציג את התמונה המלאה.

■ שוק החלב: ראשית, יש להזכיר כי ברבות ממדינות OECD שאליהן אנו מושווים, מסובסדת תעשיית החלב פי שלושה מאשר בישראל. לגופו של עניין, מוצרי החלב בישראל גבוהים יחסית כתוצאה מהתלות הכמעט מוחלטת של הרפתנים בשוק העולמי של הגרעינים. ואולם כאשר מנתחים את שרשרת הערך, רואים בבירור כי מחיר החלב הגולמי משאיר בכיסו של הרפתן שכר בגובה השכר הממוצע במשק.

איליה מלניקוב

עיקר השמנת נקטפת בתחנות שבדרך על ידי המחלבות הגדולות ורשתות השיווק, שבשלוש השנים האחרונות ניצלו את האי תחרותיות בשוק, והתנהגו כמונופול המוכר בנקודת מקסימום הרווח. משק החלב חשוף כיום ל-20% יבוא, שהם 2,000 טונות בשנה. המטרה ששם לו שר האוצר - להעלות את רף היבוא ל-7,000 טונות במהלך ארבע השנים הקרובות, משמעותה גזר דין מוות ליצרני החלב הקטנים.

■ שוק הבשר: הורדת המכסים על יבוא בשר לא תוביל להורדה משמעותית במחיר בשל סוגיית הכשרות. להכשרת בשר עלות כספית לא מבוטלת, וכבר כיום ישראל מוגבלת במספר המדינות שעמן היא יכולה לחתום על הסכמי סחר בבשר בשל כך. הורדת המכסים לכשעצמה תפגע בייצור הבשר המקומי, אך יש להניח שלא תביא להורדה משמעתית במחיר.

■ שוק הדגים: כ-80% מתצרוכת הדגים בישראל מיובאת מסין. איכות הדגים האלה ירודה, והם מופנים בעיקרם לשוק המוסדי, כאולמות חתונות ואירועים. שוק הדגים המקומי, שהוא שוק של דגים טריים, מהווה כ-20% ועונה על צורכי האוכלוסייה השומרת אמונים לדג טרי ואיכותי. הורדת מכסי המגן לא רק שתפגע ביצרני הדגים בישראל, אלא תפגע בציבור שחשובה לו טריותם של הדגים.

באופן כללי, אם כבר בוחרים להשוות אותנו למדינות OECD במישור החקלאי, כדאי לעשות זאת בכל ההיבטים. החקלאות הישראלית כולה מסובסדת ברמה כוללת של 12% בלבד מערך התוצרת שלה, במקום השני מלמטה בטבלת מדינות OECD. אף על פי כן, החקלאים הישראלים מספקים ירקות ופירות מהטובים והזולים בעולם. אמנם על הפירות והירקות האלה לא מוטל מע"מ, אך משום מחירם הנמוך מרכיבם בסל המזון הישראלי הוא הגבוה במערב.

בנוסף, תורמת החקלאות ערך מוסף עקיף לשמירת הסביבה, לריאות הירוקות, לתיירות ולערכי הטבע בשיעור של כ-73 דולר לכל דונם מעובד . הדו"ח החלקי של בנק ישראל אינו מביא בחשבון את כל הערך המוסף של הייצור החקלאי. ההתמודדות עם עליית מחירי המזון בישראל דורשת התעמתות עם הגורמים האמיתיים לכך: אובדן התחרותיות בחוליות העיקריות של שרשרת הערך, קרי הרשתות והמחלבות; היעדר רגולציה; ומתן לגיטימציה למונופולים לתפוס כפי יכולתם.

אין ספק כי קל יותר להיטפל לחקלאי הקטן מאשר לפתור את הבעיות הגדולות, אך לנו כציבור שנהנה יומיום מהתוצרת החקלאית הישראלית אסור להרשות זאת.

וילן הוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל; בורושק היא הכלכלנית הראשית של התאחדות חקלאי ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#