כמה מרוויחות רשתות השיווק על מוצרי החלב? - מחירי מזון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

כמה מרוויחות רשתות השיווק על מוצרי החלב?

במשרד החקלאות החליטו לחיייב את רשתות השיווק והמחלבות לדווח על 12 מוצרים שהפיקוח על מחיריהם הוסר, ובהם קוטג', גבינה צהובה ומילקי

19תגובות

>> שרת החקלאות, אורית נוקד, הוציאה אתמול צו שיחייב את רשתות השיווק והמחלבות לדווח על רווחיותן 12 מוצרי חלב שהיו מפוקחים בעבר ועשרה המפוקחים כיום - כך נודע ל-TheMarker. הצו ייכנס לתוקף עם חתימת שר האוצר, ומקודם בהמלצת ועדת המחירים הבין-משרדית, המשותפת למשרד האוצר ולמשרד החקלאות.

וקנין עופר

הוצאת הצו נועדה לבדוק את שרשרת הערך של מוצרי חלב - מהו שיעור המחיר שמקבלות המחלבות ומה מועבר לרשתות השיווק. זאת, כדי לבדוק אם להחזיר מוצרי חלב מסוימים לפיקוח ולקבוע את מחירם. בישראל ישנם עשרה מוצרים מפוקחים שמחירם קבוע ועוד 12 מוצרים שהוסר עליהם הפיקוח במשך השנים.

הצו יקבע גם תוספת דיווח לגבי המחלבות: עד כה דיווחו המחלבות על הרווחיות מעשרת המוצרים שבפיקוח לא באופן קבוע, אלא בהתאם לבקשת המפקח על המחירים - זאת, בהמשך לבקשותיהן להעלאת מחירים. כעת, עם הצו החדש, הן ייאלצו לדווח באופן שוטף על רווחיותן.

12 המוצרים שיצאו מפיקוח ויחוייבו בדיווח הם גבינה קשה טל העמק של תנובה (גם ארוזה), שמנת מתוקה, שמנת עמידה, חלב עמיד 3%, גבינה קשה פרוסה גוש חלב 200 גרם, גבינה קשה פרוסה גלבוע 200 גרם, מעדן חלב בטעמים (כמו דני וקרלו), מעדן חלב עם קצפת (מילקי ומו), קוטג' 9%, קוטג' 5%, גבינה לבנה 9% וגבינה לבנה 5%. המוצרים שנמצאים כיום בפיקוח ומחיריהם קבועים ויחוייבו בדיווח הם חלב בשקית ובקרטון 1% ו-3%, חמאה 100 גרם, אשל, לבן, שמנת חמוצה 15%, גבינת עמק וגלבוע רגילה במשקל.

נוקד מחייבת את רשתות השיווק והמחלבות לדווח על רווחיותן ממוצרים אלה על רקע ההתייקרות של עשרות אחוזים במוצרי חלב שיצאו מפיקוח. עם פרסום הנתונים על ההתייקרות מאז פרוץ מחאת הקוטג' באמצע יוני 2011, ניסו המחלבות ורשתות השיווק להטיח את האחריות אחת על השנייה, כאשר כל צד טען כי הצד השני גוזר קופון רווחיות גדול יותר.

"היעדר הפיקוח על מקטע השיווק מהווה סיבה מרכזית לפערים העצומים ומחייב התערבות של המדינה", אמרה נוקד. "תיקון הצו יאפשר לפנות לרשתות השיווק באופן ישיר, ולדרוש מהן את נתוני העלויות והרווחיות בשיווק המוצרים. מעקב ובקרה על כל עלויות תהליך שיווק המוצרים יגבירו את השקיפות ובעיקר יאפשרו הכנסת מוצרים לפיקוח במקרים של רווחיות גבוהה מדי, ובסופו של דבר קניית המוצרים במחיר הוגן".

לא יאשמו את היצרנים

החלטת משרדי האוצר והחקלאות לקוחה מהמלצות ועדת החלב, שלא עברו לאישור הממשלה, בעיקר משום שכללו רפורמה ברפתות שלה מתנגדים הרפתנים ומשרד החקלאות. חובת בחינת הרווחיות מחליפה את ההצעה המקורית של משרד החקלאות מהקיץ האחרון, להחזיר לפיקוח מוצרי חלב יקרים במיוחד. משרד האוצר התנגד להצעה מתוך התנגדות עקרונית לפיקוח מחירים, והפיקוח על הרווחיות הוא הפשרה שהושגה בין המשרדים. עם זאת, לא ברור מהו רווח סביר ומה יקרה למוצר, שיתברר כי פער המחירים של הרשת או היצרן לגביו חורגים מהרווח הסביר. החלופות יכולות להיות הכנסת מוצר כזה לפיקוח או פרסום הרווח החריג, בהנחה שהצרכנים יחדלו לרכוש אותו או לא ירכשו אותו ברשת היקרה.

בחינת רווחיות רשתות לפי מוצרים עשויה לשמוט את הקרקע מטענתן כי הרווחיות הכוללת שלהן ביחס למכירות נמוכה, לכן מי שאחראי לעליות המחירים הם היצרנים ולא הרשתות. ועדת המזון מנסה לבדוק את רווחיות הרשתות, לאחר ששר התמ"ת, שלום שמחון, אמר כי הן פועלות גם כחברות נדל"ן ויש לשקלל גם פעילות זו בניתוח רווחיותן.

מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים במיוחד יחסית למדינות המפותחות (OECD), בין השאר, בגלל תחרות מועטה - כך קבע דו"ח שפירסם לפני כחודש בנק ישראל, ויישר קו עם מסקנות ועדת טרכטנברג, שמצאה כי מחירי מוצרים רבים בישראל התייקרו בשנים האחרונות מעבר לנדרש מעליית מחירי תשומות הייצור.

הממצאים הבולטים בדו"ח טרכטנברג מבססים את תחושת הציבור הרחב, שלפיה ענף מוצרי החלב סובל מכשלי תחרות קשים במיוחד, המובילים לעליות מחירים מוגזמות. על פי ממצאי בנק ישראל, מחיר מוצרי החלב בישראל ב-2008 היה גבוה ב-44% ממחיריהם במדינות המפותחות (OECD).

מחירי המזון בישראל ב-2008 היו גבוהים בכ-15% מממוצע מדינות OECD, ובקרוב פער זה יעלה ל-20% בהשוואה למצופה במשק עם הכנסה לנפש דומה לישראל. על פי התפתחות המחירים, שער החליפין של השקל ביחס ליורו והתפתחות התוצר לנפש בישראל ובאירופה בין 2008 ל-2011, ניתן להעריך כי מחירי המזון בישראל המשיכו והתייקרו בהשוואה למדינות גוש היורו בשלוש השנים האחרונות בכ-10% נוספים. ביחס לארה"ב, לא חל שינוי משמעותי במחירי המזון באותה התקופה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#