פסק זמן במחאה? הצרכן לא אוהב להיות פראייר - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסק זמן במחאה? הצרכן לא אוהב להיות פראייר

מחאת "הפסק זמן" מוכיחה: הצרכן הישראלי לא יירד מהמשמר

28תגובות

>> עשר הפגנות התקיימו מול בתיהם של בכירי שטראוס בחודשיים האחרונים. ההפגנות זכו לנוכחות דלילה של עשרות משתתפים בלבד במקרה הטוב. אבל בעוד שההפגנות היו זניחות יחסית, נחשפו עוד עוולות של שטראוס כלפי ציבור הצרכנים. כך, למשל, העובדה שהחברה הודיעה על הורדת מחירים של עשרות מוצרים לפני כמה חודשים, אך בפועל בחרה להוריד את מחירם של מוצרים שוליים בלבד, כמו ריבות של יד מרדכי.

ואולם, אף אחד מהמוצרים שלה לא הצליח לעורר סערת רוחות אצל הצרכנים כמו הפרסום ברשת החברתית של מחיר החטיף פסק זמן בסופרמרקט שופ-רייט בניו ג'רזי, ארה"ב.

זה אינו ההפרש של כמה שקלים בין המחיר שגובה שטראוס בישראל על החטיף לעומת מחירו בארה"ב, ש"הטריף" את דעתם של אלפי המגיבים בפייסבוק ובאתרי החדשות. כעסם, הבא לידי ביטוי בתגובות זועמות ביותר, נובע מהעובדה שאותה פיסת מידע קטנה הדליקה את אחת התחושות הקשות ביותר לצרכן הישראלי: הוא לא אוהב להיות פראייר.

מדי יום הוא שומע כמה המוצרים בחו"ל זולים יותר מאשר בישראל. אבל, כשהוא שומע על מישהו משלנו, חברה ישראלית שמסבסדת על גבו צרכנים בחו"ל - זה כבר יותר מדי עבורו. הוא הרי ליווה את שטראוס במשך שנים והעדיף את הפרה האדומה על פני המתחרים הבינלאומיים - וזה מה שהוא מקבל בתמורה? "לא יעלה על הדעת", קובעים הגולשים.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

תגובת הציבור הישראלי על מחיר הפסק זמן, מזכירה לא במעט את פרשת הקוטג' של תנובה, שנהפך לסמל המחאה. נכון, פסק זמן הוא לא מוצר בסיסי ורובינו לא מכניסים אותו מדי שבוע לעגלת הקניות בסופרמרקט. אבל בכל זאת, ממש כמו הקוטג', הוא מותג שנמצא איתנו מאז ומתמיד (יותר מ-30 שנה) ושנהפך לחלק מההוויה הישראלית.

ליצרני המזון יש הרבה תשובות מוכנות לאירועים שבהם הם נתפסים 'עם המכנסים למטה', כמו: "רשתות המזון הן אלה שקובעות את המחיר הסופי", או "מדובר במקרה בודד של חנות מסוימת שבמקרה באותו יום ובאותה שעה מכרה את המוצר במחיר נמוך יותר".

ובכל זאת, כשרואים בדו"חות של שטראוס כי פעילות הקפה שלה בישראל מתאפיינת בשיעור רווחיות תפעולית כפולה מזו של הפעילות הבינלאומית (11.6% לעומת 5.3% מהמחזור בהתאמה), קשה שלא להרים גבה על התשובות שהיא משמיעה. אי אפשר להימנע מהמחשבה שהפערים נובעים גם מכך שבעוד שבישראל שטראוס שולטת בשוק השוקולד והקפה, הרי שבחו"ל אין לה יתרון מותגי על פני מוצרים אחרים ולפיכך המחיר בהתאם.

מאז פרוץ המחאה החברתית יצאו יצרני המזון במהלכים שונים כדי להראות שהפנימו את השינוי שחל בתחושת הצרכנים. ואולם ההרגשה שנותרה בקרב הציבור היא שלא מדובר בשינוי אמיתי בתפישה הבסיסית של החברות.

לא בטוח שסערת הפסק זמן תתפתח לאיזשהו חרם פעיל על המוצר או על שטראוס כחברה, כפי שקרה עם הקוטג'. אבל דבר אחד בטוח: המחאה הצרכנית לא מאחורינו. הצרכן הישראלי החדש מאותת לחברות שהוא לא יירד מהמשמר ולא יהיה מוכן לקבל תירוצים. כדאי שהן יקשיבו לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#