בני 45, תחזיקו חזק בכיסא - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בתגובה לכתבת TheMarker

בני 45, תחזיקו חזק בכיסא

עובדים מבוגרים המנסים למצוא עבודה חדשה נתקלים בחומה של מראיינים צעירים ■ בכל העולם המערבי מתמודדים עם אפליה על רקע גיל בשוק העבודה, תופעה שלא רק מהווה עוול לעובד - אלא גם נזק כלכלי למשק ■ הפתרון לא טמון בחקיקה, אלא בתודעה של המעסיקים

88תגובות

>> רפי כדורי, 48, היה תמים כשהחליט לעזוב את המשרה שהיתה לו בתמיכת לקוחות בחברת ההיי-טק ורינט. אבל אחרי 16 שנה באותה חברה, עם רקורד מקצועי עשיר, כדורי הרגיש שהוא חייב להתרענן ולא חשש מהעתיד המקצועי - הוא הרגיש שהוא בשיאו.

ואולם כשהחל לחפש עבודה חדשה, הוא הבין את כללי המשחק: עובדים מבוגרים בהיי-טק הם לא סחורה מבוקשת. "כשלא התקבלתי לעוד ועוד מקומות התחלתי לבדוק מי האנשים שכן מתקבלים. ראיתי שמדובר בצעירים - אולי כאלה עם פחות ניסיון, שעולים פחות".

הראיון עמו, שפורסם השבוע ב-TheMarker, עורר הדים ובעקבותיו השתרך שובל של טוקבקים, בהם רבים המזדהים עמו. מי שעוד יכול להזדהות הוא הנגיד, סטנלי פישר, שבגיל 67 מצא עצמו מבוגר מדי כדי לכהן כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF). הניסיון והרקורד לא עזרו גם למי שנבחר להיות אחד הנגידים הטובים בעולם. ואם בארזים נפלה השלהבת, מה יגידו כל היתר? טריקת הדלת בפני פישר כנראה לא תפגע בו יותר מדי. גם בתום תפקידו הנוכחי הוא ימצא ג'וב שיהלום את כישוריו. ואולם רבים אחרים בישראל שחצו את גיל 45 נהפכים לסרח עודף של שוק התעסוקה הישראלי.

לפי הלמ"ס, 51.7% מכלל המובטלים בישראל הם בני 45 ויותר. נתוני שירות התעסוקה הנכונים לדצמבר 2011 מלמדים כי מבין הבלתי מועסקים, כ-100 אלף הם בני 45 ויותר. שיעור השתתפות בכוח העבודה של בני 65 ויותר הוא כ-12.3%. הנתונים מלמדים כי בישראל יש 785 אלף אנשים בקבוצת הגילים 45-54; 702 אלף אנשים בקבוצת הגילים 55-65; 393 אלף בקבוצת הגילים 65-75; ו-359 אלף בקבוצת הגילים 75 ויותר. אמנם גיל הפרישה בישראל הוא 67 לגברים ו-62 לנשים, אך מאות אלפים כלל לא מגיעים אליו.

במציאות שבה תוחלת החיים עולה, מדובר לא רק בעוול אישי כלפי כל מבוגר שנפלט משוק העבודה, אלא בנזק כלכלי עצום למדינה. מדובר בכוח עבודה שיכול היה לתרום לייצור, היצוא והתמ"ג. הבעיה החריפה יותר היא ששוק התעסוקה מדיר לא רק מבוגרים, אלא גם אוכלוסיות נוספות כמו חרדים וערבים. שיעור השתתפות בשוק התעסוקה של מגזרים אלה נמוך במיוחד. הקוקטייל הזה של הדרת מבוגרים, אוכלוסיות מיוחדות (נכים בעיקר), בני מיעוטים וחרדים, הוא בעל אפקט עצום על המשק. מדובר באבן ריחיים שתלויה על צוואר המשק ומונעת ממנו לזנק קדימה.

במדינות אחרות המצב שונה לגמרי. OECD מעודד תעסוקת מבוגרים מעל גיל 65, ומדינות רבות נוקטות צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. בישראל, מנסה באחרונה משרד התמ"ת להילחם בתופעה, על ידי הכשרות מקצועיות והשקה (בקרוב) של קמפיין להעלאת המודעות נגד אפליית גיל, אבל קשה מאוד להילחם בהלך רוח שמפלה לפי גיל, שטמון בקרב מעסיקים רבים.

הנה, למשל, אחת התגובות לראיון עם כדורי שפורסם השבוע: גולש שהציג עצמו כיזם כתב: "כמעסיק בן 32 בתחום התוכנה, לא נעים לי להעסיק מבוגרים ממני. ניסיתי זאת פעם-פעמיים והרגשתי לא נעים. עניין של כבוד בסיסי שאני רוכש לאנשים מבוגרים ממני. לא תמיד נעים לבקש ממישהו שיכול להיות אבא שלך שיעשה מטלות מסוימות. לכן אני מעדיף צעירים".

ומרגע שזה טבוע אצל המנהלים, זה מחלחל למטה, למחלקות למשאבי אנוש - אל אלה שאנשי ההיי-טק מכנים אותן בלעג "סיגי" - אותן עובדות צעירות שסיימו לא מזמן את לימודיהן באוניברסיטה וכיום מהוות את המסננת הראשונה במיון עובדים במחלקות משאבי אנוש. הן בסך הכל רוצות למלא את תפקידן, אך מעדיפות שלא לתת צ'אנס למי שחורג מהנורמה.

בעיית הדרת מבוגרים משוק התעסוקה אינה אופיינית רק לישראל. בעולם קוראים לזה אייג'יזם. ה"ניו יורק טיימס" פירסם באחרונה כתבה גדולה שמגלה שמספר לא מבוטל של חברות אינטרנט מעמק הסיליקון מעדיפות צעירים. לפני כמה חודשים נערך בישראל יריד תעסוקה לבני 60 ויותר. אלפים צבאו על הדלתות בתחינה למצוא מקום עבודה, אבל חזרו לבתיהם במפח נפש. מה שהוצע להם ביריד הם סדנה לכתיבת קורות חיים או עבודה בשכר זעום של סידור סחורה, לכל היותר. גם ביוון נראו השבוע בהפגנות אנשים בני 50 ויותר, בורגנים למראה, שמבינים שהעולם נופל להם על הראש.

הפתרון אינו חקיקה. הגנה על מבוגרים לפי חוק תביא למצב כמו באירופה, של עובדים לא יעילים. אבל אי אפשר שלא לטפל באותם סטריאוטיפים שהשתרשו בשוק התעסוקה במערב. הפתרון טמון בעיקר בשינוי תודעה: קודם כל בהעלאת הנושא למודעות ציבורית כי כרגע הוא נמצא בעיקר עמוק מתחת לשטיח. קמפיינים תקשורתיים הם כלי חשוב וגם הכשרות מקצועיות, אבל זה צריך להיעשות בשילוב עם המעסיקים הפרטיים, כדי שלא ייווצר מצב שהן נהפכות ללא רלוונטיות.

עופר וקנין

אולי צריך גם לחשוב על מהלך דומה לזה שהושק ב-2011 לשילוב מיעוטים בהיי-טק. במסיבת עיתונאים גדולה ומפוארת, התחייבו 20 מנכ"לי חברות ההיי-טק הגדולות בישראל להתחיל להעסיק יותר ערבים ישראלים. היוזמה זכתה לברכה מצד שמעון פרס, נשיא המדינה - למי שלא יודע, בן 88 כיום. עובד במשרה מלאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#