מסעדת התרנגול הכחול: לא היה פאן לנו - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עסקית בשבוע

מסעדת התרנגול הכחול: לא היה פאן לנו

בנות "מעושרות" נהגו לסעוד בתרנגול הכחול, אז חשבנו שנמצא שם את החיים הטובים

16תגובות

עם תום העונה הראשונה של סדרת הריאליטי "מעושרות", התמלאנו חשק לחוש על בשרנו את חוויותיהן של שש המופלאות. קניות בחנות של ניקול ראידמן היו מרוששות אותנו, ביקור במכון הפילאטיס של לאה שנירר לא בא בחשבון, ולכן בחרנו מקום שאנחנו יכולות להרשות לעצמנו: מסעדת התרנגול הכחול, שבה ישבו בנות החבורה מדי פעם.

התרנגול הכחול, אחת ממסעדותיו של השף שאול בן אדרת, שוכנת בפארק צמרת היוקרתי בצפון תל אביב. כשנכנסנו למסעדה, שמוקמה דווקא ליד מכון יופי, היינו בטוחות שהיא שוממת - עד שגילינו שחלקה הפנימי הומה אדם. לצד הרבה מאוד סועדים היו שם הרבה מאוד מלצרים, אבל תוך זמן קצר הבנו שמספרם הגדול לא הופך את השירות למוקפד ולמהיר יותר.

דניאל לילה

בתרנגול הכחול מציעים עסקית בשתי רמות מחירים, 82 ו-99 שקל, והיא כוללת שתייה קלה, מנה ראשונה ועיקרית. ראשית קיבלנו לשולחן שלוש פוקאצ'ות אישיות שלצדן חמאת זיתים. הפוקאצ'ות היו טעימות, וסייעו לנו להעביר את הזמן עד שיגיעו השתייה והמנות הראשונות. כשהן הגיעו סוף סוף, התברר שחל בלבול, ובמקום מרק הביאו לאחת מאתנו ברזאולה סינטה כבושה. הטעות תוקנה והכל בא על מקומו בשלום (עד לטעות הבאה), ושלושתנו קיבלנו את המנות הראשונות שלנו.

אחת מאתנו אכלה מרק דלעת עם תיבול מודגש של לימון ונענע, שבתוכו שחו שתי קציצות כבש וסולת. המרק היה חמצמץ מאוד, וטעמה של הדלעת נעלם. מרק העגבניות, שתובל בלמון גראס, ג'ינג'ר וחלב קוקוס, היה טעים, אך לקראת הסוף טעמו של הלמון גראס השתלט על המנה והותיר טעם לוואי. סלט הקיסר היה אמנם נדיב בגודלו, אך הטעמים השונים לא השתלבו בו.

לעיקריות הזמנו המבורגר קצבים עם קוביות תפוחי אדמה וסלט כרוב אדום; נתחי הודו ברוטב טנדורי עם סלט מלפפונים שהומר לפירה; ופילה סלמון ברוטב שמנת, שום, יין לבן ואצות וואקמה. ההמבורגר היה משובח, ותפוחי האדמה שהוגשו לצדו תובלו בעזות, אבל סלט הכרוב שהוגש באותה צלחת הרטיב לגמרי את הלחמנייה וחלק מקוביות תפוחי האדמה. נתחי ההודו היו עסיסיים ומתובלים היטב, והפירה שהוגש עמם היה טעים - אך קר לגמרי. מנת הסלמון הפתיעה: במקום המנה שהופיעה בתפריט קיבלנו מנה שונה לחלוטין, שלא נצפו בה רוטב שמנת או אצות. הדג היה טרי ועסיסי, אבל הפירה שהוגש לצדו היה קר גם כן.

לאור המנות המאכזבות מעט, העדפנו לוותר על תפריט הקינוחים ולעזוב את המסעדה, שהיתה רועשת וגרמה לנו להרגיש כאילו נקלענו לחתונה שלא הוזמנו אליה. בסך הכל שילמנו 282 שקל (כולל כוס יין במחיר מיוחד של 19 שקל). לפני שוויתרנו סופית על חלום האוליגרך, עשינו סיבוב בקניון G והסתפקנו בשוקולד מהחנות היחידה שבה יכולנו להרשות לעצמנו משהו. אם וכאשר נמצא לנו בעל הון, נעדיף לסעוד במסעדה שמקפידה על סטנדרטים גבוהים יותר.

ההצעה: שתייה, ראשונה ועיקרית ב-82 או ב-99 שקל |  טוב לביזנס:  מציעה אווירה יוקרתית, אך למעשה רועשת וסואנת |  בשולחנות הסמוכים:  אנשי עסקים ומשפחות | יתרון יחסי: תפריט מגוון | מישהו מטפל בך: שירות אדיב אך מרושל 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#