"חיסול בריכות הדגים יגרום לאסון אקולוגי ל-500 מיליון ציפורים נודדות" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חיסול בריכות הדגים יגרום לאסון אקולוגי ל-500 מיליון ציפורים נודדות"

מנכ"ל החברה להגנת הטבע לשעבר מזהיר את הממשלה מהרפורמה בענף גידול דגים

4תגובות

פגיעה בבריכות הדגים עלולה לגרור אסון אקולוגי ל-500 מיליון ציפורים נודדות, החולפות מעל ישראל בסתיו בדרכן דרומה ובאביב חזרה צפונה, כך הזהיר בסוף השבוע שעבר המנכ"ל לשעבר של החברה להגנת הטבע ד"ר יוסי לשם.

עוד אמר לשם, שלדבריו הצטרף הזואולוג פרופ' יורם יום טוב מאוניברסיטת תל אביב, כי לאחר שמרבית מאגרי המים בישראל התייבשו או יובשו, נותרו בריכות הדגים, אתרי חנייה ומנוחה לציפורים הנודדות. לשם ויום טוב, דיברו בכנס שקיימו מגדלי דגי הבריכות בישראל שדן במתווה לרפורמה בענף המדגה.

הרפורמה, בהשקעה של 120 מיליון שקל, נועדה לשקם את הנחלים במישור החוף, בעמקים הצפוניים ובגליל, המזוהמים במי הפלט של בריכות הדגים וגורמים בין היתר לריחות רעים באזורים הסמוכים לאתרי הגידול. מגדלי הדגים הודיעו בכנס כי הם תומכים ברפורמה ויש לבצעה, אך מתווה הרפורמה, כפי שאושר בממשלה, שיחייב אותם, לטענתם, להשקיע בה 100 מיליון שקל (83% מהמימון), אינו ריאלי וכי ייאלצו לייבש את הבריכות ולחסל את הענף. אזהרתו החריפה של דר' לשם, באה על רקע הודעת המגדלים לייבש את הבריכות עם הממשלה, בהנחיית אגף התקציבים באוצר לטענתם, לא תסיר מעליהם את עול המימון הכבד שהם נדרשים לו.

גידול דגי מאכל במים מתוקים הוא אחד מענפי החקלאות הוותיקים ביותר בישראל. אלא שמאז הקמתו לפני כשמונים שנה, לא הוקמו מתקני ומכוני טיהור למי הפלט, מתקנים שהקמתם כרוכה בהשקעות כבדות. הרפורמה כפי שתוכננה כוללת מספר שלבים:
- הזרמת מי הפלט לתעלות הניקוז ומהן לנחלים תיאסר 9 חודשים בשנה. ב-3 החודשים הנותרים תותר ההזרמה, לאחר שמי הפלט שהצטברו במאגרים מיוחדים יטוהרו ויטופלו לרמת איכות המאפשרת הזרמתם לנחלים.
- יוקמו מערכות מחוזר למי הפלט ובריכות שיקוע לחומר האורגני שבמי הפלט.
- ימומנו פרויקטים לייעול יצור דגים ליחידת שטח בריכה ולנפח מים, באמצעות רכישת מיכון מתאים וציוד בקרה.
- שיווק הדגים לצרכנים ותכנון היצור בענף יועברו לאחריות מועצת יצור חקלאית הנהנית מתוקף רשות סטטוטורית לפי חוק.

בשנים האחרונות ענף דגי הבריכות בישראל נמצא בתחרות קשה מול יבוא מתחרה מסין, יצרנית דגי מים מתוקים הגדולה בעולם. חלק מבעלי הבריכות, רובם ככולם קיבוצים ומושבים, הוסיפו לגידול דגי הבריכות המקובלים קרפיון ובורי (מושט), פרויקטים נלווים, בעיקר גידול דגי נוי הנמכרים במחירים גבוהים מאוד בארץ ובחו"ל ואטרקציות שבהן העמדת הבריכות לרשות דייגים חובבים לדייג חכות.

מארגון מגדלי דגים נמסר בתגובה כי 75% מתועלות הרפורמה הן תועלות ציבוריות לסביבה ולציבור הרחב ולא ייתכן שהחקלאים ישאו בשיעור כה גבוה מנטל המימון. דובר הארגון מסר כי אם לא יקבע מתווה מימון הגיוני, הענף ייסגר ו-2000 משפחות במושבים, בקיבוצים ובמגזר נותני שירותים לענף החקלאי יאבדו את פרנסתן.

ענף גידול דגי בריכות מייצר כ-19 אלף טון דגי מים מתוקים בשנה. שטח הבריכות מגיע לכ-25 אלף דונם וערך הייצור (במחיר לצרכן) מגיע לכ-540 מיליון שקל בשנה. בנוסף לכך עוסקים במתן שירותים לוגיסטיים לענף כ-1,500 עוסקים ועובדים נוספים שהכנסתם הכוללת נאמדת ב-150 מיליון שקל.

שרת החקלאות אורית נוקד, שהשתתפה בכנס שנערך במושב השיתופי ניר עציון, הבהירה כי משרד החקלאות תומך ברפורמה, אך יתנגד שהמגדלים יישאו בשיעור כה גבוה מהוצאות המימון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#