השקיעו בערבים ולא בחרדים - כלכלת ישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השקיעו בערבים ולא בחרדים

החרדים ויתרו על מדינת ישראל ועל הסיכוי לצאת ממעגל העוני

32תגובות

>> 38% מילדי ישראל בגיל החינוך היסודי לומדים בבתי ספר ציבוריים חילוניים. 38% מדור העתיד של ישראל נחשפים ללימודי הליבה, לטכנולוגיה מתקדמת, לעולם הגלובלי, לשבירת המוסכמות המגדריות במיצוי פוטנציאל אישי ולאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות למוביליות חברתית בישראל ומחוצה לה. החינוך הציבורי אינו מספק פתרון מושלם, אך זהו פתרון טוב מספיק שמודע למגבלותיו ונמצא בתהליך שיפור מתמיד.

63 אביבים חגגה ישראל, 28% מילדי מערכת החינוך היסודית משתייכים למגזר הערבי, 20% למגזר החרדי. מספרים אלה צפויים לגדול בשנים הקרובות. 63% הוא גם שיעור המשפחות המטופלות על ידי שירותי הרווחה בתיכון המקיף הערבי הגדול ביפו; 28% מילדי תיכון זה מסיימים את לימודיהם עם בגרות; כ-20% אינם מסיימים כלל את לימודיהם.

18 הוא הגיל שבו חל חוק גיוס חובה בישראל, אך חוק זה אינו חל על האוכלוסייה הערבית והחרדית. בצד החובות, שתי אוכלוסיות אלה, כל אחת מסיבותיה, אינן משתתפות בנטל הציבורי, וגם אינן נהנות מזכויות ואפשרויות שוות.

20% מהילדים במערכת החינוך היסודית לומדים במערכת החינוך החרדית. ילדים אלה אינם נחשפים ללימודי הליבה, לא מקבלים מיומנויות בסיסיות לחיים בעולם המודרני, לא מכירים בספרות, שירה, נגינה ואמנות שאינם ממקורותינו. יותר מכך, החברה הזו הופכת למסוגרת יותר ויותר, והחשש מזליגת החילוניות מביא על הציבור הזה גזירות חדשות לבקרים - החל בהדרת נשים מהמרחבים הציבוריים וכלה בשפיטה והענשה פנים סקטוריאלית ללא דין ודיין וללא מעורבות של גורמי החוק והאכיפה.

החרדים ויתרו על מדינת ישראל, ויתרו על תשלום המסים והסתפקו בכלכלה שחורה. החרדים ויתרו על הסיכוי לצאת ממעגל העוני. בעוד הנהגת החרדים מטיפה לבדלנות, התנגדות למוסדות המדינה וחתירה תחתיהם, רוב המגזר הערבי כמה להשתלבות.

ההיסטוריה מוכיחה שאידיאולוגיה פוליטית פורחת רק לאחר הכישלון של האידיאולוגיה החברתית. השקעה שיטתית בחינוך, בתשתיות ובעידוד עסקים קטנים ובינוניים במגזר הערבי תשנה את מאזן האחוזים בין התורמים לנתרמים בחברה הערבית, ותשפיע באופן חיובי על ההשתלבות של בוגרי המגזר במערכות הפרטיות והציבוריות בישראל.

השקעה סקטוריאלית מאסיבית במגזר הערבי תעורר את כל שאר השחקנים הפוליטיים והאחרים לפעילות. לאוכלוסייה התורמת למגזר החילוני יתוספו לא רק הערבים, אלא גם חלקים אחדים מהציבור החרדי שיבינו כי לאסטרטגיית הבדלנות והעסקנות כבר אין ערך מוסף.

בטבע נפוצות צורות חיים של פונדקאי-טפיל, ודוגמאות מוצלחות של יחסי גומלין אלה מתקיימות רק כאשר הטפיל פוגע בפונדקאי באופן מינורי. ברגע שהפגיעה בפונדקאי היא אנושה, הטפיל והפונדקאי נכחדים יחד מהטבע. יחסי גומלין מתקדמים יותר בין שני אורגניזמים קרויה סימביוזה. במקרה זה, שני הגורמים תורמים זה לזה כל אחד בתחומו ליצירת רווחה משותפת.

נדמה כי החברה בישראל נמצאת לפני הכרעה משמעותית לגבי טיב יחסי הגומלין בתוכה. רק מנהיגות אמיצה יכולה לנתב מערכת זו לסימביוזה משגשגת ולא להכחדה.

הכותבת היא חוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#