הישראלים עובדים יותר מדי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים עובדים יותר מדי

כדאי שנתחיל להפנים את התובנה כי יותר שעות עבודה אין משמעותן איכות חיים טובה יותר

23תגובות

>> דו"ח שפירסם באחרונה OECD גילה את מה שרבים מאתנו חשים: יצאנו מאיזון; ישראל ניצבת במקום 31 (מתוך 34) במדד איזון משפחה-עבודה.

הישראלים עובדים בממוצע הרבה יותר מעמיתיהם במדינות אחרות: 43 שעות שבועיות (לעומת 35 בארה"ב), כאשר כמעט רבע מהישראלים עובדים יותר מ-50 שעות בשבוע. ועוד לא אמרנו מלה על רמת השכר הנמוכה של הישראלים, שכ-72% מהם מרוויחים פחות מ-8,500 שקל (השכר הממוצע במשק), או על אלה הנאלצים לעבוד בכמה משרות כדי להחזיק את הראש מעל המים. במלים אחרות: עובדים הרבה, מרוויחים מעט.

מקובל לראות בשעות עבודה ארוכות ביטוי למוסר עבודה גבוה. מי שיוצא מהמשרד ב-16:00 זוכה במקומות עבודה רבים ללא מעט מבטים מזלזלים. אך לאמיתו של דבר לא ברור אם בשעה התשיעית או העשירית של יום העבודה יעילותו ותפוקתו של העובד ממשיכות להיות גבוהות. למעשה, רמת הפריון של העובד הישראלי נמוכה מזו של עמיתיו במדינות OECD המובילות - שעובדים פחות שעות.

שעות העבודה הארוכות הללו מתסכלות אותנו במישורים רבים: לפי סקר הלמ"ס, כמחצית מהעובדים בישראל אומרים כי המחויבויות בעבודה מקשות על תפקודם המשפחתי וכשליש מתוסכלים מכך שאינם מתראים מספיק עם בני זוגם. כך, פחות ופחות ישראלים - בעלי צווארון כחול או לבן - מבלים עם משפחותיהם, עוסקים בתחביבים, קוראים ספרים או נוטלים חלק בפעילות אזרחית.

אנחנו עובדים עוד ועוד שעות במחיר פגיעה בחיינו המשפחתיים, הקהילתיים והאזרחיים. אדם שמגיע הביתה מותש אינו פנוי לגבש לעצמו דעה ביקורתית בענייני היום ומעדיף להעביר את הזמן שנותר עד לשינה בצפייה בטלוויזיה. פחות פנאי גם מונע מאתנו לפתח קשרים עם שכנינו, לקנות בנחת בחנות השכונתית, להתנדב, להצטרף לוועד ההורים הכיתתי או להירתם לעשייה אזרחית.

אנחנו חיים באופן קבוע עם התחושה שאין לנו זמן - אבל בשביל ליהנות מאיכות חיים טובה יותר וגם כדי לנהל את חיינו המשותפים בדמוקרטיה אנו זקוקים לזמן. אנו זקוקים לזמן כדי ליהנות מחיים משפחתיים טובים, כדי ליהנות מקהילה, כדי ללמוד ולהבין תופעות חברתיות. אנחנו צריכים זמן כדי לקיים דיונים על חינוך, על רווחה ועל האופן שבו יחולקו המשאבים המשותפים שלנו. אנו צריכים זמן כדי לשמוע דעות של אחרים וכדי לגבש את דעתנו שלנו. אנו זקוקים לזמן כדי לארגן פעילויות קהילתיות וקמפיינים משותפים, כדי למחות וכדי לתמוך.

אז מה עושים? יש הטוענים שאנחנו מה שאנחנו מודדים. אז אולי כדאי שנתחיל למדוד דברים אחרים מאשר שעות עבודה, ונתחיל להפנים את התובנה כי יותר שעות עבודה אין משמעותן יותר תפוקה, ובוודאי שאין משמעותן איכות חיים טובה יותר.

המדד שפירסם OECD הוא סנונית ראשונה בעקבות פרסומו של דו"ח ועדה בראשותו של חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ, שהציעה דרכים חדשות למדידת איכות החיים. הדו"ח הראה שהמדדים הכלכליים המקובלים מתעלמים מהיבטים שאינם ניתנים לכימות כספי, כמו קשרי הורים-ילדים, חיים קהילתיים או מעורבות אזרחית.

הכותבים הם עמיתים-מייסדים במכון החשיבה שחרית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#