שטייניץ: הצבא מנסה לעורר חרדה בציבור בגלל הקיצוץ בתקציב - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטייניץ: הצבא מנסה לעורר חרדה בציבור בגלל הקיצוץ בתקציב

(עדכון) משרד הביטחון: אם לא נקבל יותר כסף - לא נזמין ממפעלים בפריפריה; שר האוצר: צה"ל ומשרד הביטחון המציאו לוגיקה חדשה: תוספת היא קיצוץ

21תגובות

"אנחנו נמצאים תחת מתקפה צבאית שמטרתה לעורר דאגה וחרדה בציבור לנוכח מה שקרוי הקיצוץ החד בתקציב הביטחון. אנחנו כבר מבוהלים כי אין צבא, ואין טיסות, ואין תחמושת ומוותרים על תשלומים לחיילים ולמשפחות שכולות, ומפסיקים פרויקטים של כיפת ברזל. האזרח התמים יכול להתרשם שתקציב הביטחון קוצץ ב-20 מיליארד שקל", כך אמר היום שר האוצר יובל שטייניץ, ביום השנתי של האגף התקציבים של משרד האוצר בירושלים.

"צה"ל ומשרד הביטחון המציאו לוגיקה חדשה", המשיך שטייניץ. "תוספת היא קיצוץ. תקציב הביטחון הכולל עומד על קרוב ל-60 מיליארד שקל. זה התקציב הגבוה מאז ומעולם. רק לאחרונה היה דיון בממשלה וראש הממשלה החליט להוסיף 1.5-2 מיליארד שקל. אז איך תוספת הופכת לקיצוץ? אולי כי ביקשו 7 מיליארד שקל תוספת וקיבלו רק 2 מיליארד שקל, אז זה נחשב קיצוץ".

"יש גבול במדינה דמוקרטית לכמה הממסד הצבאי יכול להלך אימים על הציבור. נפלה הכרעה בממשלה אחרי ויכוח של מספר חודשים. אחרי ההחלטה, מערכת כזו של לחצים היא דבר לא תקין, מוגזם, חסר פרופורציות. זה עובר את גבולות הטעם הטוב וגבולי מבחינת הלגיטימיות שלו".

"אנחנו רואים תופעות שלא ברור שהן בריאות במשטר דמוקרטי. אלוף פיקוד העורף שולח מכתב לרמטכ"ל ובאורח פלא המכתב מופיע למחרת בעיתון", אמר שטייניץ והפנה את דבריו לראשי מערכת הביטחון: "אתם חלק מהמדינה וחלק מהדמוקרטיה. אתם חייבים לבצע החלטות ממשלה כמו כולם. אם יש לכם השגות זה בחדרים סגורים ולא בהדלפות ובספינים".

שטייניץ רמז על קשיים ביישום ההחלטות שהתקבלו בכל הנוגע לשקיפות תקציב הביטחון ויכולתו של משרד האוצר לדעת את הנתונים בזמן אמת ולפקח עליהם. "כשהממשלה מקבלת החלטה על שקיפות ובקרה יש לבצע אותה. לא יעלה על הדעת שהצבא, במדינה דמוקרטית, ישבש יישום של החלטת ממשלה".

משרד הביטחון: אם לא נקבל יותר כסף - לא נזמין ממפעלים בפריפריה

במסגרת המאבק לביטול החלטת ממשלה לקצץ בתקציב משרד הביטחון הקפיא המשרד הזמנות מתעשיות ישראליות המייצרות לפרויקט טנק המרכבה. רוב התעשיות ממוקמות בפריפריה. לטענת המשרד, אם לא יקבל תוספת תקציב, לא יופשרו חלק מההזמנות.

"אנחנו בנקודה שבה לא הצלחנו להביא לקביעת היקף בתקציב שישקף את הצרכים ואת סיכומי העבר, כולל מתווה ברודט ריאלי", אמר נציג המשרד בדיוני ועדת חוץ וביטחון בנושא. "בכוונתנו להמשיך לנסות ולשכנע את הממשלה ואת ראש הממשלה בחיוניות הצרכים האלה והכורח לתת להם מענה. כתוצאה מהעדר סיכום, אין אפשרות כרגע, עדיין, להוציא חלק מההזמנות הנובעות מהצרכים וזאת כדי לא לחרוג מתקציב הביטחון. לכן חלק מההזמנות מתעכבות. אם אכן לא יוקצו המשאבים והאמצעים, חלק מהדברים לא יוזמנו".

עוד אמר, כי "האיומים החדשים יתגברו ולא צריך להיות מומחה גדול בביטחון כדי להבין זאת. די לפתוח את מפת העולם ואת מהדורות החדשות, כדי להבין כי האתגרים החדשים יתעצמו והם דורשים מענה".

העמדה הרשמית של משרד הביטחון היא, כי בניגוד לפרסומים, תקציב הביטחון קטן באופן עקבי כאחוז מהתל"ג ומתקציב המדינה, והוא נמצא בשנים 2012-2013 בשיעור הנמוך ביותר, כאחוז מהתל"ג והתקציב, ולפיכך אין שחר לטענות שהביטחון מטיל עול גדל והולך על תקציב המדינה.

ראש מנהל הרכש (מנה"ר) של משרד הביטחון, תא"ל מיל שמואל צוקר אמר, כי
בשנת 2011 מנה"ר הוציא הזמנות בשקלים ב-8.5 מיליארד שקל, מהם 25% לדבריו לתעשייה בקווי עימות בפריפריה.

"עולמי הוא שקלים  - אני נלחם, מתמודד, ורוצה כמה שיותר שקלים", אמר צוקר.
"אנחנו יושבים על המדוכה אחת לשבוע, בניסיון לתמרן, כשאין תקציב ואין תכנית עבודה. איננו רוצים לפגוע בחוזים הקודמים. ישבנו עם התעשיות בניסיון לדחות חוזים לשנה הבאה".

"משרד הביטחון לא שולף מהמותן. אין כרגע תכנית התקשרויות ל-2012 אנחנו עובדים מעכשיו לעכשיו. משרד הביטחון הוא הגוף היחיד שמייצר מכרזים לפריפריה, והגוף היחיד שנותן העדפה של 15%. מי שנלחם כדי להעביר תעסוקה לפריפריה זה אנחנו. זה חלק מהעיסוק שלי, אבל ברגע שמקצצים אותי בשקל אני יודע להוציא הזמנה בשקל פחות. המצוקה של התעשיות היא המצוקה של משרד הביטחון".

ראש פרויקט טנק המרכבה, תא"ל ירון לבנת אמר, כי פרויקט טנק המרכבה מספק הזמנות ל- 200 תעשיות, מהן 60 תעשיות בקבלנות ראשית, ו-140 בקבלנות משנה. 92% ממרכיבי הטנק מיוצרים בתעשייה, רק 8% מיוצרים בקו הייצור של הפרויקט. רוב מערכות הטנק הן מתוצרת כחול לבן. כרבע מערכו מיובא - מנוע ופלדות.

תקציב הפרויקט הוא 1.1 מיליארד שקל בשנה (ובנוסף מט"ח סיוע מארה"ב). 900 מיליון שקלים משמשים לרכש מהתעשיות. כ-650 מיליון שקל הם מרכיב השכר המשמש ישירות להעסקת אלפי עובדים. ב-2012 קוצץ תקציב פרויקט המרכבה בחצי (רוב הסכום שהוקצה משמש למימון עסקאות ישנות שעליהן מערכת הביטחון התחייבה). בנוסף לא מאושרות התקשרויות לטווח הארוך.

לדבריו, המשמעות הישירה מעצירת ההזמנות ומניעת התקשרויות היא פגיעה ישירה ב-1,700 עובדים ויותר במשק. בתוספת עובדים עקיפים (הסעדה, הסעות, עובדי קבלן, עובדים בשכר נמוך יותר) מספר הנפגעים יגיע לכאלפים.

פרויקט המרכבה מאפשר יצוא בכ-300 מיליון דולר בשנה, ומייצר, מהשימוש במט"ח סיוע, הזמנות נוספות במאות מיליוני שקלים ברכש גומלין. הפרויקט מייצר במקביל 250 ערכות שמרכיבות את הטנק והנמר. רוב הפריטים מיוצרים על פני כמה שנים. לדוגמא, מנוע לטנק שיוזמן היום יסופק רק בעוד שלוש שנים. "עצירת הזמנות בשנה אחת עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לפרויקט וליכולת הרכבת הטנקים, עד כדי העמדת פרויקט המרכבה בסכנה קיומית. הסיבה העיקרית היא שמרכיבי הטנק מיוצרים בלעדית עבורנו. לאחר הפסקת ייצור של פריט כזה לא בטוח שניתן יהיה לחדשו", אמר.

החל מ-3 בנובמבר 2011 עצר משרד הביטחון את כל ההזמנות החדשות מהתעשייה המקומית, על רקע העדר תקציב. "אין החלטה על ביטול או עצירת הפרויקט אך התרחשות כזו יכולה להיות תוצאתית. במחסנים יש מספיק חלפים שמאפשרים את המשך ייצור המרכבה והנמר ב-2012 לפי תוכניות העבודה. משרד הביטחון ממשיך לכבד את ההסכמים הקיימים עם התעשיות בהיקף של כחצי מיליארד שקל. 500 מיליון שקל להזמנות חדשות הוקפאו עד להתבהרות התמונה התקציבית. עצירת הפרויקט עלולה לגרום לנזק נוסף של כמיליארד דולר - התחייבויות בארה"ב לייצור נגמ"שי נמר ורכישת מנועים לטנק המרכבה, שעתידם במקרה של הפסקת ייצור לא ברור. דבר זה צפוי לגרום גם בעיה ביחסינו עם האמריקאים", הוסיף לבנת.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#