חודש לאחר תוספת ענק: מערכת הביטחון דורשת עוד 5-4 מיליארד שקל - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חודש לאחר תוספת ענק: מערכת הביטחון דורשת עוד 5-4 מיליארד שקל

נתניהו סירב בינתיים לדרישה לתוספת תקציב - שהועלתה זמן קצר לאחר שמערכת הביטחון קיבלה תוספת של 1.5 מיליארד שקל; הרמטכ"ל החליט לקצץ את מספר אנשי הקבע ב-5%

9תגובות

>> בשבועות האחרונים, ובייחוד בימים האחרונים, מתרבות הכותרות בעיתונים שעוסקות בקיצוצים שעורכת מערכת הביטחון. הידיעות - שמגיעות ממקורות במערכת הביטחון - מספרות בין היתר על הקפאת ההצטיידות במערכת כיפת ברזל ובשרביט קסמים (מערכות ליירוט רקטות), על כך שחיל האוויר ישבית חלק משמעותי מכלי הטיס שלו ועל ביטול של אימון אוגדתי.

כותרות אלה מלמדות על מלחמה - לא מלחמה קרובה במזרח התיכון, אלא מלחמה תקציבית המתחוללת בין מערכת הביטחון וצה"ל לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ.

תצלום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

בפגישות האחרונות של נתניהו עם בכירים במערכת הביטחון, הנושא המרכזי על הפרק היה תקציב הביטחון ל-2012 ולשנים הבאות. ראשי מערכת הביטחון טענו כי תקציבי המערכת מ-2012 ואילך נמוכים מהדרוש, וכי עם תקציבים כאלה אי אפשר לצאת לתוכנית רב שנתית (תר"ש) ל-2013-2017, ולחתום על הסכמים רב שנתיים. לדבריהם, פחות תקציב משמעו פחות ביטחון. התשובה של נתניהו לבקשה ניתנת לתמצות בשתי מלים: "אין לי".

בכיר במערכת הביטחון אמר אתמול ל-TheMarker כי "נתניהו יצטרך לקבל בקרוב החלטות קשות. הוא מכיר את העובדות והפרטים. נכון, יש לו גם מערכות חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות ודברים נוספים. וקשה לאזן בין כל הצרכים, אבל לכן הוא ראש ממשלה".

ועדת טרכטנברג המליצה כי ב-2012-2016 יקוצץ תקציב הביטחון בבסיסו ב-3 מיליארד שקל, וכי הכסף יופנה לביצוע פרק החינוך בהמלצות הוועדה. האוצר תמך בהמלצה. מערכת הביטחון התנגדה בתוקף, וראשיה ניהלו מלחמה עיקשת נגדו.

מערכת הביטחון לא הסתפקה במלחמה נגד הקיצוץ: בחדרי חדרים היא דרשה תוספת ענק. כיום ידוע כי מדובר בדרישה לתוספת של 7 מיליארד שקל. אם סכום זה היה נחשף לציבור, דעת הקהל היתה דוחה את הדרישה על הסף.

לאחר שבועות ארוכים של התלבטויות, החליט נתניהו לדחות את המלצת ועדת טרכטנברג, וקבע כי תקציב הביטחון לא רק שלא יקוצץ, אלא אף יגדל - ב-3 מיליארד שקל ברוטו, וב-1.5 מיליארד שקל נטו, בשל התחשבנויות עבר בין משרדי הביטחון והאוצר.

עוד החליטה הממשלה, כי תהיה שקיפות ובקרה מלאה לאוצר של תקציב מערכת הביטחון, בעיקר תקציב השכר. זאת, לאחר הצבת מסופים של מרכת הביטחון באוצר.

לכאורה נדמה היה כי הושגה הפסקת אש בדו-קרב בין מערכת הביטחון לאוצר, לפחות לכמה חודשים. לכאורה - כי בקושי חלף חודש ומערכת הביטחון החלה לטעון, בהדלפות שיטתיות לתקשורת, כי אינה יכולה לעבוד עם התקציב ל-2012 ואילך.

הוויכוח הראשון הוא על גובה התקציב לשנה הנוכחית. שר האוצר אומר כי תקציב המערכת ב-2012 הוא יותר מ-60 מיליארד שקל - תקציב שיא לשנה בודדת, שאמור לענות על כל צורכי הביטחון. במערכת הביטחון אומרים כי התקציב האמיתי נמוך בהרבה - לכל היותר כ-55 מיליארד שקל - ואינו מספיק.

במערכת הביטחון אומרים כי בסוף 2011 המערכת היתה שרויה בגירעון של 7 מיליארד שקל. היא אמנם קיבלה את הכספים שהוקצו לה בתקציב המדינה, אבל במערכת טוענים כי התקציב אמור היה להיות גבוה יותר - בשל המתווה הרב-שנתי של ועדת ברודט לתקציב הביטחון ל-2008-2017, כי משימות חדשות שונות שהוטלו על צה"ל לא תוקצבו, וכי האוצר סירב לפצות את מערכת הביטחון על התייקרויות (דלק, מזון, ארנונה ועוד). עוד נטען כי הסיוע האמריקאי השנתי נשחק עם השנים ב-30% - 600 מיליון שקל (בשל ירידת ערך הדולר והאינפלציה).

לטענת בכיר במערכת הביטחון, הפער בין התקציב שעליו המליצה ועדת ברודט ובין תקציב בפועל הוא 5-6 מיליארד שקל בשנה, ובסך הכל, המערכת התחילה את 2012 במינוס של 7 מיליארד שקל. לאחר שהממשלה נתנה למערכת הביטחון לפני כחודש תוספת של 3 מיליארד שקל, היא נשארה עם מינוס של 4 מיליארד שקל. לפיכך, הוחלט על הקיצוצים.

תחילה היה מאבק אם לקצץ באימונים, בכשירות או בהתעצמות. בסוף הוחלט לקצץ בכל שלושת המרכיבים. לפיכך, הוחלט לעצור את המשך הייצור של טנקי המרכבה, בעלות שנתית של 1.1 מיליארד שקל. הוחלט גם על הקיצוצים שהוזכרו באותן כותרות בעיתונים. יתרה מכן, הרמטכ"ל, בני גנץ, החליט לקצץ 5% ממספר אנשי הקבע. לא נקבעו לוחות זמנים לביצוע המהלך ולא הוצאו עד כה מכתבי פיטורים.

הבעיה היא גם עם השנים הבאות. ב-2013 תקציב הביטחון, לפי החלטות הממשלה, יהיה קטן ב-2 מיליארד שקל מהתקציב השנה. במערכת הביטחון אומרים שכך לא יוכל צה"ל לצאת לתר"ש חלמיש - התוכנית החמש שנתית של צה"ל ל-2013-2017. האסטרטגיה של מערכת הביטחון היא לעבור את הרבעון הראשון בתקווה שהמציאות תשתנה.

מערכת הביטחון דורשת תוספת של 5 מיליארד שקל לתקציבה ב-2012, אך מודה כי תוכל להסתדר עם תוספת של פחות מ-4 מיליארד שקל. באשר ל-2013, במערכת רוצים בביטול הקיצוץ של 2 מיליארד שקל בבסיס התקציב. על טענות האוצר כי מערכת הביטחון לא מקיימת את החלטת הממשלה לשקיפות ובקרה של מערך התשלומים שלה אומרים במערכת הביטחון: "לא נכון". הוחלט כי יוקמו צוותים משותפים לקידום הנושא, והצוותים אמורים לסיים את עבודתם עד סוף 2012. בינתיים עבר רק חודש, והצוותים עובדים. חלק מה-3 מיליארד שקל שהובטחו למערכת הביטחון כתוספת השנה, מותנה בקידום הפרויקט, ויש לה בהחלט אינטרס לקבל את הכסף.

באוצר דוחים את טענות מערכת הביטחון על הסף ומדגישים כי תקציב הביטחון ב-2012 הוא הגבוה ביותר שנקבע למערכת הביטחון מאז ומעולם, וגבוה ביותר מ-4 מיליארד שקל מהתקציב שנקבע למערכת הביטחון בתקציב הדו-שנתי ל-2011-2012. התקציב אושר על ידי נתניהו ועל ידי הממשלה כולה. מערכת הביטחון, השמיעה את כל טענותיה ועמדותיה בממשלה, וגם בפורום השמונה (קבינט שרים ביטחוני) התקבלה החלטה אחרת. היא מחייבת את מערכת הביטחון.

ביחס לתקציב הביטחון ב-2013 אומרים באוצר כי הדיונים על התקציב עם ראש הממשלה עוד לא החלו, וכי מערכת הביטחון תצטרך להמתין עד שתהיה תמונה כללית של הצרכים ויכולות המשק לשנה הבאה. באוצר טוענים בנושא השקיפות כי החלטת הממשלה כי יוצבו מסופים של אגף התקציבים במשרד הביטחון באוצר, בינתיים לא יצאה אל הפועל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#