איפה הכי משתלם ללמוד: בוגרי הטכניון במדעי המחשב מרוויחים יותר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איפה הכי משתלם ללמוד: בוגרי הטכניון במדעי המחשב מרוויחים יותר

הלימודים המתגמלים ביותר מבחינת שכר הם במדעי המחשב והנדסה בטכניון ■ "ככל שהלימודים במוסד נתפשים כקשים יותר, כך הבוגרים נתפשים כמוכשרים יותר על ידי המעסיקים"

52תגובות

מה כדאי לצעירים וצעירות ללמוד כדי להבטיח להם קריירה עם הכנסה נאה? מתברר שלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב או בהנדסה הם הלימודים המתגמלים ביותר מבחינת השכר: השכר הגבוה ביותר הוא של בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות - כ-18.4 אלף שקל בחודש בממוצע לאחר שלוש שנות עבודה - לעומת כ-16.7 אלף שקל בחודש לבוגרי מדעי המחשב בכלל המוסדות להשכלה גבוהה - כך עולה מנתונים חדשים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שבדקה את שכרם של כ-150 אלף בוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ב-1999-2001, בשנים שמסיום לימודיהם ועד 2008.

לפי נתוני הלמ"ס, שכרם הממוצע של בוגרי הנדסה באוניברסיטאות לאחר שלוש שנות עבודה היה כ-17.5 אלף שקל בחודש בממוצע - לעומת כ-16.3 אלף שקל לבוגרי הנדסה בכלל המוסדות (שכר ברוטו, ב-2008). לעומת זאת, בוגרי תואר ראשון במינהל עסקים במכללות, לפי הלמ"ס, השתכרו בממוצע כ-12.5 אלף שקל בחודש לאחר שלוש שנות עבודה; בוגרי משפטים במכללות - כ-12 אלף שקל בחודש בממוצע;

טס שפלן

בוגרי מדעי החברה במכללות - כ-8,400 שקל בחודש בממוצע. השכר הממוצע הנמוך ביותר לאחר שלוש שנות עבודה היה בתחומי ההוראה (5,300-6,500 שקל בחודש) והרפואה (כ-5,700 שקל בחודש), שם שכר העובדים נקבע על ידי המדינה בהתאם להסכמים קיבוציים.

מבין בוגרי מדעי המחשב וההנדסה, הבוגרים שהשתכרו בשכר הגבוה ביותר הם בוגרי הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב. לפי הלמ"ס, לאחר שלוש שנים ממועד סיום הלימודים, השתכרו בוגרי מדעי המחשב שלמדו לתואר בטכניון כ-20.8 אלף שקל בחודש בממוצע, ובוגרי תואר ראשון בתחומי ההנדסה מאוניברסיטת תל אביב השתכרו 20.7 אלף שקל בחודש בממוצע.

בוגרי תואר ראשון בהנדסה של האוניברסיטה העברית השתכרו תוך שנתיים מהקבלה לעבודה כ-19 אלף שקל בחודש, וייתכן שאם היו נתונים לגבי שכרם בשנה השלישית, הם היו ממוקמים בראש הדירוג בתחום. יש לציין כי באוניברסיטה העברית התואר בהנדסה מתמקד בהנדסת מחשבים בלבד - מקצוע שהשכר בו הוא גבוה יחסית.

אגב, בוגרי תואר במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה נהנו מהשכר הגבוה ביותר מיד עם קבלתם לעבודה בשנה הראשונה שלאחר הלימודים (16.5 אלף שקל), ובוגרי אוניברסיטת תל אביב קיבלו עם קבלתם לעבודה שכר של כ-14.5 אלף שקל לחודש בממוצע.

שכרם של בוגרי בית הספר למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה היה גבוה אף הוא - 20.2 אלף שקל לאחר סיום התואר - גבוה מעט משכר בוגרי התחום באוניברסיטת תל אביב (20.2 אלף שקל) ובאוניברסיטה הפתוחה (כ-20 אלף שקל). עם זאת, יש לציין כי לימודי התואר במרכז הבינתחומי הרצליה - מכללה פרטית שאינה מתוקצבת על ידי המדינה - יקרים בעשרות אלפי שקלים מעלות הלימודים באוניברסיטאות.

תל אביב והעברית מובילות בהנדסה

בלמ"ס בדקו גם כיצד השתנה שכרם של הבוגרים עם השנים. לפי נתוני הלמ"ס, מוסדות הלימוד המשתלמים ביותר בתחום ההנדסה היו אוניברסיטת תל אביב - כששכר בוגרי תואר ראשון במגוון תחומי ההנדסה במוסד היה הגבוה ביותר עם קבלתם לעבודה (כ-13 אלף שקל) ולאחר שלוש שנות תעסוקה (כ-20.7 אלף שקל); והאוניברסיטה העברית, שבוגריה בתחום השתכרו כ-13 אלף שקל עם קבלתם לעבודה.

בוגרי הנדסה בטכניון השתכרו 16.1 אלף שקל בחודש, עם שכר התחלתי של כ-10,000 שקל בחודש. עם זאת, גם בתחום זה קיים תמהיל רחב של מקצועות לימוד שהשכר בהם שונה, שהשפיעו על הממוצע הכללי של הבוגרים. כך, בקרב בוגרי הנדסת חשמל, שכרם של בוגרי הטכניון היה הגבוה ביותר בהשוואה לכלל בוגרי המוסדות.

גם בתחום המשפטים קיבלו בוגרי תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב שכר גבוה יותר מעמיתיהם - 13.6 אלף שקל לאחר שלוש שנים בתעסוקה וכ-7,200 שקל עם קבלתם לתפקיד - לעומת ממוצע של כ-11.4 אלף שקל בחודש בשאר המוסדות שנבדקו. לפי הלמ"ס, בוגרי בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה השתכרו כ-12.9 אלף שקל בחודש.

גם בתחום מינהל העסקים בלטו בוגרי הבינתחומי, שהשתכרו כ-16.3 אלף שקל בחודש לאחר שלוש שנים מסיום התואר - יותר מבוגרי התחום במוסדות האחרים, שהשתכרו בממוצע כ-12.1 אלף שקל בחודש. ייתכן שהפערים נבעו מכך שחלק מהסטודנטים במרכז הבינתחומי היו בעלי ניסיון תעסוקתי קודם.

השכר השני בגובהו בתחום היה של בוגרי המכללה האקדמית רופין - כ-14 אלף שקל בחודש; ושל בוגרי בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שהשתכרו כ-13.5 אלף שקל בחודש. בוגרי מינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון, לעומת זאת, השתכרו בממוצע רק 8,855 שקל לאחר שלוש שנות עבודה.

ההשוואה לגבי בתי הספר למינהל עסקים לא כללה את בוגרי האוניברסיטה העברית בשל מחסור בנתונים. לפי נתונים חלקיים שפורסמו ב-2009, בוגרי בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית היו בראש דירוג מקבלי השכר - עם כ-11 אלף שקל בחודש לאחר שנתיים בתפקיד. השכר של בוגרי מינהל עסקים עם תחילת תעסוקתם היה נמוך באופן משמעותי - כ-6,200 שקל לבוגרי אוניברסיטת תל אביב וכ-9,200 שקל לבוגרי הבינתחומי.

בתחום הפיסיקה שכרם הממוצע של בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות לאחר שלוש שנות עבודה היה 11.1-11.8 אלף שקל בחודש. בקרב בוגרי פיסיקה בטכניון השכר היה נמוך מהממוצע בתחום - כ-10,000 שקל בחודש. בתחום מדעי הטבע שכר הבוגרים באוניברסיטה הפתוחה היה גבוה באופן משמעותי משל יתר הבוגרים - כ-17.1 אלף שקל בחודש לאחר שלוש שנים לתעסוקתם, כשביתר המוסדות השכר היה 5,700-9,100 שקל בחודש.

רבים מבוגרי התואר בתחום ממשיכים ללימודים מתקדמים ולכן שכרם נמוך יותר, בעוד חלק מהבוגרים באוניברסיטה הפתוחה מסיימים תואר כשברשותם ניסיון של שנים רבות בתעסוקה - גורם המשפיע על שכרם.

תחומי מדעי הרוח ומדעי החברה הם תחומי לימוד רחבים, הכוללים לימודים לתארים רבים שלא נלמדים בכל מוסדות הלימוד, ולכן קשה לערוך השוואה של שכר הבוגרים בתחום. בממוצע, השכר בתחום מדעי הרוח לבוגרי כלל המוסדות נע בטווח של 5,800-12.2 אלף שקל בחודש, ואילו במדעי החברה - 6,100-12.8 אלף שקל בחודש.

עיקרון ההכבדה

נתוני הלמ"ס משלימים את הנתונים החלקיים שנחשפו ב-TheMarker ב-2009. לפי הנתונים הסופיים שהפיקה הלמ"ס, ברוב תחומי הלימוד שכר בוגרי האוניברסיטאות גבוה יותר משכרם של בוגרי המכללות - פרט לתחום מינהל העסקים, שבו יש יתרון לבוגרי המכללות.

ההסתייגויות לגבי הנתונים רבות, אך ככל הנראה הם מעידים במידה מסוימת יותר על התפישה של מוסדות ההשכלה בקרב המעסיקים והבוגרים מאשר על איכות הלימודים בהם. בכל זאת, נוכח הפערים הגדולים שמתגלים בשכר הבוגרים, עולה השאלה האם מוסד הלימוד משפיע על כדי כך על יכולת ההשתכרות של בוגר המוסד בעתיד.

"הרבה פעמים בוחנים את המשכורת רק ביחס למוסד הלימודים, אבל יש פרמטרים נוספים, כמו ניסיון בעבודה, גיל, ציון הפסיכומטרי ושיעור הנשים לעומת הגברים שלומדים במוסדות, שעשויים להשפיע על השכר בהמשך", מסתייג ד"ר יעקב ברגמן, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית.

"כשאנחנו לא יודעים מה המשתנים הנוספים, קשה לקבוע את השפעת מוסד הלימוד. יכול להיות שמראש רף הקבלה למוסדות - הציון במבחן הפסיכומטרי - מסביר יותר את השוני בשכר בין הבוגרים יותר מאשר איכות הלימודים במוסד, מכיוון שבחלק מהמוסדות התקבלו מראש אנשים יותר מוכשרים, שמשתכרים יותר בגלל הכישורים שלהם ופחות בגלל מה שלמדו".

לדברי ברגמן, את ההבדלים בין שכר הבוגרים ניתן להסביר גם ברמת הקושי להתקבל וללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה. "ככל שהלימודים במוסד נתפשים קשים יותר, כך הבוגרים נתפשים מוכשרים יותר על ידי המעסיקים", הוא אומר. "יש סטודנטים שרוצים להראות שהם מופרדים מהשאר והולכים למוסדות שקשה יותר ללמוד בהם. המעסיקים שצופים בבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה מבחוץ לא יודעים אם הכישורים שלהם גבוהים או לא, אבל הבוגר נותן למעסיק איתות בכך שהלך למקום שקשה יותר להשלים בו תואר - והוא הצליח. בזיאולוגיה זה נקרא ‘עיקרון ההכבדה': ככל שבעלי חיים רוצים לשדר שיש להם גנים טובים יותר - הם מכבידים על עצמם בכל מיני צורות, כמו זנב הטווס למשל".

הנתונים של הלמ"ס כוללים מידע על רוב מוסדות הלימוד בישראל, אך בתמונה הכוללת בולטת היעדרותן של המכללות הציבוריות הלא מתוקצבות שממוקמות בעיקר בפריפריה. רק מעטות מתוכן מופיעות במקומות גבוהים ברשימת מקבלי השכר, לעומת מספר מצומצם של מוסדות שבולטים בכל הקשור לשכר הבוגרים שלהם.

בהיי-טק מעדיפים בוגרי אוניברסיטה

חיה בורנשטיין, מנכ"לית ובעלים של חברת דיאלוג העוסקת בתחום השמת עובדים בתחום ההיי-טק, מודה כי בתחום זה קיימים פערי שכר בין בוגרי המוסדות השונים. "הפערים הגדולים ביותר ברמת השכר הם בין האוניברסיטאות והטכניון למכללות", היא אומרת, אך מציינת כי פערי השכר מצטמצמים עם צבירת הניסיון של העובדים במקומות העבודה.

לדבריה, "מוסד הלימודים הוא כלי מיון מרכזי בשלב הגיוס הראשוני, מכיוון שלבוגרים יש פחות ניסיון שאפשר להתייחס אליו. המוסד הוא אחד הפרמטרים הקובעים יחד עם הציונים וההתרשמות מהראיון האישי. יש חברות היי-טק שמבקשות במפורש לגייס בוגרים רק מהאוניברסיטאות המובילות. בוגרי מכללות יאלצו במקרים רבים להתפשר על השכר בעבודה הראשונה. בעבודה השנייה הפערים יצטמצמו, ולאחר כמה שנים כנראה שלא יהיו פערים.

"בתחום ההיי-טק יש ארבעה מוסדות שרמת הלימודים בהם נחשבת לגבוהה: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית", אומרת בורנשטיין. "בניגוד לנתוני הלמ"ס, אני לא מוצאת פערי שכר מיוחדים בין בוגרי המוסדות האלה". לדבריה, לא מדובר רק בתפישת היוקרה של המוסדות, אלא בשיקולים ענייניים של המעסיקים. "האוניברסיטאות יותר ותיקות מהמכללות ויש להן יותר ניסיון. המכללות במידה רבה בנויות על סטודנטים שלא עמדו בסף הקבלה של האוניברסיטאות. בנוסף, יש ברוב המכללות פחות דגש על מחקר - ערך מוסף שהרבה חברות מחפשות".

"האקדמיה מנציחה פערים חברתיים"

"הנתונים האלה מדאיגים, מכיוון שעולה מהם שלא תמיד מערכת ההשכלה הגבוהה מממשת את ייעודה בכל הקשור לניידות חברתית", אומר יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איציק שמולי.

"הנתונים משדרים לסטודנטים שאם הם רוצים להצליח בחיים, שלא ילמדו מדעי הרוח, הוראה או רפואה, אלא מקצועות רווחיים, וגם אז, אם הם רוצים להצליח, הם צריכים לשלם הרבה כסף למוסדות הפרטיים, או שיתמזל מזלם והם יצליחו לעבור את כל המסננים האקדמיים שמציבות האוניברסיטאות, ובעיקר המבחן הפסיכומטרי, כדי להיות חלק מ'המובחרים'. מועמדים מרקע כלכלי חלש יתקשו לעמוד בדרישות הכלכליות או האקדמיות. במובן הזה, במקום שהאקדמיה תשמש קטליזטור לצמצום פערים, היא משעתקת פערים קיימים".

לדברי שמולי, "מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לשאול את עצמה איך מעלים את קרנן של המכללות בפריפריה - בין היתר על ידי חיבורים לשוק התעסוקה ושיתופי פעולה בין המכללות לאוניברסיטאות".

דניאל בר און

ואולם, לא כל בוגרי המכללות מרגישים עצמם מופלים. יונתן, בוגר תואר במדעי המחשב במכללה האקדמית תל אביב יפו, מועסק בחברת תקשורת מאז השנה השנייה ללימודיו. "השכר של העמיתים שלי למקצוע זהה, בלי קשר למוסד הלימודים", הוא אומר.

"מבחינת רמת הלימודים והכלים שנתנו לי במכללה, אני מאוד מרוצה ולא מרגיש שאני נופל מבוגרי האוניברסיטאות. עם התואר שיש לי אני יכול להתקבל לרוב החברות. מה שמשפיע יותר על סיכויי הקבלה זה הציונים. ככל שהציונים גבוהים יותר, סיכויי הקבלה לעבודה גבוהים יותר". למרות זאת, גם יונתן מסכים כי אי אפשר לטעון לשוויון הזדמנויות שכזה גם בחברות המובילות. "אחרי התואר הבנתי שחברות גדולות, כמו מיקרוסופט וגוגל, לא רק דורשות ציונים גבוהים מאוד, אלא גם מעדיפות את בוגרי הטכניון".

יוני קורנייב סיים ב-2010 תואר במינהל עסקים ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, וכיום הוא עובד בחברת ייעוץ כלכלי. לדבריו, מוסד הלימודים שלו תרם לסיכוייו להתקבל לעבודה, יחד עם ממוצע הציונים והפסיכומטרי.

"יש לתואר מהעברית מוניטין מאוד חיוביים בהרבה מקומות, אבל במקום העבודה שלי בוגרים ממוסדות שונים מצליחים לא פחות ומרוויחים שכר דומה". עם זאת, כשהחליט ללמוד מינהל עסקים, קורנייב לא התלבט יותר מדי. "לא חשבתי ללמוד במכללות פרטיות. לא חשבתי שזה יהיה כלכלי לשלם 35 אלף שקל לשנה ולקבל השכלה שלא בטוח שתיחשב לטובה יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#