מדוע "נערה עם קעקוע דרקון" לא נהפך ללהיט בארה"ב? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע "נערה עם קעקוע דרקון" לא נהפך ללהיט בארה"ב?

הגרסה האמריקאית ל"נערה עם קעקוע דרקון" יצאה לאקרנים בקול תרועה בחג המולד, אך עד מהרה הוכתרה ככישלון ■ למה האמריקאים לא רצו לראות בקולנוע את המותחן שהצליח כל כך על המדפים?

10תגובות

הרי לכם מתכון הוליוודי טיפוסי: לוקחים את סדרת הספרים המצליחה ביותר מאז "הארי פוטר", מערבבים עם תסריט שכבר הוכח כהצלחה מקומית בארץ המוצא, מכניסים את ג'יימס בונד לצד כוכבת עולה, זורקים קמצוץ של מבטא שוודי ולסיום מוסיפים כמות נדיבה של במאי מוערך, עם אווירה אפלה ונופים קרירים לקישוט. על הנייר, לגרסה האמריקאית של "נערה עם קעקוע דרקון" היו את כל המרכיבים הנדרשים להצלחה הוליוודית מסחררת.

גם המשקיעים חשבו כך. ב-15 בדצמבר, פחות משבוע לפני שעלה לאקרנים, "נערה עם קעקוע דרקון" נסחר במחיר של 125 דולר למניה ב-HSX - בורסה מקוונת שבה נסחרות מניות סרטים לפי ההערכות לגבי ההכנסות שיגרפו בקופות בשלושת השבועות הראשונים ליציאתם. מיליון דולר בהכנסות מתורגמים לדולר בבורסה, כך שלמעשה אלפי השחקנים ב-HSX הימרו ש"נערה עם קעקוע דרקון" יגרוף 125 מיליון דולר.

אך מסע יחסי הציבור, הבאזז סביב הסרט ו-90 מיליון הדולרים שהושקעו בהפקתו לא סייעו ל"נערה עם קעקוע דרקון" ליהפך ללהיט בקופות בארה"ב, ויש שהספיקו להכתיר אותו ימים ספורים לאחר יציאתו ככישלון קופתי, לאחר שגרף הכנסות מאכזבות של 12.7 מיליון דולר בלבד בסוף השבוע הראשון ליציאתו בארה"ב. לא במקרה, היה זה סוף השבוע של חג המולד. גם בטקס האוסקר שיתקיים בסוף החודש לא תהיה לסרט נוכחות מרשימה במיוחד, לאחר שקיבל חמש מועמדויות בלבד, רובן בקטגוריות טכניות של עריכה וצילום.

בדיעבד, לא ברור מה חשבו בחברות ההפצה, כשתיזמנו את יציאת הסרט לחג המולד. האם ההאקרית הפאנקיסטית ליסבת' סלאנדר - ה"נערה עם קעקוע דרקון", שעברה הקשה הפך אותה לאדם נוקשה ובלתי חברותי - נתפשה כמי שתוציא קהל רב מהבית באותו סוף שבוע, כפי שעשה לפניה ילד יתום וממושקף בשם הארי פוטר? מפיצי הסרט, שדורג R בשל סצנות האלימות והאונס הקשות שבו, החליטו לשחק דווקא על הזווית הזאת, ושיווקו אותו בארה"ב כסרט המטריד (Feel Bad Movie) של חג המולד - כהתרסה כנגד הקומדיות הרומנטיות והסרטים הקלילים שיוצאים בדרך כלל בסוף השבוע המשפחתי. אך שלא במפתיע, הקהל האמריקאי לא רצה מצב רוח רע בחג המולד. הוא העדיף ללכת לראות את טום קרוז עושה פעלולים ב"משימה בלתי אפשרית 4", ליהנות ממעלליו של שרלוק הולמס, ואפילו לצפות בסרט המשך ל"אלווין והצ'יפמנקס".

מריק מורטון

"הנושא האפל והאלים, בשילוב עם תחרות על הקהל המבוגר, הובילו להכנסות נמוכות בגלל האווירה השמחה של החג", טוען גיטש פנדיה מאתר הסרטים Box Office Guru. אולפני סוני, שהפיצו את הסרט בסוף השבוע של חג המולד, ככל הנראה בתקווה שיישאר טרי בזיכרונם של חברי האקדמיה לקראת טקס האוסקר, נאלצו להודות כי טעו כשהוציאו את הסרט בסוף השבוע החגיגי ומול תחרות קשה מדי. ואולם ייתכן שמאחורי הכישלון הראשוני של "נערה עם קעקוע דרקון" - שצבר תאוצה בשבועות החולפים, והספיק לגרוף עד כה כמעט 100 מיליון דולר בארה"ב ובקנדה ו-186 מיליון דולר בעולם כולו - עומדים דווקא מעריציה של סדרת הספרים השוודית.

ההצלחה אבדה בתרגום

"נערה עם קעקוע דרקון" היה הספר הראשון בטרילוגיית המילניום של הסופר סטיג לרסון, שיצא לאור ב-2005. במרכז הטרילוגיה של מותחני הפשע עומדים העיתונאי מיכאל בלומקוויסט, שעובד במגזין "מילניום", ושותפתו ליסבת' סלאנדר - דמות מבהילה ומושכת גם יחד, האקרית מחשבים מקועקעת עם פירסינגים, שמקיימת יחסים אינטימיים הן עם גברים והן עם נשים. יחדיו, הזוג הבלתי סביר הזה פותר תעלומות הקשורות לאנשי עסקים ולפוליטיקאים, לסוחרי נשים, לשוטרים משוחדים, לעיתונאים חסרי עמוד שדרה, לכנופיות אופנוענים ולמכורים לסמים, כולם מושחתים להפליא. גם לרסון, כמו הגיבור שלו, היה עיתונאי שלחם בשחיתות בארצו.

הספרים מתאפיינים בסאבטקסט פמיניסטי בוטה, אפיון נדיר למותחני פשע (הספר הראשון בסדרה נקרא במקור השוודי "גברים ששונאים נשים") - מה שהעלה תיאוריות קונספירציה שלפיהן לרסון, שהלך לעולמו בגיל 50 ולא זכה לראות את הצלחת ספריו, כלל לא כתב את הסדרה. בכל מקרה, הספרים מנפצים את המיתוס על מדינת הרווחה השלווה של שוודיה ומתארים את החברה בה כמושחתת ואכזרית. סדרת מילניום, הכוללת גם את "הנערה ששיחקה באש" ו"הנערה שבעטה בקן הצרעות", תורגמה ל-44 שפות ומכרה עד היום יותר מ-65 מיליון עותקים ברחבי העולם, 17 מיליון מתוכם בארה"ב. הספר הראשון בסדרה רשם שיא כשהיה הראשון בהיסטוריה שמכר יותר ממיליון עותקים דיגיטליים.

ההצלחה הראשונה של סדרת הספרים היתה כמובן בשוודיה, מה שהוביל להפקת סדרת סרטים על פי רבי המכר, שהראשון שבהם יצא לאקרנים בפברואר 2009. הסרטים, שבוימו על ידי הבמאי הדני נילס ארדן אופלב והופקו כל אחד בתקציב של כ-7 מיליון דולר, הוקרנו בכל העולם, וזכו לביקורות אוהדות ולהכנסות של יותר מ-160 מיליון דולר. עם ההצלחה העצומה של סדרת הספרים והסרטים המקומיים, היה ברור שזה רק עניין של זמן עד להפקת סדרת הסרטים האמריקאית. את המושכות נטל הבמאי דיוויד פינצ'ר, שמתמחה בבימוי סרטי מותחן אפלים, כמו "שבעה חטאים" ו"זודיאק".

בישראל עדיין גאים בגרסאות האמריקאיות שנעשו לסדרות "בטיפול" ו"חטופים", ומתהדרים בגלובוס הזהב של "הומלנד" כאילו הפסלון עומד אצלנו בסלון. ואולם בהוליווד יש לפעמים תחושה ש"רימייק" היא מלה גסה. האמריקאים ידועים בכך שהם אוהבים לקחת סרטים זרים מצליחים ולעשות להם גרסה הוליוודית, שזוכה לחשיפה גדולה יותר בכל העולם, אבל יש הטוענים כי מדובר בעצלנות ובקמצנות: במקום לפתח רעיונות ולקחת סיכון שמא הסרט ייכשל, הולכים על תסריט כתוב שכבר הוכח כהצלחה בקולנוע.

למרות זאת, רוב הסרטים ההוליוודיים שנעשו על פי מקור זר, גם אם מצליח מאוד, לא זכו להצלחה בקופות בשנים האחרונות. חלקם ספגו גם ביקורות קשות, כמו "אחים" הדני, שבו כיכבו נטלי פורטמן וג'ייק ג'ילנהול, ולחלקם, כמו סרט הערפדים "הכנס אותי" שנעשה גם הוא לפי מקור שוודי, הביקורות הטובות לא ממש עזרו.

הפעם, בניגוד להרגל האמריקאי להעביר את העלילה לאדמת ארה"ב לטובת הצופים הפטריוטים, בחרו יוצרי "נערה עם קעקוע דרקון" האמריקאי להשאיר את הדמויות והעלילה בשוודיה. הסרט צולם בנופיה הקרירים של המדינה הסקנדינווית, ואף שהשחקנים בו דוברים אנגלית, רובם משתדלים לעשות זאת במבטא שוודי (כמה מהם אף ממוצא שוודי, כמו סטלן סקרסגארד המוכר יחסית בארה"ב).

רבים ממעריצי סדרת הסרטים השוודית לא ממש התלהבו מהעניין. כך גם אופלב, שתמה על ההחלטה לחדש את סרטו שנתיים בלבד לאחר שיצא לאקרנים. "אפילו בהוליווד נראה שיש סוג של כעס על הגרסה החדשה, מין מחשבה 'למה לעשות גרסה נוספת כשאפשר פשוט לראות את המקור?'", אמר אופלב לאתר Word and Film ב-2010. "כל מי שאוהב סרטים ילך לראות את המקור. מה הייתם מעדיפים לראות, את הגרסה הצרפתית ל'ניקיטה' או את זו האמריקאית?" פינצ'ר, מצדו, אמר בתגובה כי הוא לא מבין את הכעס. "אנחנו מצטרפים לתופעה, ואנחנו יכולים ליצור סרט מהנה לא פחות. אך הכעס כבר נוצר, באופן משונה. זה מוזר".

גם בנוגע לדמותה של סלאנדר, שגולמה בגרסה השוודית ביעילות על ידי נומי ראפאס, היו למעריצי הסדרה הסתייגויות, במיוחד לאחר שנודע כי עם המועמדות לגלם את סלאנדר נמנות כוכבות כמו נטלי פורטמן וסקרלט ג'והנסן. "זו אחת מהדמויות האלה, כמו ישו, דרקולה או באטמן, שלכל אחד יש רעיון לגבי מי שיכול לגלם אותן", סיפר פינצ'ר ל"ניו יורק טיימס". "פתאום קיבלתי טלפונים מאנשים שאני מכבד שאמרו לי 'אתה לא יכול ללהק אותה, או אותה".

בסופו של דבר בחר פינצ'ר ברוני מארה המוכרת פחות, שבאמתחתה היו עד אז רק קומץ סרטים - בהם "הרשת החברתית" שהוא ביים - והחליט כי היא המתאימה ביותר לתפקיד של סלאנדר המסתורית. השמועות הראשונות, אגב, היו כי בראד פיט, ששיתף פעולה עם פינצ'ר בשלושה סרטים, יגלם את בלומקוויסט, אך פינצ'ר סיפר כי דניאל קרייג היה אחד השחקנים הראשונים שלוהקו לסרט.

גם אופלב הגן על הגיבורה הראשית שלו. "אני לא מבין למה מכונת יחסי הציבור של סוני מנסה להפוך את ליסבת' סלאנדר שלהם לליסבת' סלאנדר המובילה", אמר ב-2010. "זה ממש לא הוגן, כי נומי כבשה את התפקיד הזה והוא צריך היה להיות שלה תמיד. זו המורשת שלה, ואני לא יכול לראות אף אחת מתחרה בה. אני מקווה שהיא תקבל מועמדות לאוסקר". ראפאס אמנם לא קיבלה מועמדות לאוסקר, בניגוד לרוני מארה שרבים טוענים כי האפילה עליה בגילום התפקיד, אך "נערה עם קעקוע דרקון" קנה עבור ראפאס כרטיס כניסה להוליווד - והיא רשמה ניצחון קטן כשהסרט ההוליוודי הראשון שלה, "שרלוק הולמס: משחק הצללים", יצא באותו סוף שבוע של "נערה עם קעקוע דרקון" ועקף אותו בקלות בקופות.

מעריצי הסדרה הצביעו ברגליים. "סוני כנראה חשבו שמספר האנשים שקנו את הספר ייתרגם להכנסות גבוהות בקופות", אמר מאט גולדברג מהאתר Collider.com ל"וול סטריט ג'ורנל". "אך העובדה שאנשים קנו את הספר לא מעידה בהכרח שהם אהבו אותו, ולא שהם רוצים לראות אותו בתרגום למסך הגדול". מי שכן צפו בסרט בארה"ב דווקא אהבו אותו, והוא קיבל את ציון A המרבי בסקר של חברת המחקר CinemaScore.

מחנות הספרים לקולבי H&M

חוסר ההצלחה היחסי בקופות בארה"ב לא מפריע ל"נערה עם קעקוע דרקון" ליהפך בינתיים לתופעה תרבותית עולמית, תהליך שהחל עוד כשהיה רק ספר. אופיה המסתורי של ליסבת' וסגנון לבושה האפל הפכו אותה לאייקון אופנה. בשנה שעברה, לקראת יציאת הסרט האמריקאי, השיקה רשת האופנה השוודית H&M קולקציה בהשראת "נערה עם קעקוע דרקון". את הקולקציה, שבה שולטים פריטים שחורים ונוקשים כמו מעילי עור, מכנסיים צמודים ומגפיים גסים, עיצבה המעצבת טריש סאמרוויל, שהיתה אחראית על ההלבשה בסרט.

H&M ספגה ביקורת על כך שהיא עושה "גלמוריזציה של אונס", בשל העובדה שסלאנדר היתה קורבן להתעללות. העיתונאית נטלי קרניף, שהיתה בעצמה קורבן אונס, טענה כי הקולקציה נותנת לגיטימציה מסחרית ואופנתית לאלימות מינית. "איזה מסר H&M שולחים לעולם? תראו את הבחורה האופנתית ששרדה אונס? תראו איזו חזקה היא, שהצליחה להתגבר על כל הגיהינום הזה ועדיין ללבוש מעיל עור מגניב?". קרניף האשימה את החברה בחוסר אחריות, אך ב-H&M אמרו בתגובה כי הבגדים מגלמים "אשה חזקה שעומדת על האידיאלים שלה".

מעריציה של הסדרה יוכלו ללבוש את בגדי הקולקציה כשהם רודפים אחרי סלאנדר באפליקציית אייפון חדשה. את האפליקציה, בשם "Chasing Salander" ("לרדוף אחרי סלאנדר"), פיתח נורסדטס, בית ההוצאה לאור שפירסם ראשון את טרילוגיית המילניום. השחקנים נשלחים למצוא את ליסבת' ולהרוג אותה, ועוברים דרך 14 אתרים שמוזכרים בסדרת הספרים והסרטים.

מי שרוצה באמת לראות את האתרים שבהם הסתובבו סלאנדר ובלומקוויסט יכול לנסוע לשוודיה, שם יגלה עד מהרה שהוא אינו לבד. "לרסון הביא הרבה מבקרים לשטוקהולם", סיפרה אליזבת דאוד, אחת ממדריכות הסיור "מילניום" של מוזיאון העיר שטוקהולם, שלוקח את המטיילים במשך שעתיים דרך אתרים המוזכרים בספר. "התיירים רואים את העיר כמעט דרך עיניהן של הדמויות בספרים", אמרה בראיון ל"יו.אס.איי טודיי".

הסיור מתמקד בעיקר בסודרמלם, שכונת פועלים שנהפכה לאזור אופנתי של בתי קפה ובוטיקים. לרסון חי ועבד באזור הזה, וכתב בו חלק מהטרילוגיה באחד מבתי הקפה האהובים עליו - שהוא אחת מהתחנות בסיור. נקודה אטרקטיבית נוספת בסיור היא משרדי מילניום, מגזין פיקטיבי שנכתב בהשראת אקספו, שבו עבד לרסון כעורך עד למותו בטרם עת. שני מקומות שבהם מעריצי הסדרה לא יוכלו לבקר הם העיירה הדסטד והאי הדבי הסמוך אליה, שבהם מתרחש חלק גדול מעלילת הסרט, היות שהמקומות האלה נבדו מלבו של לרסון.

לשמחתם של מי שבכל זאת אהבו את "נערה עם קעקוע דרקון" בגרסה האמריקאית, הודיעה סוני כבר בסוף דצמבר כי גם שני החלקים הנוספים בטרילוגיה יעובדו לסרטים אמריקאיים. צילומי "הנערה ששיחקה באש" צפויים להתחיל בסוף השנה, והוא צפוי לצאת לאקרנים ב-2013. מארה והכוכב שלצדה, דניאל קרייג, חתומים על חוזה להמשיך ולגלם את תפקידיהם של סלאנדר ובלומקוויסט, אך עדיין לא ברור אם פינצ'ר יחזור לביים את הסדרה. כך או כך, הוא כבר מנוסה ב"כישלונות קופתיים" מסוג זה: גם סרטו "מועדון קרב" מ-1999 לא רשם הצלחה מיידית בקופות, אך נהפך עם הזמן לתופעה תרבותית עולמית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#