החדרים הסגורים הגיעו אל שוק ההון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החדרים הסגורים הגיעו אל שוק ההון

כיום החברות מוצאות את ההון הדרוש להן במגעים המתנהלים בחדרים סגורים

2תגובות

>> הרבה שנים לפני שהיתה מועמדת לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח התפרסמה בזכות ההתבטאות האומללה שלה לגבי ההבדלים במתן אשראי בין הבנקים לשוק ההון. "אם במהלך חיי הלוואה נוצרת בעיה", אמרה רוסק-עמינח ב-2005, "בשוק ההון צריך לדווח לרגולטורים, צריך לדווח לנאמן, התקשורת מיד חוגגת ומחיר האג"ח צונח. אצלנו בבנק אפשר לפתור את הבעיה בחדר סגור. חושבים על הסדר פריסה, מדברים ומונעים כדור שלג".

ההתבטאות של רוסק-עמינח זיכתה אותה בזמנו בקיתונות של רותחין, כמי שמהללת את חוסר השקיפות של הבנקים ואת יכולתם "לטאטא בעיות מתחת לשטיח". בדיעבד, באיחור של שבע שנים, צריך להודות שהביקורת התהפכה על יוצריה: חוסר השקיפות של הבנקים לא רק שלא שדעך ונעלם, אלא שכעת שוק ההון הולך בעקבות הבנקים ומחקה את חוסר השקיפות שלהם.

הצעקה האחרונה בשוק ההון היא תחום ההלוואות הפרטיות - הלוואות לא סחירות וסודיות שמעמידים הגופים המוסדיים ישירות לחברות. כל הלוואה כזו נתפרת כהסכם פרטי בין החברה למוסדיים שמנהלים את המשא ומתן עמה. נתונים שפירסמה לפני חודש חברת דירוג האשראי S&P-מעלות מלמדים כי היקף ההלוואות הפרטיות זינק ב-2011 מ-3 ל-7.4 מיליארד שקל - זינוק של יותר מפי שניים בשנה אחת. מאז תחילת 2012 קצב הגידול של ההלוואות הפרטיות גדל והולך. רק השבוע פורסם על הלוואת ענק אחת כזו שעומדת להתבצע: קונצרן אי.די.בי, שלו מצבת חובות של עשרות מיליארדי שקלים לבנקים ולשוק ההון גם יחד, מבקש לגייס הלוואה פרטית בשוק ההון בסכום של 300-200 מיליון שקל.

אין ספק, החדרים הסגורים הגיעו לשוק ההון - ובגדול. המדאיג הוא שהחדרים הסגורים פורחים, במקביל לדעיכת החדרים הפתוחים והשקופים לעין כל - הנפקות אג"ח לציבור. היקף ההנפקות ב-2011, של מניות ובעיקר של אג"ח, היה הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות, פרט לשנת המשבר 2008. מסתבר שבאופן תמוה, פחות ופחות חברות מגייסות אשראי מהציבור בדרך המלך של הנפקת אג"ח, ותחת זאת הן מוצאות את ההון הדרוש להן במגעים שמתנהלים בחדרים הסגורים של ההלוואות הפרטיות.

מדוע? על כך כבר חלוקות הדעות. אין ספק כי משבר ההון שבו מצויים הבנקים, המחייב אותם להקטין את היקף ההלוואות שהם מעמידים, הוא חלק חשוב מהתשובה. "הבנקים כבר לא מתחרים בנו ולא חוטפים לנו עסקות", אמר ל-TheMarker אחד ממנהלי ההשקעות החשובים בשוק ההון. "עד לפני שנה וחצי לא יכולנו בכלל לחדור לשוק ההלוואות הפרטיות, כי הבנקים לא נתנו וגם לא שיחררו לחברות ביטחונות כדי שיוכלו להעמיד אותם לנו. עכשיו הבנקים משחררים הכל - בייחוד בחברות הנדל"ן".

אין ספק גם כי פריחת ההלוואות הפרטיות היא פועל יוצא של המשבר בשוק ההון, שהביא למשיכות כספים גדולות מקרנות הנאמנות, וכתוצאה מכך לדעיכת הביקושים להנפקות אג"ח ציבוריות.

אין ספק גם שמשבר הסדרי החוב בשוק ההון חידד את היתרונות של החדר הסגור - לחברות קל יותר להיות נדיבות בהעמדת ביטחונות והתניות פיננסיות, כשהן יודעות שבעת צרה תהיה להן כתובת "לדבר, לחשוב על הסדר פריסה ולמנוע את כדור השלג" של הסדרי חוב, מול אסיפות של בעלי אג"ח.

עם זאת, אין ספק כי הפופולריות של החדרים הסגורים נובעת גם מהסיבות הלא טובות של היותם מפוקחים פחות ושקופים פחות. משמע, העובדה שההגבלות שהטילה ועדת חודק על הנפקות האג"ח הציבוריות - כלקח מריבוי הסדרי החוב באג"ח לאחר משבר 2008 - אינן חלות על ההלוואות הפרטיות, סייעה מאוד לפריחת ההלוואות הפרטיות.

האם החדרים הסגורים נהפכו לפופולריים בהיותם "מסלול עוקף חודק"? זו אפשרות מטרידה מאוד, משום שעולה ממנה שבמקום שההגבלות של ועדת חודק יביאו לשיפור באיכות האשראי שמעמידים הגופים המוסדיים, השוק פשוט מצא דרך להתחמק מההגבלות. זו אפשרות מטרידה במיוחד בשל ההבדל התהומי בחדרים הסגורים בין שוק ההון לבנקים: בחדרים הסגורים של רוסק-עמינח, הבנק מסכן את ההון העצמי שלו בהעמדת אשראי, ולכן יש לבנק תמריץ לנהל את ההלוואות בזהירות יתרה. בחדרים הסגורים של המוסדיים, לעומת זאת, הם מסכנים בעיקר את הכסף של החוסכים לפנסיה - ולא את הכסף של עצמם - כך שתמריץ הזהירות של המוסדיים הוא פחות בהרבה.

זאת ועוד, בהיעדר שקיפות כלל לא ברורה מידת הפיקוח הקיימת על העמדת אשראי במסגרת ההלוואות הפרטיות. הלוואות אלה מנוהלות על ידי ועדת אשראי נפרדת מזו של האג"ח הסחירות. הן מנוהלות על פי חוזר אשראי של הפיקוח על הביטוח מלפני שנים ארוכות, ואין כל דיווחים עליהן פרט לדיווחים שיוצאים לפיקוח על הביטוח.

למעשה, גם הפיקוח על הביטוח מודה כי הפיקוח שלו על ההנפקות הפרטיות אינו אופטימלי - חוזר האשראי שלו אינו מפורט דיו, והחוזר נמצא כעת בבחינה מחודשת. עם זאת, הפיקוח טוען כי הוא מבצע ביקורות שוטפות בתיקי האשראי הלא סחיר של המוסדיים, ומוצא כי הם מנוהלים היטב.

גם המוסדיים טוענים כי בניגוד גמור לרושם שנוצר, רף הזהירות בהלוואות הפרטיות גבוה מזה שבאג"ח הסחירות - יותר ביטחונות ניתנים שם, תמורת ריביות גבוהות יותר. "הרף בהלוואות הפרטיות גבוה בהרבה מזה של חודק", טוענים המוסדיים. אחד הגדולים שבהם אף הציג בפני TheMarker את הדיווח שהוא מוציא לפיקוח לגבי היקף ההלוואות הבעייתיות בתיק שלו. מהדיווח עולה כי שיעור החובות בהשגחה הוא 3%, לעומת 3.7%-5.6% בבנקים, וכי שיעור החובות שאינם נושאים הכנסה הוא אפסי - 0.04% מהתיק בלבד - לעומת 0.9%-2.3% בבנקים.

הנתונים נראים מצוינים (אם כי יש לזכור כי מדובר בתיק הלוואות צעיר וקטן בהרבה מזה של הבנקים), אבל אי אפשר שלא לחוש חוסר נוחות מכך שהנתונים האלה אינם ידועים לציבור, אף שהכסף שלו הוא שעובר מיד ליד בחדר הסגור. לציבור יש זכות לדעת יותר על מה שמתרחש בהלוואות הפרטיות, ולחלופין לציבור יש זכות לדרוש כי קריטריונים מחייבים - כמו אלה של חודק - יחולו גם על ההלוואות הפרטיות, כדי לוודא שהפיקוח שם יהיה הדוק יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#