"גם במשבר הכי קשה יהיה ביקוש למים, לאנרגיה ולטיפול באשפה" - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גם במשבר הכי קשה יהיה ביקוש למים, לאנרגיה ולטיפול באשפה"

ענקית התשתיות העולמית ואוליה לא נבהלת ממשבר האשראי, וגם לא מהלחץ הפרו-פלסטיני נגד פעילותה בישראל ■ "ישראל היא מדינה טובה לעסקים", אומר סגן נשיא ואוליה, דני גסקה, ומודה: "הרבה גורמים באנגליה ובסקנדינוויה היו מעדיפים לא לעבוד עם חברות שפועלות בישראל - אבל אנחנו חיים עם זה"

4תגובות

>> לפני ארבע שנים חזה יו"ר ענקית התשתיות הצרפתית ואוליה (Veolia), הנרי פרוגליו, כי בתוך חמש שנים תגיע ואוליה ישראל למחזור של מיליארד דולר בשנה. השנים חלפו, הנסיבות השתנו, פרוגליו מונה בינתיים ליו"ר EDF הצרפתית, ואילו ואוליה, שהמחזור שלה בישראל נע סביב 1.5 מיליארד שקל, הכריזה על תוכנית התייעלות שבמסגרתה תמכור פעילויות שאינן בתחום ליבת עסקיה ותיסוג מכמחצית המדינות שבהן היא פעילה בעולם - אך לא מישראל.

כדי לאשש זאת, הגיע בחודש שעבר לוועידת "הסביבה של המחר" של TheMarker וואוליה סגן נשיא ואוליה העולמית, דני גסקה. "אחת הסיבות לביקורי בישראל היא הצורך להדגיש את מחויבות החברה לישראל", אומר גסקה. "עברנו שינויים אסטרטגיים בקבוצה, ורציתי לאשר את מחויבות הקבוצה לישראל ולומר שגם עם השינויים הללו, נמשיך לפתח פה פעילות. ואוליה פועלת בישראל כבר 20 שנה. הייתי באופן אישי בישראל כשהתחלנו את פעילותנו כאן. במהלך הביקור דיברנו על הצורך לתכנן את פעילותנו כאן למשך 20 השנים הבאות", הוא מוסיף.

ואוליה העולמית מעסיקה יותר מ-300 אלף עובדים ברחבי העולם, ואת 2010 סיימה עם הכנסות של 34.8 מיליארד יורו ורווח נקי של כ-550 מיליון יורו. עם זאת, הנהלת ואוליה דיווחה על תוכנית התייעלות על רקע חוב עצום של כ-15.2 מיליארד יורו, ועל רקע הקשיים שהיא צופה לנוכח המשבר הפיננסי באירופה. במסגרת הקיצוצים, תפסיק החברה את פעילותה ב-40 מבין 77 המדינות שבהן היא פעילה, ותצא לתוכנית מימושים בהיקף של 5 מיליארד יורו. זאת במטרה לצמצם את החוב עד סוף 2013 ל-12 מיליארד יורו, ולקצץ 780 מיליון יורו מתקציבה השוטף עד סוף 2015.

אייל טואג

גסקה לא שש להרחיב בנוגע לשינויים האסטרטגיים בקבוצה. "באופן כללי, הסיבה לשינויים היא רמת החוב הגבוהה שלנו. אנחנו רוצים לאזן קצת את המאזנים שלנו בעזרת מקומות שבהם עסקינו טובים. התוכנית הגלובלית בחברה נועדה להתמקד בפעילויות הליבה ובמדינות הליבה, שבהן נפתח שירותים טובים ללקוחות. מוקדי הפעילות יהיו תחומי המים, האנרגיה והפסולת".

כיצד נפלה ההחלטה להישאר בישראל?

"הפעילות בישראל חשובה לנו. יש פה הזדמנויות עסקיות טובות, והסביבה הפיננסית והחוקית טובה. אנחנו יודעים שאפשר לסמוך בטווח הארוך על השותפים שלנו כאן. סיבה נוספת לכך היא שיש כאן הרבה חדשנות טכנולוגית. יש לנו כבר שיתופי פעולה בנושאים שונים, שאמורים לשמש מודל למדינות אחרות".

בשלב זה מצטרף לשיחה יו"ר ואוליה ישראל ומייסד השלוחה, אורי שטרקמן. "בכל פעם שאבוא לדני עם פרויקט בתחומי הליבה, לא תהיה לי בעיה לקבל מימון ותמיכה מהמטה העולמי", הוא מבהיר. "אם אנסה למכור להם עסק שהוא לא בתחום הליבה, אפילו אם הוא יהיה עם תשואה של 50%, לא יקבלו אותו".

"עם 50% תשואה דווקא יש סיכוי טוב שכן", מעיר גסקה בצחוק, ושטרקמן ממשיך: "יש לנו אותה נקודת מבט. כשעושים משהו שאנו לא מתמחים בו, לא עושים אותו טוב, וצריך לחזור לבסיס. לכן היה לנו מאוד חשוב שידידנו (גסקה - א.ט) שב לישראל כדי להדגיש את מחויבות הקבוצה.

"ישראל היא מדינה טובה לעסקים. היו לנו אלפי מכרזים במזה"ת, אך רק בישראל זכינו. אנחנו לא מתביישים לומר שעושים בישראל כסף. אני מאוד גאה לחזור בכל שנה לפאריס ולהראות את התוצאות שלנו. הקבוצות הגדולות בעולם לא מתעניינות בציונות, אלא בעסקים, ובתחומים שלנו - אנחנו המובילים בעולם. הפעילות של הקבוצה בארה"ב, בגרמניה ובבריטניה פחות טובה מבישראל".

"בכל מקום בעולם יהיה לך קונפליקט"

ואולם, על תיאור זה מעיב בשנתיים האחרונות לחץ פוליטי מצד קבוצות פרו-פלסטיניות באירופה, שתקפו את ואוליה על מעורבותה בפרויקטים בישראל, ובפרויקט הרכבת הקלה בירושלים בפרט. גם בתוך ואוליה נשמעו טענות כי הקבוצה מפסידה מכרזים בגין מעורבות זו.

איי פי

"יש הרבה גורמים, בעיקר באנגליה ובסקנדינוויה, שהיו מעדיפים לא לעבוד עם חברות שפועלות בישראל", מודה גסקה, אך מוסיף מיד: "אנחנו חיים עם זה. ואוליה החליטה לפני 20 שנה להגיע לישראל, ואנחנו עומדים בהחלטה שלנו. 20 שנה אנחנו פועלים בישראל, ולא נפגענו מזה. אני לא מכיר אף מכרז שאיבדנו מסיבות אלה". כשנשאל אם יש קולות בתוך ואוליה שקוראים להנהלה לסגת מפעילותה בישראל, הוא עונה בשלילה: "יש הרבה סכסוכים בעולם. כשאתה חברה גלובלית, בכל מקום יהיה לך קונפליקט".

לדברי שטרקמן, הקמפיין שנוהל נגד הרכבת הקלה בירושלים תוזמר בידי דודנו של יאסר ערפאת, שהפיץ ידיעה ולפיה הפרויקט יפלה לרעה את תושבי ירושלים הערבים. "בסופו של דבר הפרויקט אולי לא עובד פרפקט, אבל אין בעיות פוליטיות, לא עם הערבים ולא עם היהודים".

ומה באשר לעתיד פעילותה של ואוליה בתחום התחבורה בכלל?

"היתה החלטה בוואוליה העולמית שתחבורה דורשת הרבה השקעה. מיזגנו את פעילות התחבורה שלנו עם חברת Transdev, כשכל צד מחזיק ב-50%, ומיד רצינו להנפיק את החברה החדשה כדי לגייס כספים", מסביר שטרקמן. "יש רק בעיה קטנה, והיא שלא ניתן לגייס כיום כסף. הדרך היחידה לממן זאת היא למצוא קרנות השקעה, ולדלל את חלקנו.

"בסופו של דבר נצא מתחום התחבורה. את השאלה ששאלת שואלים את נציגי ואוליה בכל העולם, וגם אני שאלתי בפאריס. 'אם יוצא מחר מכרז, מה עושים?' גם בפאריס לא יודעים עדיין. עוד כמה חודשים תתקבל החלטה, גם דני לא יודע מה היא תהיה". גסקה מאשר וטוען, "לא נוכל להתחייב בשם ההנהלה החדשה".

איי פי

ביקורו של סגן נשיא תאגיד צרפתי ענק הוא הזדמנות ראשונה לשאול על השפעת הורדת הדירוג המושלם של האג"ח הצרפתיות בשבוע שעבר, ל-AA פלוס, על המגזר העסקי. גסקה מנסה להמעיט בחשיבות האירוע: "זה עניין פוליטי יותר מכלכלי", הוא אומר. "יום לאחר הורדת הדירוג צרפת גייסה כסף, והריבית היתה טובה מזו שקיבלה שבועיים קודם לכן. מדד CAC 40, שעוקב אחרי 40 החברות הגדולות בבורסה בפאריס, עלה מאז ב-6%.

"לא היו תוצאות מיידיות להורדת הדירוג, וכנראה שכל השלכות האירוע נצפו והופנמו מראש על ידי השוק. זה נתפש על ידי הציבור כמשהו סמלי, אך איש לא הושפע מזה. אני לא רואה השפעות מיידיות על עסקינו. ההשפעה היא לא דירוגה של צרפת, אלא רמת הכלכלה. השאלה האמיתית היא לא מה הדירוג, אלא איך הכלכלה תהיה בשנה הקרובה".

ואיך היא תהיה?

"אני עדיין לא יודע. אם יהיה מיתון במדינות מסוימות, או שהצמיחה תהיה נמוכה יותר, אנחנו נסבול כחברה. עם זאת, אנו מוכנים למצב כלכלי כזה ומתכננים לחתוך עלויות, לשמור על קשר הדוק יותר עם הלקוחות שלנו, לשפר את איכות השירות ולשמור על חדשנות. גם בעת משבר כלכלי יש להתכונן לעתיד, כדי להקדים את המתחרים. מסיבה זו אנחנו פה בישראל. יש פה חדשנות, זו מדינה דינמית, ואנחנו רוצים לתת משהו לישראל ולקבל בחזרה ממה שיש פה".

בלומברג

האם כחברת תשתיות אתם חשופים יותר בעת משבר?

"אנחנו לא בונים תשתיות. אנחנו מספקים שירותים, והם עדיין קיימים. גם אם לפרק זמן מסוים יש פחות השקעה בתשתיות, עדיין יש הרבה שירותים שצריך לספק. גם במשבר הכי קשה, עדיין יש ביקוש למים, לאנרגיה, לטיפול בפסולת. עסקי הליבה שלנו לא יושפעו מהמשבר ומירידה בהשקעה בתשתיות".

"לא לשים את הביצים בסל אחד"

לדברי גסקה, לוואוליה אין חובות שפירעונם קרוב מאוד, ורק ב-2017 תידרש להחזיר חובות משמעותיים. באשר לתרחישי קיצון כמו שמיטת חובות ביוון, עונה גסקה כי ואוליה מעולם לא פעלה במדינה מוכת החוב. מדוע? "כי לא היו שם מכרזים. הכל מנוהל על ידי הרשויות, ונוסף על כך אין שם תעשייה אמיתית. לא היו לנו שם הזדמנויות", הוא עונה ומודה: "אנחנו כן עובדים באיטליה, ושם היו לנו קצת בעיות".

האם בסקר הסיכונים שערכתם לקראת 2012 הבאתם בחשבון תרחיש של נסיגת גוש היורו מהמטבע המשותף?

"אין לנו אותה חשיפה לאירועים כאלה כמו שיש לחברות אחרות. אנחנו לא חברה תעשייתית רגילה, שמייצרת בחלק אחד של העולם ומייצאת לחלק אחר. אנחנו מייצרים באופן מקומי ונותנים שירותים באופן מקומי. ההוצאות וההכנסות שלנו הן תמיד באותו מטבע. אם יקרה משהו, עדיין יהיה מטבע לכל מדינה. ההשפעה עלינו תהיה קטנה יותר מעל חברות אחרות".

מהם המקומות בטוחים ביותר להשקעה בתקופת משבר?

"הניסיון שנצבר עם השנים מלמד שהדרך טובה ביותר להתמודד עם שאלת הביטחון הגלובלי היא להימנע ממקומות מסוכנים. למשל, החלטנו לא להשקיע במקומות מסוימים באפריקה, אך כן לתפעל בהם תשתיות. בארה"ב, בסין, באירופה, בישראל ובעוד כמה מקומות נמשיך להשקיע כרגיל. הדרך טובה ביותר לנהל את הסיכון הוא לפזר את ההשקעות שלנו. לא לשים את כל הביצים באותו סל".

מה יהיו מנועי הצמיחה של ואוליה בעוד עשר שנים?

"בשנים הקרובות תחום האנרגיה יהיה דומיננטי יותר, לאור הביקושים הגואים, עליית מחירי הדלקים וההתחממות הגלובלית. נפתח מתקנים מקומיים לייצור אנרגיה בטכנולוגיות קוגנרציה (ייצור משולב של חשמל וקיטור - א.ט) וביומאסה (ייצור אנרגיה ממקורות ביולוגיים - א.ט). פיתחנו פעילות עסקית לטיפול בפסולת מסוכנת, להפיכת שמן בישול משומש לביודיזל, להפיכת חומר אורגני לביו-פלסטיק. הפתרון לימי משבר הוא חדשנות. אנחנו רוצים לפתח בית זיקוק אורגני, שייצור משפכים מוצרים שניתן למכור ברווח".

שטרקמן: "המגמה של המשרד להגנת הסביבה בישראל היא לדחוף את עניין המיחזור. זה גם טוב לוואוליה העולמית, כי לעסקים כאלה דרוש ניסיון וכסף. זה עסק גדול, שבו צריך הרבה ידע, אחרת תעשה טעויות יקרות. אנחנו מאמינים שבפעילותנו בישראל בתחומי המים, האנרגיה והפסולת אנחנו בכיוון הנכון".

החממה הטכנולוגית של ואוליה

דני גסקה, סגן נשיא ואוליה העולמית, מספר כיצד מצליחה חברה בינלאומית גדולה לשמור על יתרונה התחרותי בתחום הטכנולוגי. "יש לנו כלי בשם ואוליה אינוביישן אקסלרייטור, שבאמצעותו אנו מגיעים לטכנולוגיות חדישות", הוא מספר.

"אנחנו עוזרים לחברות הקטנות לאמוד את פוטנציאל השוק של החברות שלהם. מדובר באנשים פרטיים, במדענים, בחברות קטנות ובסטארט-אפים. אם הרעיון שהם מציגים מעניין, הוא עובר תהליך של אימות עסקי, ללא התחייבות. בסופו של דבר, אנו יכולים לנסות להקים שותפות עם היזמים - או לקנות את החברה.

"זו הדרך שלנו ליצור קשר עם מפתחי הפטנטים, להיות בקשר ישיר עם האנשים האלה ולדעת מה קורה בעולם הזה. אנחנו היחידים בעולם שמשתמשים בשיטה הזאת. חברת אחרות קונות חלק מהחברה כדי להעביר את הטכנולוגיה הליך של אימות. אצלנו, המטרה העיקרית היא לקבל ראייה גלובלית ורחבה של הקהילות האלה, ומה קורה בתחום".

האם אינכם מממנים בכך את פיתוח התחרות שלכם?

"השאלה היא אם זה משהו ישים שיש בו עניין. אם כן, נעשה הסכם עם היזמים או נקנה חלק מהחברה. ואולם, בכל שנה מוצאים אולי שתיים או שלוש חברות בעלות פוטנציאל. לכן לא מוכרחים לקנות כל החברה, ולא חייבים שתהיה טכנולוגיה in house. למה לא? כי בתוך חמש שנים יהיה פטנט מתחרה, יעיל וטוב יותר, ויהיה לנו קשה מאוד לעבור מהטכנולוגיה שלנו לאחרת. אנחנו רוצים לתת את השירות הכי טוב, לאו דווקא להיות בעלי הטכנולוגיה.

"למשל, יש לנו פרויקט לשאיבת פסולת בוואקום (פינוי פסולת למאגר שכונתי באופן תת קרקעי - א.ט). יש שתי טכנולוגיות מרכזיות בנושא הזה, ורק אחת באמת עובדת. יש לנו בלעדיות על הטכנולוגיה הזאת, אבל מחר אולי תהיה אחרת. מאותה סיבה לא ניכנס לטכנולוגיות מיון אופטי של פסולת למיחזור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#