מדוע עיני לא עומד בפני הדחה? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע עיני לא עומד בפני הדחה?

שר האוצר ניסה ליישם רפורמה במערך הכבאות; יו"ר ההסתדרות מנע זאת

27תגובות

מבקר המדינה, כך הודלף באחרונה לתקשורת, צפוי להמליץ על הדחתו של שר האוצר יובל שטייניץ עקב אסון השריפה בכרמל. המבקר רואה במשרד האוצר, שהתמהמה בהעברת כספים ליישום רפורמה במערך הכבאות ולבנייתו מחדש, אחד האחראים למחדל שהביא לאסון.

אפשר להבין את התסכול של מבקר המדינה, שהביאו להוציא המלצה חריפה כל כך. מאז שנות ה-60, אחת לארבע עד שבע שנים, מפרסם מבקר המדינה דו"ח על המחדל המתמשך בשירותי הכבאות בישראל. ריבוי הדו"חות, שחוזרים על עצמם כמו תוכי, לא הצליח לחולל שינוי בתפקוד מערך הכבאות.

אלון רון

גם שלוש ועדות ציבוריות (בשנים 76', 95' ו-98'), שהוקמו כדי לבחון את מצבו המדורדר של מערך הכבאות ולהמליץ על רפורמה בו, לא הצליחו לחולל שינוי. הדו"חות הוכנסו למגירה, שם הן מעלות אבק.

החשובה בין שלוש הוועדות, ועדת גינוסר מ-98', הגישה דו"ח עב כרס שהציע רפורמה מקיפה במבנה מערך הכבאות. הוועדה המליצה להלאים את כל איגודי הכבאות שבבעלות הרשויות המקומיות ולאחדם למערך ארצי תחת פיקודו של מפקד יחיד, ולהופכו לשירות חירום. מה שאומר שלכבאים, כמו לשוטרים, חיילים וסוהרים, לא תהיה זכות שביתה.

ב-2008 אומצו מסקנות ועדת גינוסר בידי ממשלת ישראל. האיחור האלגנטי - עשר שנים - אינו מקרי: לממשלת ישראל לא היתה כל כוונה ליישם את המסקנות, שחייבו אותה להתעמת גם עם הרשויות המקומיות (הלאמת איגודי הכבאות) וגם עם ההסתדרות (הפקעת זכות השביתה מהכבאים). בסופו שלך דבר היא נאלצה לאמצן בשל הלחץ של הגורם היחיד שמדינת ישראל אינה מסוגלת להתעלם ממנו - הצבא.

בזמן מלחמת לבנון השנייה נחרד פיקוד העורף לגלות שכל מיליארדי השקלים שהוא מקבל כדי להגן על העורף עלולים להתנדף כעשן בגלל אי-התפקוד של מערך הכבאות. פיקוד העורף דפק על השולחן והבהיר כי מצבו המדורדר של מערך הכבאות עלול להוביל לאסון לאומי. הממשלה כבר לא יכלה להתעלם.

ואולם, גם זה לא הצליח לחולל שינוי במצב מערך הכבאות. הממשלה אמנם אימצה את ההמלצות, ואף ניסחה הצעת חוק להקמת מערך כבאות לאומי חדש, אלא שהצעת החוק לא קודמה. הסיבה לכך היתה התנגדות ההסתדרות, שלא היתה מוכנה לוותר על זכות השביתה של הכבאים. גם הצעת הפשרה, ולפיה זכות השביתה תישלל מהכבאים בכל הקשור לשירותי חירום אך תישאר בידם בשירותים שאינם חירום (כמו אישורי איכלוס לבנייה), נדחתה על ידי ההסתדרות.

הדיונים על יישום המלצות ועדת גינוסר ועל רפורמה במערך הכבאות נתקעו במגעים עם ההסתדרות. משרד האוצר העביר חלק מהכסף, במטרה לסייע לשירותי הכבאות להתגבר במעט על המחסור בציוד, אבל עיקר הכסף היה מותנה ביישום הרפורמה. הרפורמה לא יצאה אל הפועל - עד שפרצה השריפה בכרמל. בימים אלה מקדמת הממשלה סוף סוף הצעת חוק ליישום הרפורמה, כולל ביטול זכות השביתה בשירותי חירום בלבד.

מבקר המדינה מצא כי העיכובים בהעברת התקציב וביישום הרפורמה מצדיקים את הדחתו של שר האוצר מתפקידו. אך מאחר ששר האוצר דווקא ניסה ליישם את הרפורמה, והיה זה עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שמנע זאת, אי אפשר לא לתמוה מדוע שר האוצר נמצא אחראי ואשם - בעוד עיני אינו אשם בדבר.

התשובה, ככל הנראה, נעוצה בתפישת העולם של מרבית אזרחי מדינת ישראל, ומבקר המדינה בתוכם, בנוגע לחלוקה של סמכות ואחריות. לכולם ברור כי שר האוצר הוא בעל הסמכות להשפיע על תקציב המדינה, ולכן גם נושא באחריות על תוצאות חלוקת התקציב. באותה מידה ברור לכולם כי עיני הוא בעל הסמכות בכל הנוגע למערכת יחסי העבודה במדינה, כולל מניעת שינויים מבניים במערכת יחסי העבודה, אך אין הוא נושא בכל אחריות לתוצאות החלטותיו. העובדה שמערך הכבאות בישראל אינו מתפקד, בין השאר בשל אי הסכמה על זכות השביתה, אינה נופלת לדידו של מבקר המדינה בתחום האחריות של עיני - גם אם ברור שעיני הוא אחד האחראים העיקריים לכך.

ההפרדה בין סמכות לאחריות בניהול יחסי העבודה בישראל עולה גם במאבק על תנאי העסקתם של עובדי הקבלן בישראל. עיני, שבתחילת כהונתו ידע להודות כי סירובה העיקש של ההסתדרות להעניק לממשלה גמישות ניהולית הוא שהוליד את תופעות החוזים האישיים ועובדי הקבלן במגזר הציבורי, שכח מאז את האחריות של ההסתדרות על הכשלים במערכת יחסי העבודה.

זה המצב גם בנוגע לעובדי הקבלן. אין ספק כי הפקרת הפיקוח עליהם, עד כדי הפרות של חוקי העבודה, הוא באחריות ישירה ומלאה של המדינה. גם אין ספק כי המחירים הנמוכים במכרזים להעסקת עובדי קבלן, שמשפיעים על השכר שיקבלו העובדים, הם באחריות המדינה. אך בה במידה אין ספק כי העדפת המדינה את אפיק עובדי קבלן על פני העסקה ישירה היא תוצאה ישירה של חוסר הגמישות של הסכמי השכר הקיבוציים במדינה.

כשנכנס עיני לתפקידו והביא עמו רוח חדשה של גמישות והידברות, היו תקוות רבות שהוא יהיה האיש שיגיע להסכמה היסטורית עם המדינה על רפורמה במערכת הסכמי השכר הקיבוציים: הגנה מרבית על זכויות העובדים (כולל החלשים בהם), לצד הותרת הגמישות בידי המעסיקים לנהל את העובדים מבחינת שכר, תמריצים, מסלולי קידום, ואפילו משך ההעסקה.

רפורמה היסטורית כזאת היתה עשויה לעקור את בעיית עובדי הקבלן מהשורש, וגם לפתור את בעיית חוסר התפקוד הכרוני של ממשלת ישראל. רפורמה היסטורית כזאת היתה עשויה להקפיץ את יכולת הביצוע של ממשלת ישראל שנות דור - וכל הסמכות וכל האחריות להצלחתה היו נזקפים לעיני. אלא שעיני איכזב, והוא מעדיף כיום לעסוק בשביתות שהוא הגורם האחראי להן, לא פחות מהמדינה.

מן ההסתדרות נמסר בתגובה: "ההסתדרות פעלה ללא דופי בהגנה על הכבאים. לא ניתן לוותר על זכות השביתה ולאפשר פגיעה בכבאים, כפי שמבקש משרד האוצר. הכבאים הקריבו את חייהם כדי להילחם בשריפה, ועכשיו יש מי שמנסה להאשימם בפריצתה. מבקר המדינה לא נתן את ידו לניסיון הבזוי הזה, וטוב שכך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#