תקלה ראשונה במטרונית: חריגה של חצי מיליארד שקל - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

תקלה ראשונה במטרונית: חריגה של חצי מיליארד שקל

תדהמה בממשלה לאחר שנחשפה חריגה של 50% מתקציב פרויקט האוטובוסים הגדול בישראל ■ משרד האוצר הורה לעצור את הזרמת הכספים לפרויקט ושוקל לפנות למבקר המדינה

41תגובות

>> המטרונית בחיפה עוד לא שירתה נוסע אחד, אך כבר נקלעה לתסבוכת קשה שמאיימת על הפעלתה. ל-TheMarker נודע כי בפרויקט ה-B.R.T (אוטובוסים רבי קיבולת) הראשון בישראל, התבררה בימים האחרונים חריגה תקציבית של 450-500 מיליון שקל.

מדובר בחריגה מהותית, מכיוון שהיקף ההשקעה הציבורית בפרויקט תוקצב ב-1.06 מיליארד שקל, כלומר החריגה היא בשיעור מדהים - כ-45% מסך התקציב שהועמד עבורו.

על ביצוע הפרויקט אחראית חברת התשתיות העירונית של חיפה, חברת יפה נוף. עם היוודע דבר החריגה, הורה משרד האוצר להפסיק את הזרמת הכספים לכל פרויקטי החברה. במקביל, החלו משרדי האוצר והתחבורה בבדיקה מקיפה אודות נסיבות החריגה. לאחר קבלת הממצאים, עשויים אלה להימסר לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה ולידי משרד מבקר המדינה.

בממשלה זועמים

לפי הערכות, החריגה נובעת כתוצאה משינוי תוכניות הפרויקט במהלך השנים האחרונות, וכן מהתחייבויות יתר שנטלה על עצמה יפה נוף מול קבלני הביצוע בפרויקט, מבלי שאלה גובו במקורות תקציביים שאישרו משרדי הממשלה. מרבית כספי החריגה לא הוצאו עדיין, ונותרו "על הנייר" (חריגה מאומדנים מאושרים). היקף החריגה כולל גם אופציות שעדיין לא נוצלו להרחבת הפרויקט.

את דבר החריגה מסרה לידיעת הממשלה חברת יפה נוף עצמה, בטענה כי זו אותרה רק עתה. ואולם טענה זו נתקלה בספקנות ועוררה זעם רב. זאת, מכיוון שרק לפני חודשיים חתמו עיריית חיפה ומשרדי האוצר והתחבורה על חוזה משולש, שהסדיר את חלוקת האחריות להפעלת הפרויקט בין הצדדים ואת חלוקת מקורות התקציב להפעלתו.

לפיכך, מתקשים בממשלה להאמין כי בעיריית חיפה ובחברת יפה נוף לא ידעו על דבר החריגה במעמד החתימה על החוזה. זאת, תוך רמיזה לפיה ייתכן כי בחיפה העדיפו להמתין עם הדיווח הבעייתי עד לאחר החתימה על החוזה, שמחייב למעשה את המדינה בתמיכה תקציבית בפרויקט.

יצויין כי לפני כשלושה חודשים פרש מתפקידו במפתיע מנכ"ל יפה נוף, דורון מגיד. באחרונה מונה למחליפו סמנכ"ל התשתיות של החברה, ערן לויטה.

גם ידי משרדי הממשלה לא "נקיות". חברת יפה נוף מלווה בידי חברת בקרה מטעם משרד האוצר, נורת'קרופט (Northcroft) הבריטית. חברה זו מונתה לפקח על ניהול הפרויקטים, ההתחייבויות לקבלנים ועל הקצאת הכספים והשימוש בהם. זאת, בעקבות פרשייה דומה של חריגות תקציביות שנתגלו לפני כארבע שנים בחברת התשתית המקבילה בתל אביב, נתיבי איילון (ראו מסגרת).

נורת'קרופט משמשת כיום גם חברת הבקרה של החברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה). לפיכך, תיבדק בין היתר גם עבודת חברת הבקרה, וכיצד חמקה חריגת מאות המיליונים ממנגנוני הפיקוח שהפעילה.

הפרויקט עלול להידחות

יפה נוף מקדמת את פרויקט המטרונית מזה כשש שנים, שבמהלכן יצאה לביצוע עבודות תשתית מקדימות לאורך תוואי של כ-40 ק"מ. אלה כללו עבודות תת-קרקעיות, ולאחריהן עבודות להכשרת מסלולי המטרונית, שכללו, בין היתר, ריבוד מגביה, סימון והצבת תחנות נוסעים לאורך התוואי.

אמיל סלמן

עבודות אלה תוקצבו בידי הממשלה, והן אינן קשורות בעבודות שמבצע הזכיין שנבחר להפעלת הפרויקט - קבוצת דן. דן זכתה לפני שנה וחצי במכרז להקמת הפרויקט ולתפעולו במשך 12 שנה, בהיקף השקעה כולל של 1.3 מיליארד שקל.

לפני כארבעה חודשים רכשה קרן נוי 20% ממניות הפרויקט תמורת 22.5 מיליון שקל, וחודשיים לאחר מכן רכשה נתח דומה גם ענקית התחבורה הצרפתית SNCF. זאת, לפי שווי פרויקט של כ-110 מיליון שקל. מדובר ברכישת האחזקה בחברת הפרויקט (SPC) בלבד. דן תישאר לבדה כבעלי חברת ההפעלה של המטרונית (O&M).

בשל מעורבותו בפרויקט של זכיין פרטי, המגובה כבר בהסכם מימון (מול בנק לאומי), עלולה המדינה להתקשות בטיפול ביפה נוף. זאת, מכיוון שעצירת תקציבים לפרויקט עלולה לפגוע במחויבותה של החברה כלפי הזכיין הפרטי. הפרויקט אמור להתחיל בהפעלה מסחרית באמצע נובמבר השנה, ואולם כבר כעת נראה כי יאחר את המועד בשל עיכובים שונים.

פרויקט המטרונית הוא הראשון בישראל הכולל הקמה, אחזקה והפעלה של קווי B.R.T (Bus Rapid Transit) - אוטובוסים מוארכים (18.5 מטר) ורבי קיבולת, הנוסעים בנתיבים ייעודיים. זהו גם פרויקט הסעת ההמונים הראשון במטרופולין חיפה (והשני בישראל).

דן תפעיל בפרויקט 90 מטרוניות שפותחו בידי חברת MAN, בהן שש מטרוניות היברידיות. עלות הקמת התשתית (רכבים וטכנולוגיות) מוערכת ב-300 מיליון שקל, ועלות התפעול למשך 12 שנות הפרויקט צפויה להסתכם בסכום של עד מיליארד שקל. בנק לאומי העמיד לדן הלוואה של 250 מיליון שקל - כ-75% מההון הדרוש בשלב ההקמה.

הפעלת המטרוניות אמורה להתחיל בשלושה קווי שירות באורך כולל של כ-40 קילומטרים. הקו הראשון יופעל מאזור צפון הקריות (סמוך למחנה כורדני) דרך כביש 4, מרכזית המפרץ והעיר התחתית של חיפה ועד מרכזית חוף הכרמל, לאורך 25 ק"מ. הקו השני יופעל מקרית אתא למסוף בת גלים דרך כביש 4 והעיר התחתית של חיפה (18 ק"מ). הקו השלישי יופעל מקרית ים וקריית חיים, דרך מרכזית המפרץ ועד לשכונת הדר בחיפה (16 ק"מ).

מחברת יפה נוף נמסר בתגובה: "התקציב המקורי של פרויקט המטרונית נקבע עם תחילת העבודות. מאז הוארכו מסלולי המטרונית, הורחבו מסופי התחבורה הציבורית, שופרו הרציפים ותחנות ההמתנה של המטרונית וכן שודרגה התשתית התת-קרקעית. הרחבתו של הפרויקט הביאה לדרישת תוספת תקציבית של כ-250-300 מיליון שקל, שהועברה למשרדי התחבורה והאוצר מיד לאחר סיכום האומדנים של הפרויקט. חברת יפה נוף, בשיתוף משרד התחבורה ומשרד האוצר, בוחנים את הנושאים התקציביים, במטרה להביא את פרויקט המטרונית להפעלה מלאה במועד המתוכנן".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "באחרונה הובא לידיעתנו כי קיימת חריגה משמעותית בפרויקט, שנובעת מהתנהלות לקויה של חברת יפה נוף. הוחלט להקפיא את העברת הכספים לחברה, וזאת עד להשלמת בדיקה מקיפה שמתבצעת בימים אלה על ידי חברת הבקרה הפועלת מטעם הממשלה".

לא ניתן היה להשיג את תגובת משרד התחבורה.

בתל אביב זה נגמר בדו"ח מבקר - ובפיטורים

>> חברת יפה נוף מצטרפת לחברת תשתיות עירונית נוספת, נתיבי איילון, שהפליאה אף היא בחריגות תקציביות מהותיות.

ב-2008 חשף MarkerWeek דו"ח ביקורת פנימי שלפיו החברה התחייבה להעביר לגורמים חיצוניים כ-664 מיליון שקל מעבר להרשאה התקציבית שנתן לה משרד התחבורה - חריגה תקציבית המשתווה כמעט למחזור השנתי של נתיבי איילון.

בעקבות פרסום הדו"ח פוטר סמנכ"ל הכספים של החברה ומונתה לנתיבי איילון חברת בקרה חיצונית.

שנה לאחר מכן פירסם משרד מבקר המדינה דו"ח חריף שבו קבע כי חברת נתיבי איילון מסרה למשרד התחבורה אומדני עלות לא מציאותיים לפרויקטים שתיכננה.

כתוצאה מכך, יצאה החברה לביצוע פרויקטים ללא כיסוי תקציבי, דבר שגרם לאי עמידה בלוחות זמנים, וחשף את החברה לתביעות פיצויים בגלל אי הסדרה מראש של סוגיית השיפוי.

הביקורת העלתה כי בכמה מפרויקטי החברה, בהם הקמת מחלף גלילות, צומת הפיל וגשר אם המושבות, קיימים פערים של שבין 20%-157% בין האומדן הראשוני לתקציב המעודכן, מאחר שהחברה לא הכלילה באומדן הראשוני תקציב נדרש להפקעות, לפינויים ולפיצויי בעלי קרקע.התקצוב החסר של הפרויקטים אילץ את החברה לעצור את ביצועם - ובכך האמיר הנזק הכספי ב-140 מיליון שקל נוספים.

משרד מבקר המדינה הטיל אחריות גם על משרדי האוצר והתחבורה, וקרא לקבוע סדרי פיקוח ובקרה, הן בתחומי התכנון והן בתחומי התקציב, כדי לוודא שסדרי הניהול בחברה משתפרים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#