רופאים נגד המדינה: "26 שעות במשמרת מסכנות חיים" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

רופאים נגד המדינה: "26 שעות במשמרת מסכנות חיים"

קבוצת רופאים תובעת מבית הדין לעבודה להכריז כי התורנויות הארוכות אינן חוקיות ■ מחקרים שנערכו בעולם חושפים את העלייה בסיכון לחולים כשרופאים עובדים יותר מיממה ברציפות

26תגובות

>> "האופן שבו אנו עובדים כיום פוגע בטיפול הרפואי: אני מוצא את עצמי מטפל ביולדת ב-4-5 לפנות בוקר - ואני חרד מכך שזה יפגע באיכות הטיפול. בתורנות אני אחראי על כל אשה בהריון משבוע 24 שמגיעה למיון ועל כל היולדות. כבר קרה שביצעתי ניתוחים קיסריים באמצע הלילה שבמהלכם הייתי צריך לכווץ בכוח את הרגליים כדי לא להירדם. השאלה הכי נפוצה שאני שומע ממטופלים שרואים אותי בבוקר, בערב ולמחרת היא: 'אתה עדיין פה?!' לאנשים קשה להאמין, אבל זוהי מציאות חיינו".

את דברים אלה מספר ד"ר דניאל לנצברג, מתמחה בגינקולוגיה בבית החולים שיבא תל השומר. לנצברג ועוד חמישה מתמחים ממקצועות רפואה שונים מבתי החולים תל השומר, וולפסון ומאיר, וסטודנט לרפואה מאוניברסיטת תל אביב הגישו בשבוע שעבר תביעה תקדימית לבית הדין הארצי לעבודה נגד מדינת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות הרפואית - בדרישה לשים סוף לנוהג של תורנויות שנמשכות 26 שעות רצופות ויותר. הנוהג, לטענתם, לא רק פוגע בתנאי עבודתם ורווחתם האישית ומנוגד לחוק שעות עבודה ומנוחה - אלא גם פוגע ישירות בביטחונם, בריאותם ואף מסכן את חייהם של החולים שתחת טיפולם.

דניאל בר און

לרוב מבצעים מתמחים שש עד תשע תורנויות בחודש, לעתים אף יותר. במסגרת ההסכם האחרון נקבעה הגבלת התורנויות באופן הדרגתי לשש תורנויות בחודש. תורנות היא עבודה ברצף מהשעה שמונה בבוקר עד עשר למחרת (26 שעות), כשלעתים בשל העומס המתמחים נדרשים להישאר אף יותר.

משך תורנות של מתמחים היה מאז ומעולם סיבה להתמרמרות קשה מצדם, אך בעשרות השנים האחרונות מעולם לא ננקטה שום פעולה משפטית בניסיון לעצור את הנוהג, בין השאר בשל החשש הגדול של מתמחים מפני פיטורים וכן משום שתורנויות של 24 שעות ויותר הן נוהג מקובל ברחבי העולם. אלא ששני הגורמים האלה החלו באחרונה להשתנות: בעקבות מחקרים שהצביעו בבירור על הנזק שנגרם לחולים כתוצאה משעות העבודה הארוכות של רופאים, החלו מדינות בכל העולם תהליכים של שינוי אורך התורנויות.

השינוי המעניין יותר הוא השינוי התודעתי אצל המתמחים בישראל: במאבקם האחרון, לאחר חתימת הסכם הרופאים, יצאו מהארון שדים חבויים שהסתתרו בו זמן רב אודות תנאי העסקתם, והחשש שאיפיין אותם כל השנים מול המנהלים שלהם והמערכת פינה מקומו למחאה מתפרצת. את התביעה בנוגע לשעות העבודה הארוכות הם הגישו כעתירה לבג"ץ, אך לאחר שנחתם הסכם המתמחים, שבו לא נכללה התייחסות לאורך המשמרות, הורה להם בג"ץ להעביר את התביעה לבית הדין הארצי לעבודה - הסמכות הראויה לדעתו לדון בנושא. "מדובר בנורמה שאף אחד לא קרא עליה תיגר במשך הרבה שנים", אומר לנצברג.

"50 חולים ב-29 שעות"

במהלך המאבק, עוד לפני חתימת הסכם הרופאים באוגוסט, קיבלה הטענה שלהם חיזוק דווקא מכיוונו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שביקר בכמה בתי חולים, שוחח עם מתמחים ונחשף לתנאי העבודה שלהם. "הם צריכים לטפל ב-50 חולים במשך 29 שעות. רבותי זה פשע! אף אחד לא היה מוכן שהמשפחה שלו חלילה וחס היתה מטופלת על ידי רופא שעובד 25 שעות", אמר.

ליצמן אף התנה בשלב מסוים את חתימתו על ההסכם בכך שמשמרות המתמחים יירדו ל-18 שעות, אך בסופו של דבר הדרישה ירדה מסדר היום בשל התנגדות של משרד האוצר וגורמים בהסתדרות הרפואית, בעיקר בשל הקושי הטכני שבביצוע הקיצור במגבלות כוח האדם הקיימות. עם זאת, הוחלט כי יחל פיילוט שיבחן את קיצור שעות המשמרות של המתמחים.

את התביעה התקדימית מובילים עו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עו"ד רון ורד, שותף במשרד יהודה רווה ועו"ד עידו עשת, מומחה בדיני עבודה. התביעה שוזרת שתי טענות מרכזיות זו בזו: אופן העסקת הרופאים, כך נטען, הוא מחד בלתי חוקי משום שאינו עומד בתנאי חוק שעות עבודה ומנוחה, ומאידך הוא גם בלתי חוקתי שכן הוא פוגע אגב כך "בזכותם לחיים ולשלמות הגוף של הפונים לבתי חולים הציבוריים בישראל".

"חוק שעות עבודה ומנוחה, שחל גם על הרופאים שמעולם לא הוחרגו ממנו, קובע שהבסיס לעבודה הוא שמונה שעות ביום, ותחת היתרים ניתן לאפשר ארבע שעות נוספות", אומר עו"ד אפי מיכאלי. "בחוק יש למשל הוראות מפורשות שאומרות שנהג ציבורי לא יכול לנהוג יותר מ-12 שעות רצוף. אבל אדם שמנתח - מותר לו, והוא מנתח חולים גם אחרי השעה ה-20 וה-22 של עבודה רצופה. חולה שמגיע לבית חולים כשחייו בסכנה ופוגש רופא שמטפל בו בעייפות - יש פוטנציאל לפגיעה בחייו".

ואכן, עדויות המתמחים התובעים שמופיעות בכתב התביעה מציירות תמונה קשה ביותר של המתרחש בבתי החולים, בעיקר בשעות הערב והלילה, כשהרופאים הבכירים כבר לא נמצאים והמחלקות נשארות באחריות כמעט מלאה של המתמחים הצעירים והעייפים.

"במהלך תורנות אני נמצאת במיון ילדים, אף שהאחריות לחולי המחלקה מוטלת על כתפי. בנוסף, אני גם אחראית לקרדיולוגית ילדים וכירורגית ילדים, כך שמספר הילדים עשוי להגיע ל-60 בתורנות", מתארת בתביעה אחת התובעות, ד"ר אודליה חורין, מתמחה ברפואת ילדים מוולפסון. "בשל העומס, לעתים קרובות אנו לא מבצעים הפסקה לאוכל, פיפי, ומיותר לציין, לישון. כאשר אני נדרשת לפעול במחלקה, המיון סובל ממחסור בכוח אדם. כך, ילדים רבים אינם זוכים לטיפול בזמן וממתינים זמן רב".

ד"ר טל שדה-ורד, רופאת ילדים מתל השומר, מספרת כי "אין הפסקות במשך שעות התורנות לצורך שתייה, אוכל, שירותים או מנוחה. לעתים נדירות ניתן באמת לנוח או לישון שעה רצוף. יש לילות שבהם נדרש טיפול במספר מוקדי חירום יחד במקביל, כולל החייאות, הנשמות, הכנסת נקזי חזה ופרוצדורות נוספות, שדורשות ריכוז ומיומנות גבוהים ביותר. ואשר לרוב העייפות - השחיקה והלחץ לאחר יום עבודה מלא ותורנות עמוסה מקשים עד מאוד על מתן טיפול רפואי הולם".

דניאל בר און

איתי אספיס הוא עדיין סטודנט לרפואה ועוד לא נכנס לקלחת התורנויות, אך הצטרף לעתירה על תקן דור העתיד שחרד מהמציאות שצפויה לו. "כבר כיום בין 20 ל-30 מהסטודנטים שסיימו לימודי רפואה לא ייכנסו למערכת הציבורית או יעזבו בשלב מוקדם ולא יעסקו ברפואה כלל", הוא אומר. "בסופו של דבר אנשים עוזבים בגלל דברים כמו שעות עבודה ותחושה של אובדן השליחות ברגע שמרגישים שאי אפשר לטפל במטופלים".

דניאל בר און

כמו שיכור או מסומם

העדויות האלה נתמכות במחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות אודות דפוסי העבודה של רופאים מתמחים, שעובדים שעות רבות ברצף והיכו גלים בעולם הרפואה. במחקר אחד שנעשה בארה"ב נבדקו 2,737 רופאים מתמחים בשנת התמחותם הראשונה. במהלך המחקר שנמשך שנה התבקשו המתמחים לדווח על שעות העבודה, השינה והמנוחה שלהם, וכן על טעויות רפואיות שעשו במהלך התורנות. המתמחים שהשתתפו במחקר דיווחו על 156 טעויות רפואיות הקשורות בעייפות שגרמו לנזקים אצל החולים, ועל 31 טעויות רפואיות שהובילו למותם של חולים. השורה התחתונה של המחקר מבהילה: עייפות המתמחים מעלה בכ-700% את הסיכון שלהם לבצע טעויות רפואיות, והסיכון לגרום למותו של חולה בשל עייפות המתמחים עולה ב-300%.

במאמר שמתאר את המחקר נכתב כי "למתמחים היה סיכוי רב יותר באופן מובהק להירדם במהלך ניתוח, שיחה, בדיקה של חולה או הרצאות וסמינרים - דבר שעלול לפגוע ביכולתם לתת טיפול נאות או ללמוד".

מחקר אחר, שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי ניו אינגלנד ב-2004, השווה בין מתמחים שעובדים 24 שעות לבין מתמחים שעובדים במשמרות קצרות יותר. המחקר מצא כי המתמחים שעבדו משמרות הארוכות עשו 36% יותר טעויות רפואיות, שכללו טעויות במתן תרופות, ופי 5.6 טעויות באבחנות. כתוצאה מכך, עולה מספר האירועים המסכני חיים בקרב ציבור המטופלים בטיפול נמרץ. המחקר קבע כי הפחתת שעות העבודה שלהם עשויה להוריד משמעותית את כמות הטעויות הרפואיות.

מחקרים נוספים המוצגים בכתב התביעה ופורסמו בכתבי עת יוקרתיים מצביעים על כך שמתמחים שעובדים ברצף 24 שעות ויותר מתפקדים תחת עייפות ותשישות השקולים לאדם שיכור או מסומם. מחקרים נוספים מצאו קשר בין עבודה בתורנויות של 24 שעות ברצף לבין סיכון במעורבות בתאונות דרכים.

בשנים האחרונות עובר העולם המערבי כולו תהליך של קיצור תורנויות המתמחים. באירופה כבר כיום קיימת דירקטיבה שמגבילה את שעות העבודה הרצופות של מתמחה ל-13 שעות. הדירקטיבה כבר מיושמת בחלק ניכר ממדינות אירופה, כשנגד מדינות שלא מצליחות לעמוד בה, כמו יוון, נפתחים הליכים משפטיים של האיחוד. בארה"ב המליצה ועדה ציבורית על הגבלת התורנויות ל-16 שעות - המלצה שכבר אומצה על ידי חלק ניכר מהמדינות, אם כי יישום ההחלטה נעשה באופן הדרגתי ברוב המדינות.

"אני לא מכיר אף מתמחה אחד שלא עשה תאונת דרכים בדרגה כזו או אחרת", מחזק לנצברג את ממצאי המחקר. "הגוף האנושי לא נועד להיות ער 26 שעות ברצף, ובטח שלא להיות אחראי על חיים של אחרים לאורך כל כך הרבה שעות".

לדבריו, לא רק הטיפול הרפואי עלול להיפגע, אלא גם היחס והאמפתיה כלפי המטופלים: "לעתים רופאים מפתחים טינה כלפי מטופלים שמגיעים אליהם בחמש בבוקר - ההפך הגמור מהייעוד של הרופא. את כל המשאבים שלי בחמש בבוקר אני משקיע כדי לא להחצין תחושות כאלה, אבל מכיוון שאני עובד כל כך הרבה שעות, הרצון לתת יחס טוב ואמפתי לחולה נגזלת ממני".

"אסון הכרמל כל יום"

התובעים אינם דורשים פיצוי כספי ואף אינם מציגים את הפתרון הראוי לדעתם לבעיה. הדבר היחיד שהם דורשים מבית המשפט הוא לקבוע כי ההסדר הקיים בלתי חוקי ולבטל אותו, במטרה שפסק דין כזה יחייב את המדינה לתקן את מה שהם רואים כעיוות קשה.

"המטרה בסופו של התהליך תהיה לקבל התייחסות לעיוות שקיים כיום במערכת והתחלה של תהליך אמיתי של תיקון", אומר לנצברג, "בין אם זה יהיה על ידי חקיקה, ועדה ציבורית או הזרמת כסף למערכת הבריאות".

קיצור התורנויות הוא משימה מורכבת למערכת הבריאות, משום שלא מדובר רק בסוגיה כספית, אלא גם בסוגיה של תכנון כוח אדם במצב של מחסור חמור ברופאים. לפיכך, הפתרון תלוי לא רק בתוספות תקציביות גדולות, אלא בעיקר בתוספת של רופאים ותקנים למערכת, מה שיאפשר תחלופה גדולה יותר של רופאים וקיצור המשמרות.

מה שברור לכולם הוא שהמפתח למעבר לתורנויות קצרות יותר הוא תוספת של רופאים למערכת: "כבר כיום יש רופאים שמחכים להיכנס למערכת - עשרות אם לא מאות רופאים שאין להם תקן", אומר עו"ד ורד. "יש גם מומחים צעירים שמוכנים לעשות תורנויות ויכולים להקל על המתמחים - זה רק עניין של תקציב".

"הזנחת מערכת הבריאות הציבורית על ידי הממשלה ותת-תקצוב כרוני הוא שמוביל את המערכת להעסקתם של רופאים מתמחים בשעות ארוכות תחת עייפות ותשישות", מסכם מיכאלי. "במובן זה, אסון הכרמל קורה פה כל יום. לצערנו, גם אם נגרם נזק בשל עייפות הרופאים, קיים קושי רב להוכיח אותו."

מההסתדרות הרפואית נמסר: "אנו לומדים את כתב התביעה. כארגון היציג של הרופאים בישראל אנו דואגים לשמירת האינטרסים והזכויות של כלל הרופאים וחובתנו לאזן בין הצורך ליצור את ההכשרה הטובה ביותר לרופא מחד, צמצום והקלה בעומס העבודה מאידך, זאת תוך שמירה על מתן טיפול מיטבי למטופל".

במשרדי האוצר והבריאות ובשירותי בריאות כללית סירבו להגיב.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#