17 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: המימון הממשלתי קטן, הסל נשחק - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

17 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: המימון הממשלתי קטן, הסל נשחק

נתונים חדשים שמפרסם משרד הבריאות מלמדים כי בשנים שחלפו מאז שחוקק החוק חלה עלייה בהוצאות משקי הבית על בריאות, והמערכת הציבורית נשחקת ■ ההוצאה הפרטית החודשית של משקי הבית על בריאות עלתה מ-305 שקל ב-1997 ל-674 שקל ב-2010

3תגובות

>> נתונים חדשים שמפרסם האגף לכלכלה במשרד הבריאות מלמדים על המשך השחיקה במימון הממשלתי של שירותי הבריאות ועל עלייה בהוצאה הפרטית של הציבור על בריאות. בין השאר מראים הנתונים כי ב-95'-2009 עודכן היקף סל הבריאות ב-28% בגין גידול דמוגרפי, בעוד גידול האוכלוסייה היה 50% - כמעט פי שניים.

עוד עולה מהנתונים כי 54% מעלות סל הבריאות של קופות החולים מומנו מכספי מס הבריאות ב-2011 (לעומת 46.6% ב-95'), ו-39% הגיעו מתקציב המדינה (לעומת 48% ב-1995). יתרת המימון הגיעה מהשתתפות עצמית של הציבור. ההוצאה הפרטית החודשית של משקי הבית על בריאות עלתה מ-3.8% מכלל ההוצאות ב-97' ל-5% ב-2010. בסך הכל עלתה ההוצאה למשק בית מ-305 שקל בחודש ב-97' ל-674 שקל בחודש ב-2010.

לגידול אחראים במידה רבה הביטוחים הפרטיים והמשלימים של קופות החולים: לפי הנתונים, שהציגו דניאלה אריאלי, טוביה חורב וניר קידר ממשרד הבריאות, שיעור המבוטחים בביטוח משלים עלה מ-54.5% מכלל האוכלוסייה ב-2000 ל-74.3% ב-2010. שיעור המחזיקים בביטוחים מסחריים פרטיים זינק אף הוא - מ-16% ב-95' לכ-35% ב-2009.

הסעיף המשמעותי ביותר בהוצאה של משקי הבית על בריאות הוא ההוצאה על ביטוחי בריאות (משלימים ומסחריים) - 32% מכלל ההוצאה. הבא אחריו הוא ההוצאה על טיפולי שיניים (24%), שנמצאת במגמת ירידה בעקבות הכנסת טיפולי השיניים לילדים לסל הבריאות בשנים אחרונות.

את השחיקה בתקציבי הבריאות אפשר לראות גם בנתונים המתייחסים לתשתיות של בתי החולים: כך, למשל, מספר מיטות האשפוז ירד מ-2.33 מיטות ל-1,000 נפש ב-95' ל-1.91 מיטות ב-2010. בתחום בריאות הנפש המצב חמור אף יותר: מ-1.21 מיטות ל-1,000 נפש ב-95' ירד שיעור המיטות ל-0.45 ב-2010.

נתון נוסף שמופיע בקובץ מתייחס להתארכות זמן ההמתנה לפגישה עם רופא מומחה: שיעור הממתינים זמן קצר (עד שבוע) לרופא מומחה קטן מ-56% ב-95' ל-42% ב-2009, בעוד שיעור הממתינים זמן ממושך (יותר משבועיים) גדל מ-23% ל-41%.

עם זאת, שביעות הרצון של הציבור מהשירותים שמספקות קופות החולים דווקא עלתה: ב-2009 דיווחו 90% מהנשאלים כי הם מרוצים מרמת השירותים, לעומת 83% ב-95'.

עוד כולל הדו"ח נתונים על התפלגות המבוטחים בין קופות החולים מאז נחקק החוק: שיעור המבוטחים בשירותי בריאות כללית ירד מ-63.2% ב-95' ל-52.5% ב-2011. בקופת חולים מכבי חלה עלייה בשיעור המבוטחים - מ-18.9% ל-24.8%. עם זאת, ב-2011 נבלמה מגמת הירידה במספר מבוטחי הכללית, ולראשונה מאז נחקק החוק נוספו לה יותר מבוטחים משעזבו אותה.

אגב, חרף מאמצי משרד הבריאות לעודד תחרות בין קופות החולים, בין השאר באמצעות הקלת המעבר בין הקופות, ב-2011 ירד שיעור העוברים בין קופות החולים לכ-1.3% מסך המבוטחים, לעומת 4.2% בשנים שלאחר חקיקת החוק.

נתונים נוספים מלמדים כי המבוטחים העשירים ביותר שייכים למכבי: 2.5% מהמבוטחים בקופה זו הם בעלי הכנסה גבוהה פי ארבעה ויותר מההכנסה הממוצעת במשק ב-2011 - פי שניים ממספרם בקופת חולים כללית, פי שלושה ממספרם בקופת חולים לאומית ופי 1.5 ממספרם בקופת חולים מאוחדת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#