"לקשר הנחלש עם יהדות ארה"ב יהיו גם השלכות כלכליות" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לקשר הנחלש עם יהדות ארה"ב יהיו גם השלכות כלכליות"

ג'יי רודרמן, פילנתרופ ישראלי-אמריקאי, היה בין יוזמי הקמת שדולה של חברי כנסת להעמקת הקשר עם הקהילה היהודית בארה"ב ■ מדי שנה כ-160 פדרציות ברחבי ארה"ב מגייסות מאות מיליוני דולרים למימון הפעילות החברתית של הקהילה האמריקאית ■ "הרעיון הוא להשפיע על חברי כנסת אם וכאשר יהיו בעתיד שרי ממשלה"

9תגובות

<<לפני עשרה ימים הושקה בכנסת השדולה הישראלית-אמריקאית בראשות ח"כ רונית תירוש (קדימה), במטרה להעמיק את הקשר בין חברי הכנסת לבין הקהילה היהודית בארה"ב ולעורר מודעות לחשיבות היחסים עם יהדות ארה"ב. ג'יי רודרמן, נשיא הקרן הפילנתרופית של משפחת רודרמן מבוסטון, המתגורר בישראל, היה שותף להקמת השדולה.

הקהילה היהודית בארה"ב, הגדולה והחזקה בין כל הקהילות היהודיות בעולם, עוסקת במגוון פעילויות לתמיכה ביהודים בכל העולם, ובכלל זה בישראל. הפעילות הזאת כוללת תמיכה רצופה באינטרסים המדיניים והביטחוניים של ישראל וכן תמיכה בקידום החברה. החלק הארי של המימון לפעילות החברתית של הקהילה האמריקאית בישראל נאסף על ידי כ-160 פדרציות בערים הגדולות בארה"ב. מדי שנה, הפדרציות מגייסות מאות מיליוני דולרים ומעבירות חלק מהכסף להשקעות בישראל.

השדולה הוקמה על רקע החלטה היסטורית שהתקבלה באחרונה על ידי איחוד הפדרציות, שלפיה יש לחדול מלהעביר אוטומטית את כספי התרומות באופן בלעדי לסוכנות היהודית (כ-70%) ולג'וינט (כ-30%) ולאפשר לגופים נוספים לקבל מהן מימון. ההחלטה מתיישבת עם מגמה גוברת והולכת, שלפיה תורמים רבים בארה"ב נוטים יותר ויותר לממן פרויקטים מסוימים, לפי בחירתם, ופחות להעביר את תרומותיהם דרך ארגוני-גג.

תמד גבע

הקמת השדולה לוותה בסקר שבוצע על ידי TNS-טלסקר, שמצא כי 87.5% מהישראלים סבורים שהקהילה היהודית בארה"ב חשובה מאוד או די חשובה לקיומה הביטחוני של ישראל ו-77.8% סבורים שהיוזמה להקמת השדולה חשובה מאוד או די חשובה.

תירוש לקחה חלק במשלחת של חברי כנסת ישראלים שהוזמנה על ידי תוכנית "עמיתי רודרמן" למפגשים עם מנהיגים יהודים בארה"ב באפריל 2011. חברים נוספים במשלחת היו אבי דיכטר (קדימה), איתן כבל (העבודה), כרמל שאמה-הכהן (הליכוד), דני בן סימון (העבודה) וציפי חוטובלי (הליכוד). מחזור נוסף צפוי לצאת במארס השנה.

"הח"כים לא מכירים את הקהילה היהודית"

ג'יי רודרמן, עו"ד בהכשרתו, נשוי לישראלית והם מתגוררים עם משפחתם ברחובות. רודרמן מקדיש את כל זמנו לפעילות הקרן הפילנתרופית, המתמקדת באנשים עם מוגבלויות, ומשרדיה ממוקמים גם כן ברחובות.

האם חברי כנסת, שממילא נמצאים על הקו לארה"ב בתדירות גבוהה לצורך הרצאות או גיוס כספים, באמת צריכים קרן פילנתרופית שתממן נסיעה בת שבוע להכיר את יהדות אמריקה?

"מפתיע לגלות שחברי הכנסת לא מכירים את הקהילה היהודית. דיכטר, למשל, תמיד נוסע לשם להרצות, אבל הוא בעצם לא הכיר אותם. במסגרת התוכנית הוא בילה לראשונה שבוע שלם במטרה להכיר את הקהילה היהודית. גם שאמה-הכהן אמר שזה שינה את דעתו בנוגע לחקיקה שתשפיע על היהודים בארה"ב. כשהם חוזרים הם מביאים את החוויות שלהם לכנסת.

"האמריקאים יודעים יותר על ישראל מאשר הישראלים על האמריקאים. כאשר אנשי שדולת איפא"ק מגיעים לביקור בישראל, מסבירים להם על המצב בישראל ועל האיום האיראני, אבל יש מעט מאוד דיאלוג בכיוון ההפוך. התוכנית הזאת מנסה ללמד את המנהיגים כאן על הקהילה היהודית האמריקאית, על הנושאים הנדונים ועל המגמות המתפתחות.

"זה לא טיול או נסיעת כיף. הם לומדים באוניברסיטת ברנדייס באינטנסיביות, שומעים הרצאות ופוגשים חוקרים, מעצבי דעת קהל ומנהיגים. ב-2011 העבדנו אותם קשה מאוד. אנחנו צריכים שבוע מרוכז מכיוון שקשה לכנס את המנהיגים היהודים להרצאות ומפגשים בכל פעם שבה מגיעים ח"כים מישראל לארה"ב.

"זה לא חלק מפעילות לובינג - אין לי עסקים בישראל, אין לי אינטרסים אישיים ואין חקיקה ספציפית שאני חושב עליה".

אחרי שעלית לישראל, הכרת גם את הפעילות הפילנתרופית בישראל. היא עוברת שינוי?

"אני מרגיש שהפילנתרופיה הפרטית בישראל נמצאת בעלייה ושתהיה לה השפעה משמעותית על העניינים החברתיים שישראל ניצבת בפניהם. העבודה שלנו בקרן נמצאת בחזית החדשנית של שותפויות פילנתרופיות פרטיות-ציבוריות".

איך אתה רואה את ההשפעה העתידית של חברי הכנסת שישתתפו בתוכנית?

"הרעיון הוא להשפיע על חברי כנסת אם וכאשר יהיו בעתיד שרי ממשלה. החלטותיהם ישפיעו על הפזורה, כך הם צריכים להבין שיש להם אחריות גם ליהודים שם.

"למשל, השאלה מיהו יהודי, את מי הרבנות תחשיב כיהודי. כאשר התחתנתי, עשיתי זאת בישראל. הייתי צריך להוכיח לממשלת ישראל שאני יהודי, וזה עוד קל יחסית כי שני הורי יהודים ואני משושלת יהודית. אנשים לא רוצים שיגידו להם אם הם יהודים. חייב להיות דיאלוג בנושא הזה. מה יקרה ליהודי שפועל ותומך בפעילות לובינג בקונגרס למען הסיוע לישראל, ואז המדינה אומרת לו שהוא לא יהודי?"

מה האתגרים בקשר בין ישראל ליהודי ארה"ב?

"יש חשיבות רבה ליהודים בארה"ב. למשל הסיוע של הממשל האמריקאי בסך 3 מיליארד דולר. הוא לא ניתן רק מפני שישראל היא נכס ביטחוני, אלא גם כי הקהילה היהודית התארגנה וביצעה פעילות הסברתית בקרב חברי הקונגרס.

"כעת יש חשש שהקשר נחלש - ואתו המחויבות של היהודים לפעול למען ישראל. על הנבחרים להבין זאת, ולהבין מדוע זה קורה, כי זה ישפיע על העתיד של ישראל.

"צריך לזכור גם שרוב היהודים באמריקה לא יעלו לישראל. זה לא בסדר העדיפויות שלהם. אני עליתי לישראל, אבל משפחתי הקרובה לא תעלה לכאן. בעיני הישראלים, הקהילה האמריקאית מורכבת מיהודים שגרים במקרה באמריקה, ואילו היהודים שם חשים שהם אמריקאים שבמקרה הם יהודים. בישראל צריכים להתחנך ולהכיר את הצרכים של הקהילה היהודית והגיוון שם, ולזכור שמגמות שמתפתחות שם עלולות לפגוע בישראל".

האם הם פוגשים נציגים מגוונים מקרב הקהילה היהודית?

"בשנה שעברה עשינו טעות ולא הפגשנו אותם עם ג'יי-סטריט (השדולה היהודית המתחרה באיפא"ק ומחזיקה בעמדות ליברליות, א.מ). השנה נתקן זאת. המטרה היא לחשוף את הישראלים למגוון דעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#