הספקיות חושבות שהאינטרנט שייך להן - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הספקיות חושבות שהאינטרנט שייך להן

מעולם לא הסכמנו שחברות האינטרנט ינברו לנו בקרביים וינתחו את בחירות התוכן שלנו

9תגובות

כיצד נראה החוזה הלא חתום בנינו הצרכנים לבין חברות האינטרנט? אנחנו מסכימים לשלם להן מדי חודש סכום קבוע עבור קצב גלישה מסוים, וחברות האינטרנט מספקת לנו את הגישה לרשת.

ואולם, מעולם לא הסכמנו שחברות האינטרנט ינברו לנו בקרביים וינתחו את בחירות התוכן שלנו. מעולם לא הסכמנו שספק האינטרנט יחליט עבורנו מה סוג התוכן שנצרוך ומה תהיה איכות העברתו. האינטרנט והתוכן שעוברים ברשת אינם רכושם של חברות התקשורת. הן רק מספקות גישה לרשת - לא יותר. הבעיה היא שחברות התקשורת עדיין מאמינות שהאינטרנט זה הן.

ב-1948 חוקק בארה"ב חוק פדרלי הנקרא Obstruction of correspondence, שמטרתו לשמור על חופשיות ערוץ המידע העיקרי של אותם הימים - הדואר. על פי חוק זה, אסור לאף אדם, כולל חברת הדואר עצמה, לשבש את הזרימה המסודרת של הדואר. כמו כן, החוק אוסר על פתיחת הדואר על ידי מי שאינו ממוען אליו.

עקרונות חופש הפרט וחופש המידע הנחו את המחוקקים כבר ב-1948, אך האם עקרונות אלה גם ינחו אותם ב-2012? מהפכת המידע שינתה מן הקצה את הדרך שבה זורם המידע בין אזרחי העולם, אך לא שינתה את העקרונות הדמוקרטיים. בכוחה של מהפכת המידע לחזק מאוד את אותם עקרונות, אך רק בתנאי שהאינטרנט יקבל את ההגנה שקיבל הדואר באמצע המאה הקודמת.

ברור כי מי שמוביל בעולם את החקיקה בנושא היא ארה"ב, אך משרד התקשורת הישראלי לא יכול להישאר מנגד למשך זמן. היקף ההתערבות של ספקיות האינטרנט הישראליות בתעבורת האינטרנט המקומית הוא גבוה גם בהשוואה בינלאומית. אנחנו יודעים היטב שבזמן שהרגולטור מנמנם, חברות התקשורת הישראליות לא מתביישות לנצל כל הזדמנות כדי לפגוע בשירות שלהן כדי לשפר את שורת הרווח.

התשתית החוקית בנושא כבר קיימת. משרד התקשורת צריך כעת רק ליישמה במסגרת תנאי הרישיון של החברות. הוא לא חייב להתחיל בסנקציות מהותיות. בשלב ראשון, מספיק אם יחייב את החברות להפסיק את ההסתרה ולדווח בפירוט, ובאופן שוטף, על מדיניות ניהול הרשת שלהן.

בשוק משוכלל, הרגולטור יכול היה לעצור התערבותו כאן, שכן התחרות היתה כבר עושה את היתר. אך כנראה שאנחנו עדיין לא שם. כל ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל בחרו להתערב בתעבורה של הרשת שלהן ולפגוע באיכות השירות לצרכן, דבר המצביע כי התחרות ביניהן אינה מספקת.

נראה שלא תהיה לרגולטור ברירה, אלא לעשות צעד אגרסיבי יותר ולעגן ברישיונן של החברות חובה קשיחה לנייטרליות רשת, שתוציא את האינטרנט מידי החברות ותלמד אותן אחת ולתמיד שהן רק צינורות. האינטרנט הוא כבר מזמן לא שלהן - האינטרנט שייך לגולשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#