מעסיקים שייקחו ביטחונות מעובדים יהיו צפויים לקנס - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעסיקים שייקחו ביטחונות מעובדים יהיו צפויים לקנס

מעסיקים רבים דורשים מעובדיהם עירבון של עד מאות אלפי שקלים, כדי להבטיח שיישארו במקום העבודה. לפי ההצעה, העוברים על החוק ייקנסו בסכום של עד 150 אלף שקל או שיוטל עליהם מאסר בפועל. ח"כ דב חנין: "הביטחונות הם האקדח שרואים במערכה הראשונה ומשתמשים בו בשלישית"

תגובות

>> הצעת חוק האוסרת על קבלת ביטחונות מעובד צפוי לקבל היום את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. אם תאושר ההצעה, ייאסר על מעסיק לקחת מעובד כל בטוחה שהיא - כמו צ'ק ביטחון, צ'ק פתוח, כסף מזומן, שטר חוב, ערבות בנקאית או הרשאה לניכוי מחשבון הבנק - שתיפרע אם יבקש העובד לעזוב את מקום העבודה או אם הסב למעסיק נזק כספי אחר.

לפי ההצעה, על מעסיק או אחראי מטעמו שלא יעמדו בהוראות החוק יחול עונש של עד שישה חודשי מאסר, או קנס של עד 150 אלף שקל. את כתב האישום נגד המעסיק יגיש משרד התמ"ת, בהתבסס על תלונה או על ביקורת שערך, וחומרת העונש תיקבע בבית הדין לעבודה. נוסף על כך, עובד שחויב במתן ביטחונות יוכל לפנות להליך אזרחי לצורך תביעת פיצויים מהמעסיק.

החוק יחול על מעסיקים פרטיים, על מערכות ציבוריות והמדינה, לאחר שהתברר כי גם גופים כמו קופות החולים נקטו את השיטה, וכן על חברות קבלן ומקבלי שירותים.

מאחר שעד כה לא היה חוק שהגביל או אסר על בטוחות במקום העבודה, עובדים רבים - ובהם מלצרים, רופאים, מורים ואנשי היי-טק - ניצבו בפני דרישה להפקיד בידי מעסיקיהם בטוחות של אלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים. התוצאה של הדרישה הזו, לדברי יוזם ההצעה, ח"כ דב חנין (חד"ש), היא שהבטוחות החלישו את מעמדו של העובד אם לא נפרעו, ואף פגעו בו בפועל אם אכן נפרעו. הוא מוסיף כי "הביטחונות הם האקדח שרואים במערכה הראשונה ויורים בו בשלישית. זהו אמצעי עם המון כוח על העובד ומותיר אותו חסר שליטה".

"ליטול מעובד כסף זה סוג של עבדות"

את הצעת החוק יזם חנין כבר ב-2008 וחתומים עליה שני חברים נוספים בסיעת חד"ש, חנא סוויד ומוחמד ברכה, וכן יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ'. יחימוביץ' אמרה כי "ליטול מעובד כסף ששייך לו, כעונש עתידי, חרב שמונפת מעל לראשו אם יעזוב את מקום העבודה - זהו סוג של צמיתות, של עבדות. בחוק הזה אנו מפסיקים את הסדר הכבילה הזה, שמופעל אך ורק נגד עובדים חלשים או לא מאורגנים".

חנין ומי ששימש עוזרו הפרלמנטרי עד לאחרונה, אלון-לי גרין, בשיתוף עו"ד ערן גולן, החלו לעבוד על הצעת החוק לאור תלונות רבות של עובדים שהגיעו לפתחם. "פנו אלי בעיקר מלצרים", מספר חנין. "ככל שהתעמקתי בעניין ראיתי שהתופעה נרחבת בצורה מבהילה ורווחת מאוד בתחום ההיי-טק, בקופות החולים, בתחום ההוראה ובתחום עבודות הניקיון. זהו עולם אפור ביחסים שבין העובד למעסיקים". גרין מוסיף: "הגיעו אלינו מתמחים ברפואה שרצו לעזוב את המקצוע, ולא יכלו לעשות זאת בגלל ביטחונות של מאות אלפי שקלים שנתנו לקופת החולים וכבלה אותם".

קופות החולים נוהגות לקחת ערבויות ממתמחים במטרה להבטיח כי תמומש התחייבותם (המעוגנת בחוזה) לעבוד בקופה כרופאים במשך כמה שנים בתום ההתמחות. מתמחים שעמם שוחחנו בימים האחרונים, שהפקידו ערבות בסך מאות אלפי שקלים בידי קופות החולים, מציינים: "מדובר בניצול חסר לב של רופאים בקהילה, שרוצים את המשרה ואין להם היכולות להתנגד לתנאים המוצבים בפניהם".

ההסתדרות הרפואית (הר"י) הביעה תמיכתה בחוק. "הדרישה לקבל ביטחונות מעובד כתנאי לקבלתו לעבודה או להמשך עבודתו היא תשתית לניצולו ולפגיעה בחופש העיסוק", כתבו בהר"י בנייר עמדה באחרונה. "הביטחונות שדורשים מעסיקים דרקוניים. למשל, בחוזים מסוימים נדרש הרופא להשיב למעסיק את עלות כל המשכורות ששולמו לו עד למועד סיום עבודתו, ללא התחשבות בסיבה להפסקת העבודה".

קנס לא מידתי

החוק החדש יאסור גם מימוש של ביטחונות עובדים שניתנו בעבר. נוסף על כך, החוק קובע כי עובד לא יוכל לתת הסכמתו למתן ביטחונות בשום תנאי, והוא חל גם על נושאי משרה בתאגיד שהיו מעורבים בלקיחת הבטוחה, אלא אם הוכיחו שעשו כל שניתן כדי למנוע את הדרישה.

גרין מדגיש כי העברתה של הצעת החוק היא רק שלב ראשון בתהליך שמטרתו למנוע כבילת העובד למקום עבודתו. לדבריו, מעסיקים רבים כיום אינם לוקחים מעובדים ביטחונות, אלא מחתימים אותם על סעיף בחוזה שלפיו יוכלו לגבות מהם קנס (לרוב מדובר בסכום המנוכה מהמשכורת) בתנאים שונים, למשל אם עזבו את מקום העבודה לאחר תקופה קצרה, לאחר שהמעסיק השקיע כסף בהכשרתם.

הקנס שנגבה מעובדים כאלה עשוי שלא להיות מידתי. בשיחה עם TheMarker, סיפרה עובדת לשעבר בחברת סלולר כי הוטל עליה קנס של 2,500 שקל, אף שהשתכרה 4,000 שקל בחודש בלבד, לאחר שעזבה את העבודה בתוך פחות מעשרה חודשים בשל מצוקה נפשית.

באשר למהלכים המתוכננים, אומר גרין: "אנחנו עובדים על תוכנית בפיקוח משרד התמ"ת, שלפיה אם מעסיק ירצה לקבוע בחוזה סעיף המטיל קנס על עובד במקרה של עזיבה, הדבר ייעשה תחת קריטריונים ברורים של משרד התמ"ת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#