מבקר המדינה משחק באש - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבקר המדינה משחק באש

אם שטייניץ אשם באסון הכרמל, אז פנחס ספיר אחראי למחדל הציוד במלחמת יום כיפור

4תגובות

>> מיכה לינדנשטראוס רשם פרק מכובד בתולדות מוסד מבקר המדינה, אבל הוא יפרוש במפץ גדול. המפץ עלול להכתים גם אותו. הפרסום של אמיר אורן בראשית השבוע ב"הארץ", שלפיו מתכוון המבקר להטיל על שר האוצר, יובל שטייניץ, אחריות אישית לשריפה בכרמל מכיוון שעיכב לכאורה תקציב שנועד לתגבור מערך הכבאות עד לרפורמה שלא באה - מדאיג.

ראשית כל, מדאיג אם מבקר המדינה סבור כי שר האוצר יכול להכתיב תקציב לבדו. סדרי העדיפויות וחלוקת התקציב נקבעים בחוק ובהחלטות הממשלה. השפעתו של שר האוצר מוגבלת. בינואר, למשל, לחץ שטייניץ בכל כוחו לקצץ 3.5 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, אך ניגף בממשלה ונאלץ להסתפק בקיצוץ של פחות ממיליארד שקל. נניח שהיה מצליח שטייניץ לשכנע את הממשלה להתנות חלק מתקציב הביטחון ברפורמה בתנאי שכרם של אנשי הקבע - האם ניתן היה להטיל עליו אחריות למחסור בטילי חץ או בצוללות?

שר האוצר גם לא אמור לבדוק בכל יום את פלט החשבון של התקציב הלאומי. לפחות חלק מהתקציב שביקש שר הפנים, אלי ישי, לתגבור מערך הכבאות הוזרם בסופו של דבר לפני השריפה בכרמל, ולא נעשה עמו דבר. ואולם אפילו אם יתברר כי פקיד במשרד האוצר עיכב העברת כספים, לא סביר לייחס אחריות אישית לשר האוצר על כשל כזה.

שנית, מדאיג גם אם מבקר המדינה סבור כי שרים ביצועיים יכולים להעביר את האחריות למחדלים לשרי אוצר באמצעות טענה בנוסח "דרשתי כסף ולא קיבלתי, לכן איני אחראי". אם כך, שרי האוצר לדורותיהם אחראים לשורה ארוכה של מחדלים: ועדת אגרנט היתה צריכה להדיח את פנחס ספיר על רקע המחסור במלאי וציוד במלחמת יום כיפור, שר האוצר יצחק מודעי היה צריך לשאת באחריות למחסור בערכות מגן במלחמת המפרץ הראשונה, והרשימה עוד ארוכה. כי מחדלים ברוך השם, יש בשפע. אחראים, לעומת זאת, קשה למצוא.

שלישית, מדאיגה העובדה שמבקר המדינה מתעלם מהמלכוד שאליו הוכנס משרד האוצר בגלל דו"חות המבקר עצמו. שירותי הכבאות זקוקים לרפורמה כבר עשרות שנים. דו"חות עבר של המבקר התריעו כי הזרמת כספים למערך כבאות במצבו הנוכחי היא בזבוז משאבי ציבור. שר אוצר שהיה מאשר הזרמה כזו היה חוטף דו"ח ביקורת מהמבקר.

רצונן של משפחות הקורבנות להטיל אחריות על קובעי המדיניות, ולא רק על מקבלי ההחלטות בשטח, מוצדק מאין כמוהו. עם זאת, מתגנב ללב חשש כי המבקר לא יצליח להניע שינוי משמעותי אם ירחיב יותר מדי את מעגל האחראים. יכול להיות שזו בדיוק היתה הכוונה של מי שסובב את צנטריפוגת פיזור האחריות.

הנה תיאוריית קונספירציה פרי מוחו הקודח של הכותב: שר הפנים הרי טוען כי התריע לא אחת על מחסור בתקציב לשירותי הכבאות אך התקציב לא הועבר. ישי ויועציו בוודאי הבינו בשלב מוקדם כי המבקר, שהוא צייד ראשים ידוע, ימקד את החקירה בשר האחראי על הכבאות. ישי חטף ביקורת מעל לכל במה על תפקודו וכמעט מתבקש שראשו יוגש לציבור. בכוורת של שר הפנים הגה אולי מישהו רעיון: גם אם מכתבי השר הקובלים על מחסור בתקציב אינם הגנה מוחלטת מפני אחריות, ניתן להשתמש בהם כדי לחלוק את האחריות עם אנשים נוספים.

אפשר להמשיך בתאוריית הקשר כך: אם המבקר יילך שבי אחר רעיון הרחבת מעגל האחראים ויחקור את שר האוצר, או אפילו את "זה שהיה הראשון לזהות" את הכשל - יהיו יותר בכירים שיתקפו את דו"ח המבקר וינסו לערער את קביעותיו. ככל שמעגל האחראים יתרחב כך תהיה ההתקפה על המבקר רחבה וטיעוני ההגנה של המתקיפים יהיו חזקים יותר מכיוון שאחריותם חלשה יותר. ככל שהתקפה כזו תצליח, יהיה כס שר הפנים יציב יותר מתחת לישבנו של ישי. תוכנית צינית ודמיונית? אולי.

לאחר מעשה תמיד נראה כי פעולות מסוימות שניתן היה לנקוט היו מונעות אסון. חוקרי פסיכולוגיה הוכיחו כי חוכמה לאחר מעשה גורמת לנו, בני האדם, לשיפוט מוטעה. חוכמה לאחר מעשה היא עניין מסוכן, ששופטים רבים כושלים בו באופן שעלול להוביל למסקנות משתקות. מבקר המדינה, שהוא שופט בדימוס וממלא תפקיד מעין שיפוטי כיום, צריך להיזהר מכך כמו מאש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#