רוצים לגור בחריש? תביאו המלצה מהרב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים לגור בחריש? תביאו המלצה מהרב

למרות הבטחות משרד השיכון ל"שיווק חופשי לציבור הכללי", בעלון המכירה של החברה שבונה בחריש תמצאו שאלות כמו כמה שעות אתם מקדישים ללימודי תורה, מי הוא הרב שממליץ עליכם ולאיזה מגזר אתם משתייכים - ספרדי, ליטאי, חסידי או תורני. האופציה "חילוני" לא קיימת

18תגובות

>> בשורה טובה לזוגות צעירים המחפשים דיור בר השגה: באזור ואדי ערה לא רחוק מכביש שש, בונים כעת 6,000 דירות חדשות במחירים אטרקטיבים למדי: 400-500 אלף שקל לדירת שלושה חדרים.

רגע לפני שאתם מוציאים את העט כדי לחתום, כדאי שתציצו בשאלון שצירפה החברה הקבלנית בינו עמי לעלון המכירה של הפרויקט הנושא את השם "קבוצת בינו עמי בונה את העיר חריש - העיר החרדית החדשה". מעבר לשאלות הרגילות (מספר ילדים, מספר תעודת הזהות) תידרשו להשיב גם על שאלות כמו לאיזה מגזר אתם משתייכים - ספרדי, ליטאי, חסידי או דתי תורני. האופציה "חילוני" לא קיימת.

בנוסף, תישאלו באיזה כיסוי ראש (כובע/פאה או מטפחת) בוחרת לעטות על ראשה אם המשפחה. זה לא נגמר בכך: עליכם לציין מה מספר שעות קביעות עתים לתורה (או במלים אחרות כמה שעות ביום אתם מקדישים ללימודי תורה) וגם מי הוא הרב שממליץ עליכם.

נמרוד גליקמן ואיציק בו מלכי

המשמעות היא שאם אתם חילונים אין לכם הרבה מה לחפש בפרויקט החדש והאטרקטיבי של בינו עמי.

חריש, הנמצאת מזרחית לכביש 6 וליד היישובים ברקאי ומענית, הוצגה על ידי שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס, כאחת מעתודות הקרקע שיגדילו את היצע הדיור בישראל, ויסייעו בפתרון בעיית יוקר המחיה והדיור. אלא שכפי שהיה ברור לכל - וכפי שעולה מפורשות מעלון המכירות של בינו עמי, חריש מהווה פתרון לאוכלוסייה החרדית בלבד.

זאת, אף שתושבי חריש הוותיקים, שנלחמו בתכנון העיר החרדית, קיבלו מכתב מעו"ד עודד פלוס, המייצג את הוועדה המתכננת להרחבת היישוב חריש, שבו נכתב כי "הרעיון של עיר חרדית, המיועדת לכ-150 אלף איש, אכן עבר בראשם של היזמים, אלא שבינתיים שונתה המדיניות, שטח העיר הוגבל למרחב התכנון והוחלט על שיווקה לכל, ללא מגבלה".

עוד הבטיח פלוס: "לפי הצהרות של משרד הבינוי והשיכון, לא יהיה שיווק סלקטיבי, אלא שיווק חופשי לציבור הכללי. אטיאס הנחה מפורשות את פקידי משרדו ובכך החליט לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. מדובר במדיניות ברורה שחוזרים עליה כמה חודשים טובים במשרדי הפנים והשיכון".

אבל למרות הצהרותיו של פלוס, שנסמכו על הצהרות משרד השיכון כי חריש תהיה פתוחה לכלל הציבור, הצטברו הוכחות שהיא תיועד למגזר החרדי בלבד, החל מתוכנית הבנייה שהקצתה שטחים נרחבים למבני ציבור כמו מקוואות וישיבות, ובסוף 2012 פורסמה התוכנית להפקדה באתר מינהל מקרקעי ישראל, שמטרתה "הקמת שכונת מגורים בהיקף של כ-6,000 יחידות דיור עם השירותים הנלווים, בעלת מאפיינים עירוניים המותאמים לאוכלוסייה בעלת צביון חרדי".

"פרויקט הדגל של ש"ס"

במסיבת העיתונאים שבה הציג אטיאס את הקריטריונים לדיור בר השגה, הוא אמר: "אני אומר לכם בנימה אישית. לפעמים שר צריך לפעול גם נגד חלק מהאוכלוסייה שהוא מייצג ולפעול בראייה כלל-ממלכתית שנוגעת לכלל האוכלוסייה בצורה רחבה מאוד".

לאחר שהאופוזיציה הגישה שלוש הצעות אי אמון השבוע בכנסת שנוגעות לתוכניות לדיור בהישג יד השיב אטיאס: "שמעתי את הסיסמה ששנות נישואין עוזרות לחרדים כי הם מתחתנים מוקדם. מי שלא מבין חשבון או לא רוצה להבין חשבון יכול להגיד כזה דבר". מנגד, ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי "ממשלת נתניהו נכנעה פעם נוספת לאינטרסים סקטוריאליים ומוכרת הלכה למעשה את הדיור בר ההשגה".

נמרוד גליקמן

הקריטריונים לקביעת זכאות לדיור מוזל במסגרת מכרזי מחיר למשתכן, העדיפו בעבר באופן מובהק משפחות מרובות ילדים. אך בניסוח החדש של הקריטריונים, כפי שאושרו השבוע במועצה הארצית לתכנון ובנייה, נעשה ניסיון לשפר את מעמדם של החילונים בתחרות באמצעות מתן עדיפות ליוצאי צבא, משרתי מילואים וצמצום הקריטריון של מספר הילדים במשפחה.

ואולם למרות הבטחותיו של אטיאס, נדמה כי הציבור החילוני ממשיך להאמין כי בדיור המוזל יזכו רק משפחות חרדיות, וכי ש"ס ואטיאס ממשיכים לקדם אינטרסים סקטוריאליים על גבו של הציבור החילוני.

השבוע טענה האגודה לצדק חלוקתי, בנייר עמדה שהכינה לקראת הדיון בקריטריונים במועצת מינהל מקרקעי ישראל, כי "הקריטריונים לדיור בהישג יד אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות השוויון והצדק החלוקתי". האגודה התייחסה למשל לסעיף שמשריין כ-45% מכלל הדירות למשפחות בנות שלושה ילדים ויותר, כשלטענת האגודה, מדובר בקבוצה ששיעורה באוכלוסייה נמוך בהרבה מ-45%.

כל מכרז יוקצה כך: כ-20% מהדירות יוקצו ליחידים מעל גיל 35 או למשפחות ללא ילדים; כ-35% מהדירות יוקצו למשפחות עם ילד אחד או שניים; וכ-45% מהדירות יוקצו למשפחות בעלות שלושה ילדים ויותר.

העדיפות לזכאים תיקבע בהתאם לניקוד הבא, כשהניקוד המקסימלי הוא 100 נקודות: תינתן עדיפות למשפחה שבה אחד מבני המשפחה הוא נכה המרותק לכסא גלגלים; עד 80 נקודות (7 נקודות לכל שנה, ולא יותר מעשר שנים) בגין שנות נישואין או עלייה שאינן חופפות.

בכמחצית מיחידות הדיור שישווקו לזכאים בכלל המכרזים באותה שנה, יובא בחשבון הניקוד הבא (עד 30 נקודות): 15 נקודות אם אחד מבני הזוג שירת בצבא או בשירות לאומי, 10 נקודות נוספות לבן זוג שני ששירת בצבא או בשירות לאומי ו-5 נקודות למי שמשרת במילואים.

אחת הבעיות היא היעדר קריטריונים חשובים מהרשימה, כמו מיצוי כושר ההשתכרות - קריטריון שפוסל מועמדים שלא עובדים מבחירה, ונותן עדיפות ברורה לאוכלוסיה החילונית העובדת על פני המגזר החרדי שלא עובד.

הוויכוח על הקריטריונים שקובעים מי יקבל את 5,000 הדירות המוזלות במסגרת שיווק עתידי לדיור בר השגה ביבנה, בראש העין, במודיעין, בירושלים, ביקנעם, בחיפה, בבאר יעקב ובנתניה, הוא שלב נוסף בחוסר האמון של הציבור בהבטחות של השר אטיאס להוריד את מחירי הדיור כדי לאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירה - מנטרה עליה חזר אטיאס מעל כל במה מאז מונה לתפקיד לפני שלוש שנים - אך פיתוח חריש היה נקודת השבר ביחסי האמון של הציבור באטיאס.

הקמת העיר החרדית בחריש היתה רעיון שהגה כבר בראשית 2000 סגן משרד הבינוי והשיכון דאז, מאיר פרוש, שניצל את הכאוס שנוצר בישוב. הכאוס התחולל לאור התנהלות בעייתית של הממשלה, לאחר שהחליטה להכניס ליישוב את חמולת קראג'ה, שהיתה מעורבת במעשים פליליים, ולהרחיקה ממקום מושבה בלוד. גם מהומות אוקטובר 2000 הצליחו לעצור את שיווק הקרקעות ביישוב וגרמו להגשת תביעות של יזמים נגד משרד הבינוי והשיכון. פרוש, הגה את הרעיון להפוך את היישוב לחרדי וכפועל יוצא הכניס למחוז צפון במשרד הבינוי והשיכון איש מטעמו, משה רובינשטיין.

"רובינשטיין היה האיש שבפועל מנע את פיתוחה של העיר חריש על ידי יזמים שביקשו להיכנס אליה, בעיקר לאחר שנסלל כביש 6", מסביר חמי בר-אור, תושב חריש וראש המטה לעתיד חריש באזור. במהלך 2006 מונה ניסים דהן, לשעבר ח"כ מטעם ש"ס, לראש המועצה הממונה של היישוב, במטרה להמשיך לקדם במרץ את הקמת היישוב החרדי. "כאשר ש"ס הכניסה את דהן, ולאחר מכן עם מינוי אטיאס לשר הבינוי והשיכון ואלי ישי לשר הפנים, יצא שש"ס גנבה את ההצגה לפרוש שהכשיר את הקרקע, וכך לקחה לו את הבייבי שלו ממש מתחת לידיים. כיום זה פרויקט הדגל של ש"ס", אומר בר-אור.

אטיאס: כוחות השוק יכריעו

השיווק של כ-6,000 הדירות הראשונות של חריש צפוי להתחיל בחודשים הקרובים. בישוב מתוכננת בסך הכול בנייה של כ-10,000 דירות שמתאימות לאכלס כ-50 אלף איש. התכנון מותאם לחרדים, מה שאומר בניינים בגובה של עד חמש קומות שמאפשרים עלייה ברגל לדירות שבקומות הגבוהות בשבתות. בנוסף, יכלול הפיתוח של חריש החרדית פארקים עירוניים, גינות ציבוריות, בתי כנסת, כוללים, מקוואות, ישיבות קטנות וגדולות, רחוב מרכזי מסחרי ("כמו בבני ברק") ותחבורה ציבורית "שנותנת מענה לאורח החיים החרדי", כך לפי העלון.

אמנם אטיאס הנחה מפורשות כי שיווק הדירות יהיה פתוח לכל ויוכרע על ידי "כוחות השוק", אך כוחות השיווק והשוק של המגזר החרדי מוכרים היטב בשוק הנדל"ן: החילונים מדירים רגליהם משכונות חרדיות, לכן כבר בתהליך השיווק של חריש אפשר לצפות ברמת וודאות גבוהה מאוד שהיא תהיה חרדית. די בכמה קבוצות חרדיות שיתמודדו ויזכו במכרזי המינהל בחריש כדי שיזמים חילוניים לא יתמודדו בכלל על מגרשים שם.

לקראת המכרזים שיפרסם המינהל בחודשים הקרובים החלו להתארגן קבוצות יזמיות, עמותות חרדיות וחברות המזוהות עם המגזר החרדי לשווק את הדירות החדשות לרוכשים פוטנציאליים. מזה כחצי שנה מופצים ברושורים וחוברות הדרכה בבתי הכנסת ובתיבות הדואר ברחבי הארץ כדי למשוך את הציבור החרדי לרכוש דירה בישוב.

שתי שחקניות שכבר החלו לפרסם פרויקטים בחריש לחריש הן עמותת לעבדך באמת, באמצעות הרבנים שמעון בעדני ואשר זיגדון, המזוהים עם מפלגת ש"ס, וקבוצת בינו עמי, אותה יסד היזם ואיש העסקים אברהם כהן, שבונה ומשווקת בעיקר לציבור החרדי בין היתר בשיתוף חברת סי.פי אם (CPM) שבשליטת עמיקם אורן, לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

שתי השחקניות מציעות לציבור דירות שלושה חדרים ב-400 אלף שקל לדיירים הזכאים להנחת 100 אלף שקל בגין קניית דירה ראשונה, או ב-500 אלף שקל. בינו עמי מציעה להרחיב לחמישה חדרים בעלות של כ-80 אלף שקל עבור כל חדר נוסף.

לדברי שגיא אקשטיין, הבעלים של משרד התיווך נדל"ן חריש, המחיר תואם את רמות המחירים של דירות ישנות ביישוב. דירות שלושה חדרים בשטח של כ-75 מ"ר בבניינים בני 16 שנה בגובה שלוש קומות ללא מעלית תמורת כ-450 אלף שקל. דירות ארבעה חדרים בשטח של כ-90 מ"ר נמכרות בכ-600 אלף שקל בממוצע.

אלא שזוג צעיר חילוני לא יוכל לקנות דירות חדשות מבינו עמי במחירים הדומים ל-300 הדירות שכבר קיימות ביישוב. בשביל זה לא צריך וועדות קבלה שהלגיטימיות שלהן מוטלת בספק אלא מספיק טופס הרשמה כמו זה שמחלקת חברת בינו עמי.

"גם אנחנו מעוניינים לגור פה", אומר בר-אור, "עמותת חריש ירוקה מחזיקה בשמות של יותר מ-1,000 שמות של משפחות חילוניות שמעוניינות לגור כאן. אבל בתנאים האלה לא בטוח שנוכל להתמודד. לשכור בית בחריש עולה כיום 5,000-6,000 שקל לחודש, האזור התייקר ויש כאן ביקושים. אבל אם כל העיר מותאמת לחרדים, אז איפה יגורו החילונים?

"אומרים לנו שהשוק פתוח לכולם, אבל כולם עובדים לטובת החרדים - התכנון, ההצהרות של שר הבינוי והשיכון במהלך השנים, ההתנהלות של יו"ר הוועדה הממונה מטעם ש"ס. כל זה ישראבלוף קלאסי. אנחנו לא מתכוונים לייצר פלנגות של מתאבדים חילונים. אנחנו לא רוצים כאן בית שמש שנייה, ולכן מנסים להיאבק משפטית לתכנון העיר גם לאוכלוסייה שלנו".

תגובת לשכת שר הבינוי והשיכון: מאז שנות ה-90 נעשו מספר ניסיונות שיווק לפי התכניות המקוריות להקמת העיר חריש, אך המכרזים נכשלו מחוסר ביקוש. הרעיון של חריש כעיר בעלת שתהיה בעלת צביון דתי נהגתה כבר ב-2007. השיווקים בחריש הם פתוחים לכולם וכל יזם או קבוצה המעוניינת לגשת למכרזים יכולה לעשות זאת. ביחס לקריטריונים החדשים למכרזי מחיר למשתכן ודיור להשכרה ארוכת טווח, מוטב היה כי ניתן לעובדות שאינן שנויות במחלוקת לדבר בעד עצמן. מאז קיימים מכרזי מחיר למשתכן ב-94' ועד לשינוי שחולל שר הבינוי והשיכון הנוכחי הקריטריון היחיד שלפיו נקבעה הקצאת הדירות היה מספר הילדים, כאשר הדירוג הפנימי בכל גודל משפחה נעשה לפי ותק נישואין. אלו העובדות".

מורה נבוכים: מיהו חרדי?

בשאלון שמצרפת החברה הקבלנית בינו עמי לעלון המכירה של הפרויקט בחריש מופיעות שאלות על השתייכות המועמדים לזרמים השונים, הזמן שהם מקדישים ללימוד תורה ועוד. להלן מורה נבוכים למושגים שבהם מתעניין השאלון.

ספרדי / ליטאי / חסידי

החברה החרדית אולי נראית כולה לובשת שחורים, אבל גם היא מחולקת לזרמים שונים, שלכל אחד מהם יש מנהגים, נוסח תפילה ואפילו סגנון לבוש שונה. בשכונות חדשות המיועדות לחרדים מנסים היזמים ליצור קהילה הומוגנית, למשל שכונה של אברכים ליטאים או של חסידות מסוימת. הם אינם מאפשרים לקהלים אחרים, למשל, בני עדות המזרח, להתגורר בסמוך אליהם.

חסיד: כל חצר חסידות מקובצת סביב אדמו"ר אחד. סגנון הלבוש שלהם כולל כובע פרווה ומעיל ארוך, הם אינם מקצצים את זקנם כלל ומגדלים פאות ארוכות.

ליטאי: הליטאים מתמקדים בלימוד של התלמוד הבבלי, וחייהם נעים סביב הישיבות. הם נוהגים לסדר את זקנם או לגלחו, ולובשים חליפות קצרות וכובע שוליים עשוי לבד.

ספרדי: רבים מהספרדים אימצו את סגנון הלבוש ואורח החיים הליטאי, אבל מנהגיהם הדתיים שונים והם מתפללים בנוסח תפילה הנהוג בעדות המזרח.

קביעת עתים לתורה

הדת מצווה על כל יהודי להקדיש פרק זמן כלשהו ביממה שבו יעסוק בתורה. גם אנשים שעובדים למחייתם, המכונים "בעלי בתים", נוהגים לפנות שעה בערב ללימודי "הדף היומי" (לימוד יומי של דף מהתלמוד הבבלי). האברכים לומדים מבוקר ועד ערב.

ציון מספר שעות הלימוד בטופס הרישום ליישובים מספק לחברה מידע אם הנרשם הוא אברך או אדם עובד. בחברה החרדית, ובעיקר הליטאית, יש הבדלי מעמדות בין האברכים ל"בעלי בתים", וחלק מוועדות הקבלה אינן מאפשרות לאנשים שעובדים למחייתם להתגורר באזורים המיועדים לאברכים.

מטפחת / כובע / פאה

סוג כיסוי הראש שבו בוחרת האשה מלמד על סגנון המשפחה ועל מוצאה. הפאה היא כיסוי הראש הפופולרי בקרב הליטאים, ונחשב מתירני יותר. גם בקרב החסידים רוב הנשים חובשות פאה, אך חלק גדול מהן בוחר להוסיף כובע על הפאה. כיסוי הראש באמצעות מטפחת או כובע בלבד מלמד על אדיקות דתית גבוהה יחסית, או על מוצא מזרחי.

נמרוד גליקמן ואיציק בן מלכי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#