העתיד כבר לא פרטנר של בן דב - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העתיד כבר לא פרטנר של בן דב

בעזרת כספי הציבור, עצות נומרולוגיות והרבה אמביציה, תיכנן אילן בן דב לרכוש את פרטנר ולהיהפך לטייקון ■ שלוש שנים אחרי, עם מצוקת מזומנים ובעיות ניהוליות, נראה כי הוא מחפש את דרכו החוצה ■ "פרטנר היתה גדולה עליו"

18תגובות

>> 28 באוקטובר 2009, מעט לפני 10:00 בבוקר, במלון הר ציון הצופה לחומות ירושלים. אילן בן דב חיכה שם - לבוש כהרגלו לבן, נרגש מאוד ומוכן בכל מאודו להיהפך סופית לבעל השליטה בחברת הסלולר המוערכת בישראל.

גם שר התקשורת משה כחלון ופמלייתו היו שם, אבל מעמד החתימה התעכב. בן דב ביקש כי הוא יתבצע ב-10:00 בדיוק. מאוחר יותר, במהלך הטקס, הסביר בן דב מדוע התעקש על השעה המדויקת, וגם על התאריך (28.10): "2 ועוד 8 שווה 10. אילן בגימטריה זה 91, וגם מסתכם ל-10; אוקטובר הוא החודש העשירי. חשוב היה שאחתום על האישור ב-10:00 ולא דקה לפני".

אילה טל

חודשיים בלבד חלפו מהיום שבו הצליח בן דב לגבור על המתחרה רב השנים שלו, שאול אלוביץ', ולחטוף מתחת לידיו את עסקת פרטנר - ועד למעמד החתימה. בזמן שחלף, הצליח בן דב לבנות עסקה של 4.8 מיליארד שקל, לגייס שותפים ומימון, ולרכוש את השליטה בפרטנר עם הון עצמי של כ-600-700 מיליון שקל בלבד.

באותם ימים היה בן דב בשיאו. העיתונות איתרגה אותו, שוק ההון שפך עליו כסף והנהלת פרטנר חיכתה לו בזרועות פתוחות. עם כוחות הנומרולוגיה לצדו ורוחו של הרב יאשיהו פינטו בגבו, נכנס בן דב בשערי פרטנר כמה ימים לאחר החתימה. "העבר היה מצוין, ההווה נפלא והעתיד הוא אורנג'", אמר בהתרגשות מעל במת האירוע המושקע שערכה לכבודו החברה.

כיזם מוצלח שטיפס במעלה עולם העסקים, ידע בן דב כי המפתח להצלחה הוא ניהול מושכל של סיכונים, וגם מעט מזל. האמונה במזל היא שהעניקה את התעוזה והאופטימיות שנדרשו ליזם צעיר כדי לשכנע ענקית אלקטרוניקה כמו סמסונג לבטוח בו ולהעניק לו מעמד של יבואן בלעדי של מכשירי הסלולר שלה לישראל. אבל כשעבר לשחק במגרש של הגדולים, האמונה של בן דב במזל ובתורת המיסטיקה של המספרים לא הספיקו.

הרציונל של בן דב דווקא פעל היטב. שלושה שבועות בלבד לפני שנודע כי בכוונתו להתמודד על רכישת פרטנר, הוא התייחס בראיון לאפשרות כי יתמודד על רכישת חברת תקשורת גדולה. זה היה ביוני 2009, כאשר קולות הנפץ של משבר סוף 2008 עדיין נשמעו ברקע. "לתחושתי, אמורים להיות עוד זעזועים רבים בעולם. מדיניות ההשקעות שלי נגזרת מהנחת היסוד הזו. לכן אנחנו משתדלים להיות זהירים מאוד".

בן דב לא ידע אז כמה שהוא צודק, אבל הרצון העז לבלוט, לצד אופטימיות יתר, הובילו אותו לפעול בניגוד לכללי הזהירות שהוא עצמו ניסח: הוא נטל סיכונים גדולים, מבלי שהיתה לו התשתית הניהולית והפיננסית לספוג אירועים בלתי צפויים. נכון יותר לומר שהוא נטל בשם הציבור - שממנו גייס את הכסף - סיכונים גדולים. זה מה שהוביל אותו בסופו של דבר למצבו הנוכחי: כיום בן דב חנוק במזומנים, מתקשה לגייס שקל נוסף משוק ההון, ונראה כי הוא נמצא רגעים ספורים לפני שיאבד סופית את שליטתו בפרטנר.

מוציא את המוסדיים מדעתם

אל שוק ההון הגיע בן דב דווקא מעמדת כוח. חברת סאני שבבעלותו הצליחה לרכוב על הגל הסלולרי של סוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000. לאחר שמכרה מיליוני מכשירי סלולר של סמסונג, נצברו בקופתה מאות מיליוני שקלים. בן דב חיפש מה לעשות עם הכסף - ובמקביל שאף להרים את עצמו ממעמד של איש עשיר מאוד לטייקון.

הניסיון הראשון שלו היה ב-2003, כשניסה להיכנס כשותף של נוחי דנקנר באי.די.בי, שם החלה מערכת היחסים המורכבת בין שני בעלי ההון. בן דב עזר לדנקנר להשתלט על אי.די.בי, כשהעניק לו ב-2003 הלוואה של 45 מיליון שקל, ובתמורה קיבל אופציה ל-5% ממניות גנדן השקעות, חברת האחזקות של דנקנר. עם זאת, דנקנר לא רצה את בן דב כשותפו והחזיר לו את ההלוואה, למורת רוחו של בן דב.

מאוחר יותר, ב-2004, ניסה בן דב להיות שותפו של דנקנר בעל כורחו, כשאסף בשוק מניות אי.די.בי בהיקף של כרבע מיליארד שקל. גם הפעם דנקנר לא רצה בו כשותף ורכש ממנו את המניות בסופו של מאבק שליטה זריז. אך למרות הכל, בין השניים יש הערכה הדדית. מייד לאחר שבן דב רכש את השליטה בפרטנר, צוטט דנקנר כשאמר כי מדובר בעסקה מצוינת שנעשתה במחיר טוב. הדבר סייע לבן דב לגייס את החוב הדרוש להרמת העסקה הממונפת. מנגד, בן דב צוטט ב-2008 כשאמר: "הייתי שמח מאוד אם נוחי יהיה ראש ממשלה".

לאחר שלא הצליח להיהפך לשותפו של דנקנר, החליט בן דב לנסות את מזלו כפיננסייר עצמאי בשוק ההון. ב-2005 הקים את טאו תשואות על חורבות חברת ירדן השקעות, שאותה רכש מהפיננסיירים רועי גיל ואיתן אלדר. טאו נהפכה לכלי העיקרי של בן דב ואנשיו לביצוע עסקות מסוכנות מאוד, כולל השקעות בנדל"ן במזרח אירופה ומסחר באופציות בבורסה. אך בן דב לא לקח את כל הסיכון על עצמו. חלק ניכר מהסיכון הוא העביר לציבור המשקיעים ולבנקים, שהלוו לטאו את מרבית כספה.

מיד לאחר גיוס ההון לתוך טאו, רכשה החברה הצעירה את תיק ההשקעות של בן דב, שאותו החזיק בסאני. למעשה, בן דב העביר את תיק ההשקעות שלו לטאו וקיבל בתמורה את המוזמנים שגייסה טאו מבנק לאומי ומבעלי האג"ח. בתחילת הדרך, כל עוד שוק ההון היה בעלייה, טאו הצליחה להרוויח מקנייה ומכירה של ניירות ערך.

ב-2007, התפתו בן דב ומנהל ההשקעות הראשי שלו, יוסי ארד, וקפצו על גל הנדל"ן הגואה בניו יורק ובמזרח אירופה רגע לפני ששוקי העולם קרסו בסתיו 2008, ועמם שווי ההשקעות של טאו. בנק לאומי, שסיפק לטאו את החוב הבנקאי, כפה על בן דב לממש חלק מנכסיה של טאו כדי להחזיר את החוב לבנק. אמנם משקיעי האג"ח חששו לגורל החוב שלהם, אך מאחר שמועד הפירעון היה רחוק (2013) ובן דב העמיד להם עוד ערבויות, הושג בסופו של דבר שקט תעשייתי. כעת יכול היה להתפנות לבצע את עסקת חייו בפרטנר.

בעת רכישת פרטנר נשמעו בשוק ההון טענות שבן דב אינו מתאים להוביל חברה בסדר גדול זה. "בסופו של דבר מנבאי השחורות צדקו", אומר מקורב לעסקה. "פרטנר היתה גדולה על מידותיו של אילן. אני חושב שזה גם מה שהוא אומר כיום לעצמו: 'לשם מה לעזאזל אני צריך את זה?' הוא הבין שעליו להפריד את עצמו מהחברה, כי הערך שהוא מביא לפרטנר הוא שלילי".

הכרה זו הובילה את בן דב להעמיד בחודש האחרון לפחות מחצית ממניותיו בפרטנר למכירה. לאחר חודשים שבהם ניסה לשקם את יכולת גיוס החוב שלו בשוק ההון, הבין בן דב כי הסיכון שמייחסים לו בשוק גבוה מכדי למחזר את החוב הענק שלקח על עצמו - והדבר אינו עומד להשתנות בעתיד הקרוב.

סאני ממשיכה עד היום לייצר לבן דב 70-100 מיליון שקל רווח בשנה, אך אחרי שהפריד בין הפעילות המוצלחת של סאני לפעילות המסוכנת של טאו, נותרה טאו תלויה בעצמה, והיא אינה מצליחה להחזיר את חובותיה לציבור. בן דב נאלץ בשנה האחרונה לעמוד מול המשקיעים ולספר להם שלא יצליח להחזיר להם את החובות. הדבר הוציא את המשקיעים המוסדיים מדעתם: ביד אחת מחזיק בן דב בפרטנר ובסאני, שני נכסים מצוינים ורווחיים, וביד השנייה הוא מסרב לשלם את חובו בטאו.

שר התקשורת התחלף - וגם המזל

כל זה לא היה נורא כל כך, אם במקביל להידרדרות באמון של שוק ההון בבן דב, לא היתה מידרדרת גם ההשקעה העיקרית שלו - פרטנר. כשקנה את החברה, שוק הסלולר היה לא תחרותי, והחברות נהנו מרווחים שמנים בתקופתו של שר התקשורת הקודם, אריאל אטיאס. בן דב האמין אז כי המצב הקיים, שבו החברות חזקות והציבור חלש, יימשך עוד שנים רבות - מספיק כדי להבטיח לו תזרים דיווידנדים בריא ויציב, שישרת את החוב הענק שלקח.

ואולם, המזל הפסיק לשחק לטובתו של בן דב: כחלון החליף את אטיאס והחל ב-2010 לבצע טיפול שורש בשוק הסלולר. הקיצוץ החד בתעריפי הקישוריות, החל בינואר 2011, צימצם את הרווחים הלא תחרותיים שעליהם נבנתה פרמיית המימון של בן דב. במקביל, פעל כחלון להכניס מתחרים נוספים לשוק - דבר שצפוי להתרחש במחצית השנייה של 2012. סביבת התחרות בשוק הסלולר נהפכה מרדומה לסוערת - מה ששבר את כל הנחות הבסיס של בן דב. מעבר לפגיעה הישירה ברווחים של פרטנר, וביכולת לתחזק את החוב שלקח בעל השליטה הטרי כדי להשתלט עליה, התחרות הגואה חשפה בעיה חמורה הרבה יותר: פרטנר נוהלה גרוע, ובן דב לא הצליח לשנות זאת.

כבר כשבן דב נכנס לפרטנר בסוף 2009, היתה בה בעיה ניהולית. החברה איבדה את מובילות המותג שלה, וסבלה מירידה ברווחיות בשל כניסה לא מוצלחת לשוק האינטרנט. בן דב לא טיפל בבעיה מייד. הוא החליף את ההנהלה בראשות המנכ"ל דוד אבנר רק כעבור שנה - ולאחר שעשה זאת, לא הצליח ליצור בחברה יציבות ניהולית. בתוך שנתיים וחצי התחלפו בה שלושה מנכ"לים.

במקביל בן דב ביצע שורה של טעויות ניהוליות, שהפכו את החברה המפוארת הזו לברווז הצולע של התעשייה. בתחילת 2011 עשה בן דב טעות אסטרטגית מהותית, כאשר איפשר לפרטנר להוריד מחירים באופן חד - מה שעורר תחרות מחירים בשוק כמעט שנה וחצי לפני הזמן המיועד שבו אמורים המתחרים החדשים להיכנס. בדרך הוא רכש את 012 סמייל במחיר מופקע של 1.5 מיליארד שקל. במקביל, הוא עורר נגדו אישית ונגד פרטנר אנטגוניזם ציבורי, כאשר הוביל בקולניות וחוסר רגישות ציבורית את המאבק נגד הפחתת תעריפי הקישוריות.

בחסות חובותיו למשקיעים ועמדתו בנושא הקישוריות נהפך בן דב, כמו דנקנר, לאחד מסמליה של המחאה החברתית. דמותו התנוססה על שלטי המפגינים, כשלצדה נכתב "בעל הבית לא מחזיר חובות".

"במעבר לפרטנר בן דב לא הצליח לעשות את השינוי המחשבתי הנדרש", אומר בכיר בשוק התקשורת. "הוא חשב שימשיך לעשות כל העולה על רוחו, כפי שעשה בחברות האחרות שלו. אך פרטנר זה כבר סיפור אחר. זו חברת ענק, עם יותר מ-3 מיליון לקוחות והרבה מאוד משקיעים ובעלי חזקה (stakeholders) התלויים בה. בן דב נדרש להנהיג את החברה במים סוערים, ושם הוא כשל".

כפי הנראה, בן דב הבין זאת כאשר הודיע בתחילת ינואר כי יוותר על תפקיד יו"ר הדירקטוריון, שבו הוא נושא מאז רכש את השליטה. מהלך זה מעיד על נכונותו להפריד בינו לבין החברה, לאחר שהבין כי מעורבותו הניהולית עד כה לא הניבה את התוצאות שייחל להן. לא מן הנמנע כי שותפיו, כלומר לאומי פרטנרס, לחצו עליו לעשות כן.

"בן דב המשיך לחשוב בקטן", אומר מקורב לעסקה. "כשהוא קנה את פרטנר, הוא נהפך למעשה לאחד המשקיעים הגדולים במשק. בניגוד לנוחי דנקנר, למשל, בן דב לא השכיל לעטוף את עצמו באנשים הנכונים. הוא לא גייס כוכב שינהל לו את פרטנר, והמשיך לשמוע לעצותיהם של אותם פיננסיירים שהפילו אותו בטאו. הוא הקיף עצמו באנשים בינוניים ולא מנוסים. כשאתה בעל הון בינוני זה אפשרי, אבל כשאתה עומד בראש אחת החברות הגדלות במשק - זה כבר בעיה".

"הוא עוד יעשה קאמבק"

תוצאות מהלכיו של בן דב לא איחרו לבוא. השילוב בין הטעויות בפרטנר ובעיות החוב בטאו, שחקו עד דק את אמון המשקיעים בבן דב - מה שהשפיע על כל הנכסים הפיננסיים הקשורים אליו. מניית פרטנר ירדה ב-54%, וסקיילקס, חברת האם, קרסה ב-77% - וכיום האג"ח שלה נסחרות בתשואה לפדיון של בין 10% ל-20%.

היכולת של בן דב כיום לגייס חוב נוסף בשוק ההון היא על גבול הבלתי אפשרי. שוק ההון פלט אותו מתוכו והפך את בן דב ללא רלוונטי. בימים קשים אלו בשוק, למשקיעים אין יותר סבלנות לרוחניות ולאופטימיות יתר. הם מחפשים תוצאות, ובן דב לא סיפק את הסחורה. אמנם בתקופה האחרונה נראה כי פרטנר עלתה על דרך הישר, במיוחד מאז שחיים רומנו נכנס לתפקיד המנכ"ל בספטמבר 2011. ובכל זאת, הדבר לא קיבל ביטוי במחיר המניה, שקרוב כיום לשפל של יותר מחמש שנים. "בן דב מבין שעליו להיפרד מחלומו, לפני שגם סקיילקס תידרדר לבעיית חוב", אומר מקורב לעסקה.

2014 היא שנת מפתח בכל מערכת קבלת ההחלטות של בן דב. בשנה זו הוא יידרש להחזיר חוב של 1.5 מיליארד שקל - כמעט 75% מהחוב הקיים של סקיילקס. הוא יודע שלא יוכל לעשות זאת, אלא אם שערי שוק ההון ייפתחו מחדש בפניו, כך שיוכל למחזר את החוב הזה. אך נראה כי האופטימיות המפורסמת של בן דב נהפכה לפסימיות ריאלית: בחודש האחרון העמיד בן דב חצי מאחזקותיו בפרטנר למכירה (22%) - במחיר רצפה שיפער חור ענק בהון העצמי שלו.

ביום רביעי האחרון הודיעה סקיילקס, החברה שבאמצעותה בן דב מחזיק במניות השליטה בפרטנר, כי שכרה שני בנקי השקעות זרים שינהלו עבורה את עסקת המכירה. בהודעתה, רמזה סקיילקס כי אין בכוונת בן דב למכור את כל מניותיו.

למרות המצב הלחוץ, אנשים שפוגשים את בן דב מציינים כי הוא שומר על ארשת רגועה כמו תמיד. בשבוע הבא הוא צפוי להכריע מי יהיה בנק ההשקעות שינהל עבורו את העסקה. "כל בנקי ההשקעות רצים אחריו", אומר מקורב. "זה מכניס בו הרבה מוטיווציה. אני לא מאמין שהוא ימכור את כל אחזקותיו ויעזוב את פרטנר. אם בשבועות הקרובים יהיה הסדר חוב סופי בטאו, התמונה תשתנה. הוא יוכל להתחיל ולשקם את עצמו. אסור למהר ולהספיד אותו. הוא לא אמר את מלתו האחרונה. הוא עוד יעשה קאמבק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#