פערי השכר בין בוגרי האוניברסיטאות למכללות מגיעים לאלפי שקלים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פערי השכר בין בוגרי האוניברסיטאות למכללות מגיעים לאלפי שקלים

לפי מחקר של הלמ"ס, בוגרי אוניברסיטאות מרוויחים יותר מבוגרי מכללות - פרט לחוג למשפטים ולמינהל עסקים  השכר הגבוה ביותר ניתן לבוגרי מדעי המחשב, והנמוך ביותר לבוגרי הוראה  שכרן של נשים נמוך משכר גברים במאות שקלים

תגובות

>> פערי השכר בין בוגרי התואר הראשון באוניברסיטאות לבין בוגרי המכללות עשויים להגיע עד אלפי שקלים בחודש; ברוב המקצועות הפער בשכר הוא לטובת בוגרי האוניברסיטאות, פרט לתחומים כמו מינהל עסקים ומשפטים שבהם הפער הוא לטובת בוגרי המכללות - כך עולה ממחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר מבוסס על כל הסטודנטים שהחלו את לימודיהם לתואר הראשון בשנים 1998-2001. נבדקו העסקתם ומשכורתם במשך שלוש שנים מסיום התואר, עד ל-2008.

עם זאת, על פי הלמ"ס, השכר הממוצע של בוגרי המכללות גבוה יותר לעומת שכרם של בוגרי האוניברסיטאות. זאת משום שהמחקר אינו כולל את בוגרי המכללות להוראה. בנוסף, במכללות לא לומדים רפואה, שלבוגריה שכר נמוך. כך, שכרם של בוגרי האוניברסיאות בשנה הראשונה, על פי הלמ"ס, מסתכם בכ-6,960 שקל ברוטו לחודש, אך לאחר שלוש שנים עולה לכ-9,900 שקל, גידול כ-42%. לעומת זאת, השכר הכללי של בוגרי המכללות גבוה יותר, ובנטרול בוגרי המכללות לחינוך מסתכם בכ-7,820 שקל בשנה הראשונה לתעסוקה וב-11,777 שקל בתוך שלוש שנים, עלייה של כ-50%.

השכר הגבוה ביותר ניתן לבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות. אלה השתכרו בתוך שלוש שנים כ-18.4 אלף שקל בחודש, עלייה של כ-50% לעומת שכרם בשנה הראשונה לתפקיד. השכר של בוגרי מדעי המחשב במכללות היה לאחר שלוש שנים 15.6 אלף שקל, עלייה של כ-64%.

במקום השני - בוגרי התואר הראשון בהנדסה באוניברסיטאות, 17.5 אלף שקל בחודש, עלייה של כ-64% בהשוואה לשכרם בשנה הראשונה. לעומתם בוגרי הנדסה במכללות השתכרו לאחר שלוש שנים 14.3 אלף שקל בחודש, עלייה של כ-48% לעומת שכרם בשנה הראשונה בתפקיד.

העלייה המשמעותית ביותר בשכר ניתנה לבוגרי מינהל עסקים ומשפטים. בוגרי מינהל עסקים באוניברסיטאות השתכרו 10.8 אלף שקל בחודש בשנה השלישית לעבודתם, אך בתחילת דרכם הרוויחו 5,700 שקל. לעומת זאת, שכרם של בוגרי מינהל עסקים מהמכללות לאחר שלוש שנים היה גבוה יותר - 12.5 אלף שקל, עלייה של כ-53% בהשוואה לשכרם בשנה הראשונה, כ-8,100 שקל. בוגרי משפטים באוניברסיטאות השתכרו לאחר שלוש שנים 11.9 אלף שקל, עלייה של כ-84%, ובוגרי משפטים במכללות השתכרו שלוש שנים לאחר סיום התואר 10.8 אלף שקל, עלייה של כ-50%.

"ההשכלה הגבוהה צימצמה פערים"

השכר הנמוך ביותר ניתן לבוגרי הוראה וחינוך ולבוגרי תואר ראשון ברפואה. בוגרי תואר ראשון בחינוך השתכרו 6,400 שקל אם סיימו את התואר באוניברסיטה ו-5,300 שקל אם סיימו אותו במכללה. העלייה בשכר בקרב בוגרי מסלולי חינוך היתה בכ-21%-26% בשלוש שנים. בוגרי רפואה ורפואת שיניים השתכרו 2,680 שקל בשנה הראשונה ו-5,700 שקל בשנה השלישית לעבודתם. שכרם של בוגרי התואר הראשון ברפואה נמוך מכיוון שעדיין לא סיימו את הלימודים לקבלת התואר דוקטור.

על פי הלמ"ס, קיימים פערים של מאות שקלים בחודש בין שכרם של נשים וגברים אף שהם מחזיקים בתארים דומים. שכרם הממוצע של כלל הבוגרים הגברים שסיימו תואר ראשון באוניברסיטה היה 10,248 שקל בשנה הראשונה להעסקתם לעומת 9,465 שקל בקרב בוגרי המכללות, ו-6,324 בקרב בוגרי המכללות להוראה. שכרן של הנשים שסיימו תואר ראשון היה נמוך בהרבה - 6,150 שקל לבוגרת תואר ראשון אוניברסיטאי לעומת כ-6,090 שקל לחודש לבוגרת תואר במכללה.

הפערים האלה באים לידי ביטוי גם בהמשך ההעסקה. בשנה השלישית לתעסוקתו השתכר בוגר תואר ראשון אוניברסיטאי כ-15,000 שקל לחודש בהשוואה לשכר של 14,620 שקל לחודש של בוגר מכללה. לעומת זאת, שכרן של נשים בוגרות מכללות היה גבוה יותר בשנה השלישית לתעסוקתן, כ-8,700 שקל, לעומת 8,000 שקל לבוגרות האוניברסיטאות. כך למשל, גברים שסיימו לימודי הנדסה באוניברסיטאות השתכרו 19,530 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם לעומת 15,700 שקל לחודש לבוגרי המכללה ואילו הנשים בוגרות האוניברסיטאות השתכרו בשנה השלישית 15,100 שקל לחודש לעומת 9,850 לבוגרות המכללות.

שכר הבוגרים במדעי המחשב היה 14,240 שקל בסיום הלימודים בשנה הראשונה לתעסוקה ו-11,658 שקל לנשים. בשנה השלישית לתעסוקה עלה שכרם של הגברים בוגרי האוניברסיטאות לכ-21 אלף שקל לעומת כ-17 אלף שקל עבור בוגרי המכללות. שכר הנשים בשנה השלישית היה 17 אלף שקל לבוגרי האוניברסיטאות וכ-13 אלף שקל לבוגרי המכללות. בוגרי תואר ראשון במינהל עסקים באוניברסיטאות השתכרו 12,650 שקל לחודש בשנה השלישית לעבודתם אך בשנה הראשונה הרוויחו רק כ-6,100 שקל בלבד. בשנה השלישית השתכרה בוגרת אוניברסיטה כ-9,600 שקל לחודש לעומת כ-10,000 שקל שקיבלה בוגרת מכללה.

לפי הלמ"ס בכל תחומי הלימוד וסוגי המוסדות שכרם של יוצאי יישובים חלשים מבחינת הרמה החברתית-כלכלית אינו נופל משכרם של בוגרי יישובים מבוססים. "הממצא מעיד על הצלחה מרשימה של מערכת ההשכלה הגובהה בישראל לצמצום פערים חברתיים", נכתב בדו"ח. עם זאת, קיימים פערים בנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה לטובת תושבי היישובים המבוססים, כך שלסטודנטים מרקע כלכלי מוחלש סיכויי הקבלה לאקדמיה נמוכים יותר. לפי הלמ"ס בוגרים מיישובים חלשים ביותר (אשכולות חברתיים 1-3 מתוך 10) מהווים כ-15% מבוגרי תואר ראשון אף שמדובר על כ-18% מהאוכלוסייה.

עם זאת, במקצועות מסוימים יש פערי שכר בין בוגרי היישובים המבוססים לבוגרי יישובים המוחלשים. שכרם של בוגרי מינהל עסקים באוניברסיטאות מהעשירונים הנמוכים היה 8,500 שקל לחודש בשנה השלישית לתעסוקתם לעומת 11,255 שקל לחודש בשנה השלישית עבור מסיימי תואר אוניברסיטאי דומה מהיישובים החזקים. בקרב בוגרי משפטים מהעשירונים הנמוכים ביותר הפער מסתכם בכ-1,000 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#