הליך מינהלי - פגיעה בזכויות הנחקרים - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הליך מינהלי - פגיעה בזכויות הנחקרים

כדי להפיג את החששות הכבדים מיישומו של החוק החדש, יהיה על רשות ניירות ערך ועל הוועדה המינהלית לפעול ביושרה ובאומץ ולקבל את ההחלטות הנכונות - לעתים כאלה שיגבילו את כוחן וירסנו את סמכותן

5תגובות

>> בימים אלה פותחת רשות ניירות ערך בחקירות מינהליות ראשונות על הפרת חוקי ניירות ערך בשוק ההון הישראלי. החקירות יפתחו צוהר ראשון לאופן שבו מתכננת הרשות לממש את הסמכויות החריגות שנתן בידה המחוקק, ויגלו אם יש ממש בחששות הרבים שכלי אכיפה אימתני זה מעורר בשוק ההון.

חוק האכיפה המינהלית החדש מעניק לרשות ניירות ערך סמכויות נרחבות בכל הקשור לאכיפת דיני ניירות ערך בשוק ההון הישראלי. הרשות תוכל להטיל קנסות של עד 5 מיליון שקל על תאגיד ועד מיליון שקל על יחיד, להורות על הגבלת עיסוק בשוק ההון ולנקוט שורה ארוכה של סנקציות חמורות. היא תוכל לפעול נגד כלל הגורמים הפעילים בשוק ההון הישראלי, לרבות חברות ציבוריות, חברי בורסה, קרנות נאמנות, נאמנים, חתמים, חברות לניהול תיקים ויועצי השקעות, וכן נגד דירקטורים, מנהלים ועובדים של גופים אלה.

הבעיה בהליך המינהלי היא שמי שייגזר עליו לעמוד בפני הרשות, ייאלץ לעשות זאת עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. בעוד כללי ההליך הפלילי מנסים ליצור איזון מסוים בין הנחקר למנגנוני האכיפה, בהליך המינהלי החדש הוגבלה מאוד יכולת ההתגוננות של החשוד הן בשלבי החקירה הן בעומדו בפני הוועדה המינהלית.

נחיתותו היחסית של החשוד בהליך המינהלי באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של מגבלות: אין זכות שתיקה בחקירה המינהלית, ועל הנחקר להשיב על השאלות גם במחיר של הפללה עצמית; ההליך מתנהל בפני ועדה מינהלית שבראשה יושבים אמנם שופטים לשעבר, אך אלה מועסקים על ידי הרשות ושכרם משולם על ידה; העברת חומר החקירה לידי חשוד לקראת ההליך אינה מלאה, ומותנית בשיקול הדעת של הרשות; ההליך בפני הוועדה מנוהל באופן מזורז, הוא מבוסס מסמכים, ונדרשת רשות מיוחדת מהוועדה כדי להביא בפניה עדים מטעם החשוד.

זאת ועוד: הוועדה אינה כבולה בדיני הראיות המקובלים, והיא זו שקובעת את סדרי הדין לעצמה; הרשות לא חייבת להוכיח מודעות, כוונה או מחשבה פלילית של החשוד, והיא יכולה להסתפק בהוכחת המעשה בלבד; רמת ההוכחה הנדרשת לשם ענישה אינה "מעבר לכל ספק סביר" אלא נמוכה בהרבה; ולבסוף, אין זכות ערעור מלאה על החלטת הוועדה המינהלית, אלא רק ערעור מינהלי. כל אלה מובילים למסקנה כי סיכויי הנחקר לצאת נקי לחלוטין וללא פגע מההליך - נמוכים ביותר.

כדי להפיג את החששות הכבדים מיישומו של החוק החדש, יהיה על רשות ניירות ערך ועל הוועדה המינהלית לפעול ביושרה ובאומץ ולקבל את ההחלטות הנכונות - לעתים כאלה שיגבילו את כוחן וירסנו את סמכותן. רק יישום זהיר ומוסרי במיוחד של סמכויות החקירה והאכיפה, שייתן לחשוד את התחושה כי ניתנה לו היכולת להתגונן כהלכה, יאפשר לציבור ולגופים הכפופים לפיקוח לתת אמון בכלי האכיפה החדש ולזנוח את העמדה החשדנית ביחס לאכיפה המינהלית.

הכותב הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד עוה"ד תדמור ושות', ולשעבר סגן היועץ המשפטי ברשות ניירות ערך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#