המכון לתכנון כלכלי: "יצוא הגז מסוכן לישראל - ולא משתלם לה" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המכון לתכנון כלכלי: "יצוא הגז מסוכן לישראל - ולא משתלם לה"

בלעדי תגליות הגז הטבעי עוררו דיון על חלוקת הרווחים, אך לא הובילו לגיבוש מדיניות אנרגיה לאומית  חוות דעת שהכין המכון קובעת: אסור לממשלה להיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" ולהשתמש בגז להנעת אוטובוסים ולהוזלת התפלת המים  היו"ר, יוסי הולנדר: "חברות הגז לוקות בהטייה קוגנטיבית, כי הן יודעות רק למכור"

2תגובות

>> "קיימת מעין אקסיומה, שלפיה ישנה כדאיות ואף נחיצות בהתרה של יצוא גז טבעי. אך כאקסיומות אחרות בשעתן - נראה כי אין היא אלא הנחה לא בדוקה ואף רעועה" - כך כתב יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, בחוות דעת שהכין המכון בנוגע לפולמוס המתנהל בסוגיית יצוא הגז הטבעי שבתגליות לחופי ישראל. בחוות הדעת שתוצג היום בכנס הרצליה, נטען כי יצוא הגז כדאי פחות לישראל מאשר שימושים אלטרנטיביים לגז בשוק המקומי. לפני שפונים ליצוא, נטען, על המדינה להשתמש בגז בשני תחומים עיקריים שבהם קיימת היום מצוקה משמעותית, שאין לה באופק פתרון טכנולוגי: תחליף נפט בענף התחבורה, והוזלת ההתפלה.

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים.

משרד ראש הממשלה ומשרד האנרגיה והמים כוננו לפני כחודשיים ועדה בין משרדית, לבחינת המדיניות בתחום הגז - לרבות יצוא. הוועדה יצאה לשימוע ציבורי שבמסגרתו הופיעו בפניה כל חברות הגז והתשתית הקשורות לעניין. אלה צידדו מן הסתם ביצוא הגז הישראלי - בין היתר, בטענה כי הדבר יאפשר את המשך פעילות הקידוחים בישראל ויפתח את השוק לתחרות.

ואולם, לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף.

לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל.

לפיכך, טוען הולנדר, ישראל תתקשה להתחרות בשוק הגז העולמי. "גם אם ישראל תצליח להוות גורם מתחרה בשוק זה, הרי שהתקבולים ממנו ותוחלות הרווח יהיו נמוכים", כותב הולנדר. "חשוב להבדיל בין התחזיות האופטימיות של חברות הגז לבין המציאות. כמובן שלחברות רבות קיים אינטרס מובנה לצייר תמונה ורודה לגבי התוחלת הכלכלית של פרויקט יצוא LNG, אולם כבר כיום ניתן להבין, על רקע המגמות הברורות בגידול היצע הגז ובריבוי המתחרים הגדולים, כי הערך המוסף של ישראל קטן ורווחיות ה-LNG מישראל תהיה נמוכה".

הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השלל

הולנדר טוען כי ישראל טרם גיבשה מדיניות אנרגיה, למרות גילויי הגז של השנים האחרונות. לטענתו, הדיון הציבורי בנושא התמצה עד כה ב"חלוקת השלל" מרווחי הגז, במקום בנסיון לגבש מדיניות אנרגיה לאומית לאור התגליות הגז והשינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו באזור.

לדברי הולנדר, על המדינה לחייב את יצרני הגז להפנות אותו תחילה לשימושים מקומיים, ובמקביל להבטיח לספקי הגז ולמשקיעים את הוודאות הדרושה לביקוש המקומי. זאת, באמצעות התאמת החוקים והתקנות לשימוש בתחליפי הדלק, ופתיחת שוק הדלק לתחרות בין הדלקים השונים.

לדבריו, יש להתייחס להכרעה בשלושה מישורים. ראשית, הכרעה בדבר הכדאיות הכלכלית של כל מקור אנרגיה, בבחינת תועלות ועלויות. שנית, קביעת כמה מקורות אנרגיה שיתחרו ביניהם, לאור הניסיון המוצלח בניהול מדיניות אנרגטית באופן כזה בעולם. הולנדר מזהיר מהסתמכות על מקור אנרגיה יחיד, שאותה הוא מכנה "טעות אסטרטגית לדורות". המישור השלישי שמונה הולנדר הוא השיקולים שאינם "כלכליים נקיים", כהגדרתו - כגון שיקולי סביבה, שיקולים גיאופוליטיים, ואינטרסים נוספים.

הולנדר מונה ארבעה שימושים אפשריים לגז הטבעי: שימוש מורחב במשק החשמל, שימוש במשק המים (להתפלה), יצוא והפקת תחליפים לנפט טבעי - בעיקר לצרכי תחבורה. הוא חולק על תחזית הביקושים לגז טבעי של משרד האנרגיה והמים, שלפיה צפוי ביקוש שנתי של כ-17 BCM גז טבעי ב-2030. לטענתו, עם הרחבת השימושים בגז טבעי ניתן יהיה להגיע לצריכה של עד 25 BCM בשנה.

החלפת מוצרי הנפט המשמשים לתחבורה יבשתית בגז טבעי או בתוצריו, למשל, תחסוך לדבריו למשק כ-2.65 מיליארד דולר בשנה, רק בעלות חומרי הגלם (לפי נתוני 2010). ב-2025, על פי החישוב של הולנדר, החיסכון למשק הישראלי כבר יסתכם ב-8.47 מיליארד דולר (ראו מסגרת).

הולנדר מציין כי הגז הטבעי תפס כבר את מקומם של תוצרי הנפט בייצור החשמל, אך הוא מזהיר מהחלפת הפחם בגז בתחנות הכוח של חברת החשמל. הוא ממליץ להמשיך להשתמש בפחם בייצור החשמל בשיעור גבוה מהשיעורים המוזכרים על ידי גורמים שונים במשק, על אף העלויות הסביבתיות הכרוכות בשימוש בו, משיקולי עלות ותחרות.

"מניעת תחרות בין מקורות ייצור החשמל והעמדת משק החשמל על חומר גלם אחד בלבד עשויה להתברר, לדעתנו בסבירות משמעותית, כטעות אסטרטגית קשה ומיותרת", כותב הולנדר. "לאור הפרשי המחיר המשמעותיים והסיכונים הביטחוניים הכרוכים בהישענות על הגז, נראה שהשאיפה להגיע ל-80% מייצור החשמל באמצעות גז היא גם לא כלכלית למדינה וגם מסוכנת במידה לא סבירה", הוא כותב, על רקע התבטאויות ראשי חברת החשמל באשר לשימוש בגז בשיעור זה לייצור חשמל.

בתחום המים, הולנדר טוען כי עתודות הגז הטבעי מאפשרות ייצור חשמל זול להתפלת מי ים. מכיוון שעלות החשמל היא כשליש מעלות ההתפלה, חשמל זול עשוי להקטין את עלויות המים המותפלים, ואף להפוך את ההתפלה לכדאית יותר מהובלת מים במוביל הארצי - הצורכת עד 10% מסך החשמל המיוצר בישראל.

כדי להדגים את דבריו, הולנדר רומז במפתיע לבעלות הצולבת של דלק במאגרי הגז של ישראל ובחברת ההתפלה IDE, וטוען כי זו הוכיחה את היכולת להוריד את מחיר המים המותפלים. לפי הולנדר, להתפלה בהיקף רחב עשויים להיות יתרונות גיאופוליטיים נוספים, אם ישראל תמכור מים לירדן ואף לסוריה.

-

מגז לדלק נוזלי (GTL)

קיימות טכנולוגיות רבות להפיכת גז לדלקים שונים. המרה כזו יקרה יחסית, אך היא מאפשרת לייצר דלקים מוכנים לשימוש במערכת כלי הרכב הקיימת ללא שינויים. בישראל, טכנולוגיה זו מתאימה במיוחד לייצור דיזל ודלק סילוני

--

גז טבעי דחוס (CNG)

נמצא בשימוש נפוץ בעולם. מתאים בעיקר כתחליף דיזל לתחבורה הציבורית ולציי שירות. חסרונו נעוץ בעלויות מיכלי גז והסבה גבוהות יחסית. בישראל, מסיבות בטיחות, יש איסור על כניסת כלי רכב המונעים בגז לחניונים תת קרקעיים

---

מתנול

דלק כוהלי המופק מגז (אך גם מפחם ומאשפה). ייצורו מגז צורך מעט מאוד אנרגיה ונחשב יעיל ביותר. מחירו בעולם נמצא בשיא, אך הוא עדיין זול משמעותית מדלק. סין מובילה את השימוש במתנול כדלק. ניתן גם להשתמש במתנול כדי להחליף חלק מצריכת הדיזל והוא ניתן לשימוש במקביל עם בנזין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#