הדרך של עיני להשבתת המשק: קמפיין שלילי נגד הנשיאה ארד - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרך של עיני להשבתת המשק: קמפיין שלילי נגד הנשיאה ארד

ההסתדרות מנהלת בשבועות האחרונים קמפיין חריף נגד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, שעיכבה את השבתת המשק על רקע העסקת עובדי הקבלן  ארד מוצגת כמי שמרסקת את זכות השביתה לעומת הנשיא הקודם, שהיה חביב ההסתדרות, אבל האמת היא שארד כבר אישרה שביתה ממושכת, ואילו קודמה חתום על הגבלת שביתות לא חוקיות  ככה זה כשריח הבחירות באוויר

5תגובות

>> ההסתדרות מנהלת בשבועות האחרונים את אחד הקמפיינים הפרועים ביותר שנוהלו נגד מערכת המשפט. היעד: בית הדין הארצי לעבודה ונשיאתו, השופטת נילי ארד. המטרה: שביתה כללית במשק. עילת השביתה: הדרישה לביטולו המוחלט של מעמד עובדי הקבלן בישראל. לאחר שארד מנעה מההסתדרות להשבית את המשק והכריחה את ראשה לנהל משא ומתן עם האוצר במשך חודש, חזרו אתמול הצדדים לבית הדין. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, רוצה שביתה כללית.

עיני חיבב מאוד את הנשיא הקודם של בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר. אנשים שנכחו בטקס הפרידה שנערך לאדלר מספרים שעיני העלה דמעות בעיני הנשיא היוצא, כשסיפר כמה קרוב היה השופט אדלר אל לב יו"ר ההסתדרות, בזכות משאים ומתנים שליווה ימים כלילות.

באותו טקס פרידה שלח עיני גם איתות לנשיאה הנכנסת ארד, כשהעיר כי הוא מקווה שמחליפתו של אדלר תבין ללב ההסתדרות כמו קודמה בתפקיד. כעת מנהלת ההסתדרות מאבק ציבורי בוטה, שעיקרו להציג את בית הדין הארצי לעבודה, ואת העומדת בראשו ארד, כאויבי זכות השביתה, שהיא זכות יסודית.

ארד מוצגת כמי שהובילה שינוי מסוכן בתפישת בית הדין לעבודה וצימצמה את זכות השביתה, אחרי אדלר שמוצג כמי שהבין ללב העובדים. אין לכך שום בסיס במציאות. בעידן הנשיא אדלר היו עשרות סכסוכי עבודה, ולא פעם הוא מנע מהעובדים לשבות. למשל, בתחילת שנת הלימודים ב-2010 קבע אדלר כי שביתת מורים שהוכרזה בהתרעה קצרה אינה חוקית, ומנע אותה לקול מחאותיו של יו"ר ארגון המורים, רן ארז. הספין שלפיו ארד מצמצמת את זכות השביתה באופן חסר תקדים מצוץ מהאצבע. ארד נכנסה לתפקידה לפני מעט יותר משנה ועוד לא צברה סכסוכי עבודה בכמות שצבר אדלר, אבל סכסוך בולט אחד שהגיע לשולחנה היה משבר הרופאים. לא רק שארד לא הגבילה את זכות השביתה שלהם - הם שבתו במשך לפחות 100 ימים.

טענות מופנות כלפי ארד מפני שמנעה התפטרות קולקטיבית של הרופאים המתמחים, שחלקו על ההסכם שהושג לאחר השביתה הממושכת. ראשית כל, יש לומר שהזכות להתפטר אינה זהה לזכות לשבות. שנית, בית הדין לא שלל באופן גורף את זכות ההתפטרות. שלישית, הרופאים המתמחים ביקשו להתפטר במחאה על הסכם קיבוצי שנחתם על ידי הארגון שמייצג אותם.

מעמדו של הסכם קיבוצי הוא כשל חוק. אף בית דין לעבודה לא התמודד עם בעיה כה מורכבת ותקדימית, ולכן לא ניתן ללמוד מכך דבר על עמדתה של ארד ביחס לזכות השביתה. אם כבר, אומרים אנשים שעבדו עם ארד בעבר, היא דווקא מבינה ללבם של העובדים. למעשה, גם כעת ארד אינה שוללת את זכות השביתה, אלא מנסה למצות את המשא ומתן כדי לא להגיע לצעד הדרסטי מכל.

רוח גבית מהאקדמיה

למרות כל זאת, הקמפיין נגדה קיבל השבוע רוח גבית מהאקדמיה. פרופ' רות בן ישראל, כלת פרס ישראל בתחום המשפט ומומחית בדיני עבודה, שספריה מעטרים את ספריית בית הדין לעבודה, תקפה בלשון חריפה מאין כמוה את בית הדין - הרומס לדעתה את זכות השביתה. בן ישראל קראה לציבור "לעלות על בריקדות מול בית הדין".

זכות השביתה אינה זכות מוחלטת, למרות חשיבותה. יתר על כן, גם שביתה צריכה להיות מידתית. עיני אינו יכול לקום בבוקר ולהשבית את כל המשק, רק כי יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לא קיבל את הסטייק המגיע לו. התנפלותה של ההסתדרות על בית הדין לעבודה מעלה ריח בחירות. שביתה כללית צריכה סיבה מוצדקת. האם התופעה של העברת חלק מהעבודות בשירות הציבורי (וגם בשוק הפרטי) לחברות כוח אדם היא סיבה כזו? התשובה מורכבת יותר מכפי שמספרת ההסתדרות.

הנה כמה עובדות שהקמפיין ההסתדרותי לא מבליט:

1. בעיית עובדי הקבלן לא נולדה אתמול וגם לא שלשום. להסתדרות היו אינספור הזדמנויות להעלות את הבעיה ולנהל משא ומתן לשינוי המצב. מדוע נזכר עיני רק עכשיו?

2. יותר מכך: לפני מעט יותר משנה חתמו עיני ושר האוצר יובל שטייניץ על הסכם שכר מקיף במגזר הציבורי, שבו התחייב יו"ר ההסתדרות לשמור על "שקט תעשייתי" עד סוף 2012. במשא ומתן שקדם לחתימת ההסכם נדונו וסוכמו כמעט כל הנושאים שהטרידו את ההסתדרות. עובדי הקבלן לא עלו השולחן באותו הסכם. מדוע נזכרת ההסתדרות רק עכשיו?

3. מעמדם של עובדי הקבלן בישראל מוסדר בחוק. כלומר, המחוקק הישראלי התיר להעסיק עובדי קבלן. למעשה, אין מדינה מפותחת שאין בה אפשרות להעסיק עובדים במיקור חוץ. המחוקק הישראלי הבטיח לעובדי הקבלן תנאים הוגנים. בתחום הניקיון והשמירה נקבע כי לא יינתן רישוי לקבלן כוח אדם שאינו מעניק תנאים הולמים לעובדיו. אכיפת החוק בוודאי לא מושלמת, אך בהיבט זה יש לבוא בטענות למשרדים האחראים על אכיפתו. זו לא סיבה לשבות.

4. ועוד פרט מעניין: מי שהביא לחקיקה המגנה על עובדי הקבלן היו שני חברי כנסת: עמיר פרץ, בהיותו חבר כנסת ויו"ר ההסתדרות, וחיים כץ, שהוא יו"ר של ועד עובדים גדול (עובדי התעשייה האווירית). מדוע לא יזם פרץ שביתה לביטול כל בעיית עובדי הקבלן? כי הדרך החוקית להיטיב את מצבם של עובדים אלה היא חקיקה. אבל למה לחוקק אם אפשר להשבית את המשק, נכון?

המדינה: 80% מעובדי הקבלן מאורגנים ומוגנים

לפי נתונים שהציגה המדינה בבית הדין לעבודה, 80% מעובדי הקבלן בתחום שירותי הניקיון והשמירה כיום מאורגנים ומוגנים על ידי הסכמים קיבוציים, שהם תוצאה של החקיקה המחייבת את הקבלן ברישוי. לעובדים האלה יש לפיכך את היכולת להכריז על סכסוך עבודה מסודר במקום העבודה שלהם, בגיבוי ההסתדרות, ולנהל מאבק מול מעסיקם להטבת תנאיהם. כאשר קיימת יכולת כזו לעובדים במקום עבודתם - לא צריך להשבית את כל המשק.

המדינה טוענת גם כי השיעור הגבוה של עובדים מאורגנים בקרב חברות קבלני כוח אדם המחויבות ברישיון, מוכיח כי חקיקה המחייבת רישוי ואשר מתנה את הרישוי בהבטחת זכויות העובדים יעילה הרבה יותר מכל שביתה כללית.

המדינה טוענת בין היתר כי דרישת ההסתדרות לחייב את המדינה (וגם מעסיקים אחרים) להעסיק באופן ישיר את כל עובדי הקבלן, תשפיע על גודלו של השירות הציבורי ועל נטל המס הנדרש למימונו - ועל כן מדובר בהחלטה במישור הציבורי-פוליטי ולא בעניין לשביתה.

אין להתעלם מכך שהסטת פעילות המדינה למיקור חוץ בתהליך זוחל ורב שנים הביאה לכך שהיקף עובדי הקבלן בישראל הוא כה גדול. תהליך דומה מתרחש בכל המדינות המפותחות. זוהי הפרטה שהמדינה התנערה מאחריות לתוצאותיה, או שלא נתנה עליהן את הדעת מלכתחילה, כפי שקרה במקרי הפרטה אחרים. אם הפתרון לכך הוא גלגול התהליך לאחור, רק חקיקה תוכל לשנות סדרי עולם כאלה כבמטה קסם. שביתה כללית לא תשיג תוצאה כזו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#