הפרנויה של פקידי הממשלה מדרדרת את ישראל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרנויה של פקידי הממשלה מדרדרת את ישראל

הבעיה המרכזית היא חוסר היכולת של גורם מרכזי, ולו גם מנכ"ל משרד האוצר, לכפות על הפקידות במשרדי הממשלה לשתף עמו פעולה בנושאים מקצועיים

2תגובות

>> הכל היה ערוך ומוכן להצלחה: הממשלה מינתה ועדה לבחינת הסביבה העסקית בישראל; בראש הוועדה עמד אחד הפקידים הממשלתיים המוכשרים, חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר דאז; נבחרה חברה חיצונית מעולה שליוותה את הוועדה; מנכ"לי המשרדים הופיעו בפני הוועדה ונראה היה כי בכוונת הכל לקדם את הנושא.

כיום, שנתיים לאחר מינוי הוועדה ולאחר פרישתו של חיים שני, ניתן לומר כי ועדת שני לעשיית עסקים היתה כישלון גדול.

לפי דו"ח Doing Business של הבנק העולמי, המדרג את המדינות שטוב לעשות בהן עסקים, ישראל ירדה בשני מקומות לעומת השנה שעברה, וכעת מדינות כמו גיאורגיה, ערב הסעודית, תאילנד, מלזיה, לטוויה, מקדוניה, מאוריציוס, אסטוניה, ליטה ופורטוגל מקדימות אותה. חלק ממדינות אלה מפותחות הרבה פחות מישראל במושגים של תוצר לנפש, אך העולם המודרני דינמי, ומדינות רבות משקיעות מאמצים רבים ומתקדמות במהירות.

למרות עבודת הוועדה, במרבית הפרמטרים חלה נסיגה, ובאלה שבהם היתה התקדמות, ישראל עדיין במקומות נמוכים ברשימה. כך לדוגמה, אנחנו במקום 137 בטיפול באישורי בנייה; במקום 147 ברישום נכס; במקום 59 בתשלומי מסים ובמקום 94 באכיפת חוזים.

הוועדה הוקמה במטרה לזהות את התחומים שבהם ישראל כושלת, ולהביא להתקדמותה בדירוג העולמי. במקביל לפעולת הוועדה, הקדיש המכון הישראלי לדמוקרטיה בכנס קיסריה האחרון מושב מיוחד לנושא, ומשרד ראש הממשלה ערך כנס חשוב בהשתתפות נציגי OECD, ובו פירט את הצעדים שיש לנקוט כדי לפשט את הרגולציה ואת הביורוקרטיה.

כל אלה גם יחד לא הועילו, וכאמור, מיקומה של ישראל במרבית החזיתות הולך ומידרדר. מה הסיבות לכישלון המאמץ?

הבעיה המרכזית היא חוסר היכולת של גורם מרכזי, ולו גם מנכ"ל משרד האוצר, לכפות על הפקידות המקצועית במשרדי הממשלה לשתף עמו פעולה בנושאים מקצועיים. בעיה שנייה היא תפישת עולמם של הרגולטורים במשרדי הממשלה והדחף הבלתי נשלט שלהם להגביר כל העת את הרגולציה. דחף זה מונע בראש ובראשונה מפרנויה של הפקידות הממשלתית עצמה, הרואה ברגולציה הגנה על הפקידות עצמה. בצדק מטילה האווירה הציבורית על פקידי ציבור אחריות אישית להחלטותיהם ולמעשיהם, ודרכם להתגונן היא הגברת הרגולציה.

הבעיה השלישית היא חוסר ההבנה של הפקידות הממשלתית את עולמם של בעלי עסקים. מרבית הפקידות הבכירה משוכנעת שאנשי העסקים מנסים בכל דרך לחלוב את עטיני הממשלה ולעבור על החוקים. היא נלחמת בכך בראש וראשונה באמצעות הגברת הפיקוח והרגולציה.

הבעיה הרביעית היא ההתנגדות האוטומטית של משרדי הממשלה לשינויים רוחביים. כל הניסיונות להראות כי ממשלות ברחבי העולם נלחמות בצורה רוחבית בעודף רגולציה וביורוקרטיה ומשקיעות משאבים בשיפור איכותן לא עזרו.

ייתכן שנשלם בעתיד מחיר כבד על הנסיגה באיכות הסביבה העסקית בישראל. תרבות הסמוך והתלות ביצירתיות של בעלי העסקים לא תחזיק את המשק כולו לאורך זמן. כדאי שראש הממשלה ושר האוצר יקחו זאת לתשומת לבם ויפעלו לחידוש הוועדה ופעילותה.

הכותב הוא מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים בישראל וחבר בוועדה לעשיית עסקים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#