המתקן הסולארי שיהפוך השקעה בקרקע מלוחה לפירות מתוקים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתקן הסולארי שיהפוך השקעה בקרקע מלוחה לפירות מתוקים

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הודתה כבר שהיא מחכה לעגבניות של חקלאי הערבה ■ אבל כדי לבסס חקלאות משגשגת באזור, שמרבית המים בו מלוחים, יש להגדיל את מגוון הגידולים ■ מתקן התפלה סולארי חדש שיוצג היום בתערוכת החקלאות בערבה מבטיח לספק לחקלאים מים להשקיה - וייתכן שאף יחסוך 50% מהאנרגיה שצורך מתקן רגיל

4תגובות

>> קרקע, מים, עבודה והון הם גורמי הייצור העיקריים המגבילים את פיתוח החקלאות בישראל. ההתיישבות החקלאית בערבה סובלת מארבעת החסרונות האלה גם יחד: מרבית הקרקעות בערבה מלוחות מאוד, המים להשקיה גם הם מלוחים, הון בריביות סבירות קשה לקבל בשל הסיכון הטמון בייצור החקלאי והמחסור בעובדים כבר מזמן נהפך מגורם סיכון לגורם להפסד בפועל.

את בעיית הקרקע, ההון והעובדים קשה מאוד לשנות. את מליחות המים אמנם קשה לשנות, אבל אפשר. מתקן התפלה סולארי העשוי לחסוך 50% מהאנרגיה הדרושה למתקן סולארי מקובל, יוצג במרכז תערוכת המחקר והפיתוח החקלאי הגדולה בישראל, שתתקיים היום ומחר בחוות הניסיונות יאיר שבמושב חצבה.

מליחות מים נמדדת בהולכת חשמל (E.C). ככל שהמוליכות גבוהה יותר המים מלוחים יותר. מוליכות מי המוביל הארצי, אלה מהם שעדיין מתאימים להשקיה, היא 1.2 E.C-(250 מ"ג כלורידים בליטר לפי שיטת המדידה הישנה). המים שמסופקים לחקלאי הערבה נשאבים מקידוחים בעומק רב - 700-1,500 מטר, ומליחותם הממוצעת היא גבוהה במיוחד, עם מוליכות של 3 E.C.

היחידה למחקר ופיתוח (מו"פ) בחוות יאיר, המשותפת למועצות האזוריות ערבה תיכונה ותמר, פועלת בסיוע מכוני המחקר של משרד החקלאות ושל המוסדות האקדמיים - במיוחד של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. היחידה הצליחה לפתח במהלך השנים זני עגבניות שרי וזנים נוספים של עגבניות, המניבים בהשקיה במים במליחות 3 E.C עגבניות מתוקות מאוד, בעלות ארומה מיוחדת ולעתים תוספת של מליחות קלה. החוקרים מצאו שהמתיקות והטעם הייחודי בעגבניות אלה נובעים מעקת המלחים שבמים (מצב שבו ריכוז המלח בסביבה גבוה מהריכוז האופטימלי לצמח לשם גדילתו והתפתחותו) על צמחי העגבניות, המגיבים בהגדלת ריכוז הסוכרים, המלחים וחומרי הטעם.

מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית

באירופה אוהבים מאוד את העגבניות האלה ומשלמים עליהן מחירים גבוהים, שלא ניתן למצוא בישראל. לעתים נמכרת כל עגבניה בנפרד בסלסלת רשת מיוחדת. אישור לכך שהעגבניות מישראל טעימות במיוחד, סיפקה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שאמרה בקיץ האחרון שהיא כבר מחכה לעגבניות מישראל. לא בטוח ששותפיה לאיחוד האירופי - בעיקר הולנד, איטליה וספרד, שהן יצואניות הירקות הגדולות לגרמניה - היו מאושרות מהאמירה הזו.

יצוא פלפלים ב-800 מיליון שקל בשנה

עונת היצוא החקלאי לאירופה מתחילה בישראל באוקטובר ומסתיימת במאי, בתפר שבין הסתערות מגדלי הירקות ההולנדיים הספרדיים והאיטלקיים, ובאחרונה גם המרוקאיים, על שווקי אירופה.

מוצר הדגל החקלאי של ישראל הוא פלפל לסוגיו, צבעיו וטעמיו, וגם הוא זוכה למתיקות מיוחדת בהשקיה במים מליחים. כך גם התמרים, שניתן לגדלם באדמות מלוחות מאוד, אך יש להשקותם בכמות כפולה כדי לשטוף חלק מהמליחות שבקרקע. אם לא ייעשה כן, היבולים ייפגעו. חקלאי הערבה מיצאים מדי שנה פלפל לסוגיו בכ-850 מיליון שקל (בממוצע), ובתוספת יצוא ירקות ופירות נוספים, בעיקר תמרים, מגיע פדיון היצוא השנתי הממוצע של חקלאי מושבי וקיבוצי הערבה לכ-1.5 מיליארד שקל.

תלות היצוא החקלאי מהערבה במספר קטן של זני ירקות ופירות ושל מעט זני פרחים, מגדיל את הסיכון למגדלים ממשברים כלכליים עולמיים, הפוגעים בשוקי היעד שלהם - מדינות אירופה. לכן גיוון היצוא הכרחי, והחקלאים בוחנים דרכים להגדיל את סל המוצרים ליצוא במיני ירקות ופירות - גם כאלה שאינם סובלים מליחות, לדוגמה ענבי יין ומאכל, תות שדה, מנגו ובננות.

מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית

חוקרים מיחידת המו"פ, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, בראשות ד"ר רמי מסלם, יחשפו בתערוכה לראשונה מתקן התפלה סולארי, שבדיקות ראשוניות הביאו אותם להעריך כי עלות המים שיתפיל יהיו נמוכות.

"בעולם מתחמם ומתייבש כעולמנו, יש צורך דחוף בפיתוח חקלאות בתנאי קיצון, שבהם גדל המחסור במים מתוקים לשתייה והשקיה; ועל החקלאות בישראל - מדינה שמרבית שטחה הוא מדברי וחלק גדול ממנה חצי מדברי ממילא - להסתגל למציאות החדשה", אומר אלון גדיאל, מנהל יחידת המו"פ בחוות יאיר. המתקן הניסויי, המרשים בגודלו, מתפיל 5 מ"ק מים ביום, שמקורם במי קידוחים שריכוז המלחים בהם 3 E.C - בדומה לריכוז המלחים במי ההשקיה בערבה.

בשונה ממתקני התפלה המקובלים בעולם, הפועלים בטכנולוגיה המכונה "אוסמוזה הפוכה" - טכנולוגיה המסלקת מלחים ומינרלים מהמים ללא אבחנה בין המלחים והמינרלים השונים, ולכן מחייבים את החקלאים להחזיר למים מינרלים ומלחים חיוניים שסולקו קודם לכן בהתפלה. פעולה זו מייקרת את התהליך. במתקן הניסויי הפועל בטכנולוגיה שונה המכונה "ננו פילטרציה" הותקנו ממברנות סלקטיביות, המאפשרות שליטה על סוגי המלחים והמינרלים שיסולקו מהמים - כך שניתן יהיה לקבל במים המותפלים את סוגי וריכוז המלחים המותאם לכל גידול וגידול חקלאי. הדבר נכון בעיקר למינרלים כמו מגנזיום וסידן, החיוניים לצמח.

גדיאל מסביר כי "על פניו, נראה שקיימת בהחלט היתכנות כלכלית בינלאומית להקמת מתקנים כאלה, מכיוון שצריכת האנרגיה שלהם נמוכה יחסית - כ-50% בלבד מהאנרגיה הדרושה להתפלת אותה כמות מים במתקני התפלה דומים, הפועלים בשיטה המקובלת (אוסמוזה הפוכה, ע"כ)".

אחת הבעיות שמעסיקות כל מתכנן של מתקן התפלה - סולארי או קונוונציונלי - היא איך להיפטר ממי הרכז. אלה מים בעלי ריכוז מלח גבוה שנפלטים כתוצר לוואי ממתקן ההתפלה. במתקנים חופיים הם מוחזרים לים. במתקנים יבשתיים נפטרים מהם בדרכים אחרות ויקרות. במתקן הניסויי בחוות יאיר בחצבה פתרו את הבעיה בדרך אלגנטית: משקים בהם גידולים שניתן לגדל במים בריכוז מלח גבוה, כמו סלק ובעיקר צמח בשם סילקורניה, המיועד ליצוא. את עליו כותשים ומשתמשים בהם כתחליף למלח. את הצמח הזה ניתן לגדל גם על מים במליחות הקרובה לזו של מי ים.

בתערוכה החקלאית יציגו 250 חברות מהארץ ומהעולם חידושים, פיתוחים, תוצרת חקלאית וטכנולוגיה חקלאית חדשנית. התערוכה תשתרע על פני 15 דונם ויתקיימו בה סיורים מודרכים, בין היתר בחוות דגי נוי ואלמוגים. כמו כן, יתקיים במקום שוק איכרים שבו ניתן יהיה לרכוש גם מעט מהתוצרת החקלאית שמייצרים חקלאי הערבה.

מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית
מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#