הכיוון נכון, אך ההישגים אינם מלאים - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכיוון נכון, אך ההישגים אינם מלאים

3תגובות

>> אולי כבר שכחנו, אך המחאה החברתית החלה על רקע מחאת הקוטג', שסימלה את יוקר המחיה בישראל, את יוקר מחירי המזון ומוצרי צריכה אחרים.

ועדת טרכטנברג עסקה בכך בפרק מיוחג בשם "תחרותיות ויוקר המחיה", והשבוע קיבלה הממשלה שתי החלטות בתחום. מדובר בהחלטות שדנות בשני חסמי סחר שמפריעים ומייקרים את היבוא, וכך מונעים תחרות וגורמים למחירים גבוהים שמהם סובל הצרכן.

חסם הסחר הראשון הוא מכון התקנים, שקובע תקנים ישראליים מיוחדים ואף מחייב את היבואנים לעבור דרכו כדי להשיג תו תקן. מצב לא נורמלי זה גורם לעיכובים, לעומס ביורוקרטי, להגדלת עלויות ולמניעת יבוא - והדבר גורם להעלאת מחירים.

לכן ראוי היה לבטל מיד את הבלעדיות של מכון התקנים ולאמץ תקנים בינלאומיים. זה גם מה שהמליצה ועדת טרכטנברג ומה שרצה הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ'. אבל הממשלה החליטה השבוע, בשיטה של חצי תה חצי קפה, שהפטורים מאישורי המכון אמנם יורחבו, אך תוקם ועדה בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, שתדון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקות תקן למוצרי יבוא. זו פשרה לא טובה לצרכן. עם זאת, הוחלט שיאומצו התקנים האירופיים, ולכן לא יהיו יותר בדיקות מיותרות ליבואנים, וזה שיפור.

החסם השני הוא חסם היטלי ההיצף. ועדת טרכטנברג קבעה שהיהטלים גורמים לנזק של 600 מיליון שקל בשנה למשק. עד כה, בכל פעם שיבואן הצליח לייבא מוצרים זולים, היצרן המקומי רץ למשרד התעשייה שהטיל במהירות היטל היצף על היבואן וכך נמנע היבוא, והיצרן המקומי יכול היה להמשיך לחגוג על גבינו.

הממשלה לא החליטה לבטל את כל היטלי ההיצף מיסודם, אלא החליטה על כל מיני הכבדות בדרך להטלת ההיטלים, ואף קבעה ששר התמ"ת, שלום שמחון, יקבע כללים חדשים להגנה על מונופולים ויצרנים מפני יבוא בהיצף, לפי רוח ועדת טרכטנברג. כלומר, גם כאן נחל אגף התקציבים הישג חלקי בלבד.

לאגף התקציבים יש גם בעיה בנושא הרפורמה במשק החלב, שבינתיים תקועה לחלוטין. אין לקבל את ההצעה שהענף יישאר מנוהל ומוכוון מלמעלה באמצעות "מחיר מטרה" שנקבע בחדרי חדרים. גם את ענף החלב צריך לפתוח ליבוא מתחרה. הרשקוביץ' עשה ימים כלילות כדי להשיג את מה שהושג עד כה, ועכשיו נשאר לו אתגר ענף החלב.

הישג חלקי

השבוע הודיע גם הצוות לבדיקת התחרותיות בשוק מוצרי המזון על הורדה מסוימת של המכסים על שורה של מוצרי מזון טריים ומעובדים. למשל, המכס על יבוא בשר טרי יורד מ-190% ל-90% במתווה שייקח ארבע שנים. המכס על יבוא טונה שכיום הוא 30%-40% יופחת ל-12%, גם כן במתווה של ארבע שנים.

מדובר אמנם בהורדת מכסים שתשפיע לטובה על המשק ותוריד את המחיר לצרכן, אך לא בכל המוצרים. לא מדובר בחיסול מלא של המכסים ולא מדובר בהורדה תוך שנה, כמו שצריך. כלומר, גם כאן ההישג אינו מלא.

הסיבה לכך הם איומי התאחדות התעשיינים והתנגדות המפעלים המקומיים, שטוענים שביטול ההגנה של המכס יביא לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים. זה כמובן שימוש ציני של בעלי המפעלים בעובדיהם. הם קוראים להם לשיחה ומספרים להם שייאלצו לפטרם אם היבוא ייפתח, והעובדים המסכנים נרתמים לאינטרס הבעלים ויוצאים להפגנה נגד רעיון היבוא.

כמובן שגם חברי הכנסת הטובים נחלצו להגנת העובדים. הם מתנגדים להורדת מכסים. הם אף הוכיחו ידע כלכלי רב כאשר אמרו שהורדת המכסים לא תביא להורדת מחירים. אין גבול לשרלטנות הח"כים.

אבל המציאות הכלכלית האמיתית שונה לחלוטין. בעבר כבר הורדנו מכסים על מוצרי תעשייה רבים ומפעלים לא נסגרו. בעבר הורדנו מכסים על מוצרי מזון רבים, כמו מרגרינה, שמן, פסטה, שוקולד וקפה, וגם זה לא הביא לחיסול המפעלים המקומיים ולפיטורים, אלא הביא דווקא לשינוי חיובי בתעשייה. זה הכריח את המפעלים להתייעל, להעלות את הפריון, לשפר את איכות המוצרים, להגדיל את המגוון ולכניסה לתחומים חדשים ואפילו ליצוא. בסיכומו של תהליך השוק למוצר גדל וכולם הרוויחו - גם המפעל גדל וגם המחיר לצרכן ירד.

מי מגן על הצרכן

אמנם בסיבוב האחרון בנושא סימון המחירים ניצח הציבור; אמנם ארבעת חברי הכנסת שקידמו את החוק לביטול הסימון (בראשות משה מטלון מישראל ביתנו) חזרו בהם, אבל לא לעולם חוסן. רשתות השיווק הגדולות ממתינות להזדמנות הבאה כדי להחזיר לחיים את ההצעה לביטול חובת הסימון.

על רקע זה ערכה רשות ההסתדרות לצרכנות סקר בקרב הציבור, שגילה ש-88% מהציבור סבור כי סימון המחירים על גבי המוצרים מקל על השוואת מחירים. כמו כן, רוב הציבור (81%) לא מאמין שהרשתות יפחיתו את מחירי המוצרים אם יבוטל חוק הסימון, אפילו אם כתוצאה מכך יפחתו הוצאותיהם.

ראוי לציין כאן את העמדה של רשות ההסתדרות לצרכנות, שבראשות עו"ד ירון לוינסון, שאומר: "אסור בשום פנים ואופן לבטל את חובת סימון המחיר על גבי כל מוצר ומוצר". הבעיה היא שיש ארגון צרכנים אחר - המועצה הישראלית לצרכנות שבראשות עו"ד אהוד פלג - שחושב אחרת.

המועצה הישראלית לצרכנות היא חברה ממשלתית הפועלת לפי חוק. השר האחראי הוא שר התמ"ת, שרק אלוהים יודע מה הוא באמת חושב על חובת הסימון. בכל מקרה, החוק קובע שהמועצה אמורה לפעול אך ורק לטובת הצרכן, אבל העמדה שלה בנושא סימון המחירים מעלה ספק גדול: האם המועצה מבינה מהי טובת הצרכן?

המועצה אומרת שהיא מתנגדת להצעת החוק להצגת המחיר על גבי צג אלקטרוני, תוך כדי ביטול חובת הסימון על גבי המוצרים, אבל אם "יוכנסו שינויים מהותיים" לחוק היא תהיה בעד. המועצה ממליצה על ארבעה שינויים מהותיים שלדעתה ישפרו את יכולת ההשוואה של הצרכן לגבי מחירי המוצרים. למשל, חיוב הרשתות לפרסם באתרי האינטרנט שלהן את המחירים. אבל את זה אפשר לחייב גם כיום, בלי כל קשר לסימון.

בחינת ארבעת השינויים שעליהם ממליצה המועצה (ניתן לראותם באתר המועצה) מגלה שמדובר בשינויים מינוריים, פשוטים ליישום, שרשתות השיווק ישמחו לאמץ. זה נראה כאילו הרשתות עצמן כתבו את "השינויים", כי התמורה שלהן תהיה עצומה: ביטול חובת הסימון על גבי המוצרים. במלים ברורות יותר, קבלת רישיון לעבוד על הצרכנים.

בשיחה שניהלתי אתמול עם פלג, טענתי שהמועצה שכחה שתפקידה הוא להגן על הצרכן. פלג נפגע וענה ש"הדבר הראשון שיש לנו בראש זה טובת הצרכן". הוא הוסיף ואמר שהמועצה עשתה ניתוח מעמיק של הצעת החוק מתוך גישה של טובת הצרכן.

לכן, ראוי להניח שלא היתה כאן התערבות של אינטרסים זרים והתערבות של אנשים ממשרד התעשייה. אבל אם כך, חובה על פלג לכנס את המועצה ולדון שוב בעניין. אין זו בושה להכיר בטעות ולשנות עמדה, אך זו כן בושה גדולה להציג עמדה המנוגדת לטובת הצרכן - ובעצם גם מנוגדת לחוק המועצה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#