"הורדת דמי הניהול תפגע בחוסכים הקטנים ובחברות הקטנות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

"הורדת דמי הניהול תפגע בחוסכים הקטנים ובחברות הקטנות"

לפי בדיקה שערך משרד האוצר, מתוך 15 הגופים שבהם הופחתו דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני, בהתאם להצעתו של ח"כ חיים כץ, 14 עברו להפסדים של עשרות מיליוני שקלים ■ הממונה על שוק ההון והביטוח: בתוך שבועיים יתפרסמו תקנות המגבילות את דמי הניהול ל-1.2%

74תגובות

>> משרד האוצר מזהיר מפני השלכות הרסניות שינבעו מהצעתו של חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד), יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להפחתת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. באוצר בדקו מה יהיה מצבם של 15 גופים פנסיוניים מובילים - בפנסיה, בגמל ובביטוח - לפי תקרת דמי הניהול שקובע כץ, וזאת תחת הנחות התייעלות שונות.

מיכל פתאל

תוצאות הבדיקה לימדו כי 14 מתוך 15 הגופים עוברים להפסדים של עשרות מיליוני שקלים - תוך חשש ליציבותם. לפי הבדיקה, נקודת האיזון של הגופים המוסדיים היא בדמי ניהול של כ-1% מהצבירה. הצעת החוק תועלה מחר להצבעה בקריאה הטרומית חרף התנגדותו של משרד האוצר. הקואליציה פועלת להפיל את הצעת החוק.

"הורדת דמי הניהול ל-0.7% תיצור בעיה קשה בשוק ההון עד כדי פגיעה בחיסכון הפנסיוני", אמר אתמול הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, בדיון בוועדת הכספים. שריג הוסיף כי "צריך לדאוג לטובת החוסכים שלא ישלמו יותר מדי, אך לא לגרום לחברות להתמוטט ולסכן את מה שנחסך".

שריג הביע תקווה שהצעת החוק לא תתקבל. "בתוך שבוע עד שבועיים נפרסם את התקנות לגבי גובה דמי הניהול כך שהתקרה תגיע ל-1.2%", אמר שריג. "אנו מבקשים לצמצם את דמי הניהול אך בצורה מדודה. אנו פועלים בדרכים נוספות להפחתת דמי הניהול על ידי הגברת התחרותיות".

עיקר ההפסדים, לפי הצעת כץ - שהוגשה יחד עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) ואילן גילאון (מרצ) - צפויים ככל הנראה בתחום קופות הגמל וקרנות הפנסיה. בנוגע לחברות הביטוח המצב פחות ברור, גם משום שההצעה של כץ לגבי חברות הביטוח היא הנדיבה ביותר, וגם משום שבביטוח נחתמים הסכמים בין המבוטח לבין חברת הביטוח - ולכן לא ניתן לשנות בדיעבד את דמי הניהול שנקבעו בהם. כל השינוי בביטוח, כלומר, ייעשה רק לגבי מבוטחים חדשים, ולא לגבי התיק הקיים.

כץ מציע להפחית את תקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה ל-3.5% מההפקדות החודשיות ועוד 0.2% מהנכסים, בביטוחי המנהלים ל-4% מההפקדות ועוד 1% מהנכסים, ובקופות הגמל ל-0.7% מהנכסים. זאת, לעומת הצעת הפיקוח על הביטוח להשאיר את תקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה ללא שינוי על 6% מההפקדות ועוד 0.5% מנכסים, ולהפחית את התקרה בגמל ובביטוח ל-5% מההפקדות ועוד 1.2% מהנכסים. המשמעות היא שההצעה של כץ מפחיתה את תקרת דמי הניהול בביטוחי המנהלים בכ-20% לעומת הצעת הפיקוח על הביטוח, וביותר מ-50% לגבי קופות הגמל וקרנות הפנסיה. בפועל, ממוצע דמי הניהול של קרנות הפנסיה כיום הוא 4% מההפקדות ו-0.34% מהנכסים.

באוצר משוכנעים כי מדובר בהצעה הרסנית, שאינה מאפשרת לגופים המוסדיים לשרוד. באוצר מציינים כי בענף החיסכון הפנסיוני ישנו יתרון עצום לגודל, כך שבדמי ניהול נמוכים רק מנהלים גדולים מאוד יכולים לשרוד. המשמעות היא שהפחתת דמי הניהול תביא לחיסול של מנהלי הפנסיה הקטנים יותר, ותיצור בעיית ריכוזיות קשה בענף - שגם כך הוא כבר ריכוזי מאוד.

כך, הרווחיות הנמוכה של קרנות הפנסיה בדמי הניהול הנוכחיים - שהם יותר מכפולים מהצעתו של כץ. לפי בדיקת פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, ממוצע דמי הניהול בקרנות הפנסיה היה ב-2010 1.04% מהנכסים (לעומת 1.16% ב-2009). בדמי הניהול האלה קרן מבטחים, עם נכסים של 34 מיליארד שקל, הרוויחה 94 מיליון שקל, קרן מקפת עם 23 מיליארד שקל הרוויחה 48 מיליון שקל, עתודות, עם 15 מיליארד שקל, הרוויחה 38 מיליון שקל, והראל פנסיה עם 11 מיליארד שקל, הרוויחה 27 מיליון שקל. שאר קרנות הפנסיה כמעט ולא הרוויחו או התאזנו בלבד.

חיים כ"ץ
תומר אפלבאום

קרנות הפנסיה הגדולות טוענות כי גם הרווחיות המצוינת כאן מוטה כלפי מעלה - מאחר שהן מעמיסות חלק חשוב מהוצאות שלהן על חברות האם (חברות הביטוח), כך שבפועל רווחיותן נמוכה יותר.

באוצר טוענים כי לא ניתן להחזיק את המקל משני קצותיו - משמע גם לדרוש מהמוסדיים להילחם עבור הציבור כדי להציל כמה שיותר כסף במסגרת הסדרי החוב, וגם להקטין את דמי הניהול של המוסדיים אל מתחת לסף הרווחיות שלהם.

בנוסף, באוצר מזהירים כי דמי ניהול נמוכים מדי יפגעו דווקא בחוסכים הקטנים. לפי בדיקת הפיקוח על הביטוח, עלות התפעול של חשבון פנסיה מסתכמת ב-500 שקל בשנה. לפי דמי ניהול של 0.7%, המשמעות היא שחוסכים עם פחות מ-75 אלף שקל אינם מחזירים את ההוצאות של הגוף המוסדי עליהם. הרוב הגדול של החוסכים בישראל אינם מגיעים ל-75 אלף שקל. התוצאה במקרה כזה עלולה להיות שהגופים המוסדיים יחדלו מלטפל בחוסכים קטנים, או יעשו כל מה שהם יכולים כדי להיפטר מהם.

כץ מסר אתמול בתגובה: "יש לשמור על האיזון הקדוש שבו לא ייגרם נזק לאיתנות הפיננסית של הקרנות והן יוכלו להמשיך ולהרוויח כסף, אבל באותה עת יש להפסיק את הגזל בגובה דמי הניהול. הצעת החוק שלי נעשתה לאחר התייעצות עם גורמים פיננסיים, והמטרה היא להביאה לאישורה באופן דמוקרטי תוך בחינת מכלול השיקולים ובמקצועיות יתרה שתביא סוף לגזל מבלי לפגוע ביכולתם של חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וחברות ההשקעה להרוויח ולהעניק שירות נאות לחוסכים".

***

דמי ניהול מהנכסים (או מהצבירה) - תשלום שנגבה על היקף הצבירה של תיק החיסכון. התשלום נגבה בשיעורים של עשיריות האחוזים. קרנות הפנסיה גובות 0.5% מהצבירה. למרות השיעור הנמוך יותר מזה הנגבה מההפקדות, בפועל אלה הם דמי הניהול המשמעותיים יותר לאורך שנים. כאשר החוסכים מתבגרים וצוברים תיק חיסכון גדול, עשיריות האחוז שנגבים מהיקף התיק מהווים סכום גדול

דמי ניהול מההפקדות - תשלום הנגבה מההפקדה החודשית (הפרמיה), שמפריש החוסך לחיסכון הפנסיוני שלו. התשלום נגבה באחוזים מתוך הפרמיה. כך, דמי ניהול של 6% מההפקדות, משמעם שעל כל הפקדה חודשית של 100 שקל, שישה שקלים זורמים לכיסה של החברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני. אלה הם דמי הניהול המשמעותיים יותר אצל חוסכים צעירים, בתחילת דרכם, שעדיין לא צברו חיסכון פנסיוני גדול

---

תקרת דמי הניהול

המפקח על הביטוח במשרד האוצר קובע את תקרת דמי הניהול המותרת, גם מתוך ההפקדות וגם מתוך הנכסים, לכל אחד מענפי הגמל השונים. מסורתית התקרה היתה 2% מהנכסים, אבל לאחרונה החלה להיבדק האפשרות של הפחתתה. הוויכוח עתה הוא על גובה התקרה החדש שצריך לקבוע המפקח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#