הצעה: הגדלת קצבת הזקנה במקום הטבות המס לפנסיה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

הצעה: הגדלת קצבת הזקנה במקום הטבות המס לפנסיה

ביטול ההטבות יכניס לקופת המדינה 9 מיליארד שקל בשנה - שיופנו להגדלת קצבאות הזקנה ■ ההצעה של הביטוח הלאומי - על רקע אי יכולתו של האוצר לגבש מדיניות מוסכמת לגבי הטבות המס לפנסיה

16תגובות

>> במשרד האוצר נמשכת המחלוקת העמוקה בין אגף התקציבים לאגף הפיקוח על הביטוח, בנוגע לתוכנית להמיר את הטבות המס לפנסיה בהפקדה כספית ישירה של המדינה לחיסכון הפנסיוני של האזרח. שר האוצר מתקשה להכריע בין העמדות הקוטביות של שני האגפים, ועל רקע זה צצה הצעה שלישית, של הביטוח הלאומי.

הצעת הפיקוח על הביטוח היא לבטל את הטבות המס לחיסכון הפנסיוני, בסכום של 9 מיליארד שקל בשנה, ואת הסכום להפקיד ישירות בחיסכון הפנסיוני של החוסכים. כך הטבת המס לפנסיה, שכיום משולמת בעיקר לעשירונים העליונים, תחולק על פני כל האוכלוסיה - לרבות החוסכים העניים, שמחויבים כיום לחסוך לפנסיה אך אינם מקבלים כל הטבה בגין זה, מכיוון שאינם מחויבים במס בשל הכנסותיהם הנמוכות. בנוסף, ההצעה תגדיל את החיסכון לפנסיה, ותענה על הבעיה של נפילה חדה ברמת החיים של גמלאים לאחר גיל הפרישה.

אלון רון

גם הביטוח הלאומי מציע לבטל את הטבות המס לחיסכון הפנסיוני, אבל שלא כמו בהצעה של הפיקוח על הביטוח, בביטוח הלאומי מציעים כי המדינה תפקיד את המס שתגבה, בגובה 9 מיליארד שקל בשנה, במוסד לביטוח לאומי - לשם הגדלת קצבאות הזקנה.

כיום קצבת הזקנה נעה בין 1,500-2,300 שקל בחודש - בהתאם למספר שנות העבודה. מי שדוחה את גיל הפרישה שלו אל מעבר לגיל הפרישה הרשמי (ועד לגיל המירבי של 70), יכול להגדיל את קצבה הזקנה שלו לסכום מירבי של 2,800 שקל בחודש. הביטוח הלאומי צובר עבור אזרחים עובדים קצבת זקנה בשיעור של 2% לכל שנת עבודה.

ההצעה של הביטוח הלאומי היא להגדיל את הצבירה עבור כל שנת עבודה ל-4% ואפילו 5%, על ידי השימוש בכספי הטבות המס לפנסיה - אותם 9 מיליארד שקל. להערכת המוסד, ניתן יהיה להגדיל כך את קצבת הזקנה ב-600-750 שקל בחודש. כלומר, במקום תקרה של 2,800 שקל בחודש, ניתן יהיה להגיע לקצבת זקנה מירבית של 3,500 שקל בחודש.

הצעת הביטוח הלאומי - פרוגרסיבית

הגדלת קצבת הזקנה תשפר את החיסכון הפנסיוני של כל העובדים בישראל. היא תסייע במיוחד לעובדים העניים, שעבורם קצבאות הביטוח הלאומי מהוות חלק גדול מהחיסכון הפנסיוני, ולכן מדובר בהצעה פרוגרסיבית. ההצעה מתמרצת עובדים לעבוד יותר שנים, ולדחות את גיל פרישתם בגין הצבירה הגבוהה עבור כל שנה נוספת. זו גם הצעה פשוטה ליישום, בניגוד להצעת הפיקוח על הביטוח, שנחשבת מסובכת ליישום בשל הצורך להפקיד כספים בחשבונות פנסיה של 3 מיליון עובדים.

בנוסף, לפי הצעת הביטוח הלאומי, הכסף הממשלתי ימשיך להיות מנוהל בידי גוף ממשלתי, מבלי שהוא מממן את דמי הניהול של הגופים המוסדיים או את שכר המנהלים בהם.

יתרון נוסף בהצעת הביטוח הלאומי הוא שהיא מתמקדת דווקא בקצבת הזקנה, שהיא אוניברסלית (שוויונית) לכל האוכלוסייה, ולא ממוקדת דווקא באוכלוסיות החלשות. כך, העשירונים הגבוהים, שהם הנפגעים מההצעה כי הם מוותרים על הטבות המס המגיעות להם, מקבלים פיצוי בדמות גידול בקצבה המשולמת להם (גידול זהה לכולם). שיטה זו מנוגדת להצעה להעביר את כל הכסף לקצבת הבטחת הכנסה - שאמנם תסייע הרבה יותר לקשישים עניים, אך עלולה ליצור תחושת מרמור אצל החוסכים המבוססים, שגם מוותרים על כל ההטבה וגם לא מקבלים דבר בתמורה. להערכת הביטוח הלאומי, די בהגדלת קצבת הזקנה האוניברסלית כדי להקטין את ב-11% את מספר הקשישים העניים. קצבת הזקנה בישראל, שהיא רובד הפנסיה הבסיסי, נחשבת נמוכה מאוד בהשוואה לעולם.

ההכרעה תתקבל במחיר עימות קשה

הצעת הביטוח הלאומי, כמו ההצעה המקורית של הפיקוח על הביטוח, נתקלת בהתנגדות של הפיקוח על הביטוח ואגף התקציבים. הפיקוח על הביטוח סבור כי ההצעה תפגע במוטיבציה לחסוך לפנסיה, מאחר שמדובר בנטילת הטבות מס הניתנות לחוסכים באופן אישי, כדי להגדיל את תקציב הביטוח הלאומי באופן כללי. להערכתם, החוסכים יראו לפיכך רק את הפגיעה שנגרמה להם, ולא את ההטבה שממתינה להם דרך התקציב של הביטוח הלאומי בסוף הדרך.

אגף התקציבים מתנגד להצעה מסיבות דומות להתנגדותו להצעת הפיקוח על הביטוח: להערכתו, הצורך היחיד לבצע שינוי במערכת הטבות המס לפנסיה הוא רק בשל מורכבותה הרבה. מעבר לכך, אגף התקציבים סבור כי אין מקום לפגוע בהטבות המס לחוסכים המבוססים, כדי להביא לחלוקה שוויונית יותר של ההטבה גם לחוסכים העניים, מהסיבה הפשוטה שבפועל החוסכים העשירים מממנים כבר כיום את החוסכים העניים.

אגף התקציבים מצביע על כך ש-20% בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר באוכלוסייה צורכים את מרבית תקציבי הביטוח הלאומי, המשולמים ברובם על ידי 20% העליונים באוכלוסייה - משמע כבר כיום הביטוח הלאומי הוא מנגנון פרוגרסיבי מאוד של ביטחון סוציאלי, ואין צורך להעמיק את הפרוגריסביות שלו יותר באמצעות פגיעה במבוססים ובמוטיבציית החיסכון שלהם. בנוסף לעניין זה, החוסכים העניים אינם משלמים מס (ולכן גם אינם נהנים מהטבת מס), והמדינה מעניקה לחוסכים עניים תמיכה באמצעות מס הכנסה שלילי. משמע, החוסכים העניים מקבלים די והותר הטבות פרוגרסיביות מהמדינה ומהעשירונים העליונים בגין החיסכון שלהם.

אגף התקציבים קובע כי כבר כיום קצבאות הביטוח הלאומי מכסות את מרבית צורכי הפנסיה של השכבות הנמוכות - יחס התחלופה (היחס בין השכר האחרון ובין קצבת הפנסיה) שלהם גבוה מ-100%. הבעיה של נפילה ברמת החיים לאחר הפרישה נמצאת דווקא בעשירונים האמצעיים, ולכן תמרוץ הגדלת החיסכון צריך להינתן דווקא לעשירונים האמצעיים והגבוהים, ולא הנמוכים.

לפיכך, באגף התקציבים מעדיפים שלא לפגוע בהטבות המס, אלא רק לפשט אותן. זאת בנוסף למציאת מגנונים לתמרוץ חיסכון פנסיוני לעצמאים (האוכלוסיה שבה החיסכון הפנסיוני הוא הנמוך ביותר), וכן הטלת הגבלות על משיכת כספי הפיצויים כדי שהפיצויים במידת האפשר יישארו חלק מהחיסכון הפנסיוני לגיל פרישה.

הצעת הביטוח הלאומי הונחה על שולחנו של שר האוצר, לצד ההצעה המקורית של הפיקוח על הביטוח, לפני כמה חודשים. עם זאת, שר האוצר נמנע עד כה מלגבש עמדה - כנראה משום שהדבר מחייב אותו להתעמת עם אחד משני האגפים המרכזיים באוצר: אגף התקציבים או אגף הפיקוח על הביטוח. שני האגפים כאחד מייחסים חשיבות עצומה לקידום הנושא, או לעצירתו, כך שההכרעה תהיה כרוכה בעימות קשה עם אחד מהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#