חוקר, שופט - וגם קונס - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוקר, שופט - וגם קונס

תגובות

>> באחרונה אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית, המסמיכה את הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים בעקבות הפרת מרבית הוראות חוק ההגבלים. אם תתקבל הצעת החוק, יוסמך הממונה לקנוס תאגידים שהמחזור הכספי שלהם הוא 10-30 מיליון שקל, ולהטיל קנס של עד מיליון שקל על אחרים (תאגידים ויחידים).

הצעת החוק אינה קובעת "מדרג הפרות", ומאפשרת לממונה להטיל קנס בשיעור אסטרונומי בגין הפרה של מרבית הוראות החוק. קלה כחמורה. הצעת החוק גם אוסרת על הסדרי שיפוי וביטוח, באופן שמגדיל משמעותית את החשיפה של תאגידים ויחידים לקנסות גבוהים.

הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מחטיאה את מטרתה. הוספת סנקציית אכיפה משמעותית לחוק ההגבלים צריכה להיעשות בתבונה. בפרט כאשר קיימת תמימות דעים באשר לרוחב היריעה שעליה נפרש חוק ההגבלים, ולרוחב ההגדרות הכלולות בו.

חוק ההגבלים העסקיים נפרש על מגוון פרקטיקות עסקיות, חלקן מזיקות לתחרות, אך לחלקן אין השפעה תחרותית כלל. כך למשל, פרקיטקות של הסדרי בלעדיות בין ספק למפיץ, או התחייבות ספק להעניק ללקוחו תנאים מסחריים מועדפים, מוגדרות כ"הסדר כובל", למרות שאינן בהכרח פוגעות בתחרות, ולעתים מיטיבות עמה. אף רשות ההגבלים הבהירה במפורש שהגדרת הסדר כובל "רחבה מדי", וקיים "צורך ברור ומיידי" בתיקונה.

דברים דומים השמיעו גם שופטי בית המשפט העליון, כמו גם הממונה עצמו, פרופ' דוידי גילה. בנסיבות אלה לא רצוי להקנות לממונה סמכות נוספת, משמעותית ביותר, שתאפשר לו להטיל סנקציה חריפה, ובפרט כאשר "מדרג הפרות" מספק אין בנמצא. הצעת החוק גם מתעלמת מריבוי הסמכויות שבידי הממונה, במישור המנהלי והפלילי בפרט: הממונה מנהל חקירות פליליות (באמצעות חוקרי הרשות); הוא גם מחליט אם להעמיד לדין פלילי; ומנהל את ההליך הפלילי עצמו (באמצעות עורכי דין מהרשות). זהו ריבוי סמכויות חריג, גם בהשוואה לגופי אכיפה אחרים בישראל.

לכן נשאלת השאלה: האם ראוי להוסיף כלי משמעותי נוסף לארסנל הסמכויות של הממונה, שהוא מגוון ורחב כבר כיום? אין ספק שהצעת החוק היא ביטוי לרצונו של המחוקק להוסיף נדבך נוסף ל"מהפכת האכיפה המינהלית", "מהפכה" שביטויה האחרון היה בתחום ניירות ערך ובשוק ההון. אלא שההצעה מתעלמת מהביקורת שנשמעה בקשר עם "מהפכה" זו, והיא גם אינה ממתינה להצטברות ניסיון יישומי מספק, ניסיון שיאפשר הפקת לקחים מהשינויים שהוכנסו לאחרונה בחוקים אחרים.

יותר מכך, האבסורד הוא שהצעת החוק מרחיקה לכת ביחס למנגנוני עיצומים כספיים בחוקים אחרים. למשל, בעוד שבתחום ניירות ערך הוקמה ועדה ייעודית שתוסמך להטיל עיצומים כספיים, הצעת החוק מקנה את הסמכות לממונה עצמו, לבדו. בעוד שבתחום ניירות ערך קיים "מדרג הפרות", מדרג כזה אינו מצוי בהצעת החוק, ומשכך מובן כי החשש להטלת עיצום כספי באופן שאינו פרופורציונלי למידת החומרה של ההפרה - גדל.

הוספת מנגנון עיצום כספי לחוק ההגבלים אינה שלילית כשלעצמה, אלא שיש לתקן את חוק ההגבלים באופן הנכון. אם לא תעודן הצעת החוק, ואם תתקבל מבלי שייפתרו במקביל קשיי החוק הקיימים, יוביל הדבר לריכוז מוגזם של סמכויות ולחוסר ודאות עסקי, עד כדי פגיעה בהתנהלות התקינה של המשק.

הכותבת היא שותפה במחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#