לייקר את דמי הניהול - ולהציל את הפנסיה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לייקר את דמי הניהול - ולהציל את הפנסיה

לציבור ייטב לשלם יותר ובתמורה לקבל ייעוץ אובייקטיבי

86תגובות

>> גורם פיננסי בכיר מאוד סיפר לנו על כלתו הצעירה, שזה עתה התחילה לעבוד כעורכת דין זוטרה באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כיאה למשרד עורכי דין גדול ומסודר, למשרד היה הסכם עם אחת מסוכנויות הביטוח הגדולות בישראל, הידועות בשם "מנהל הסדרים", לשם טיפול בחיסכון הפנסיוני של עובדיו.

הכלה הצעירה קיבלה המלצה ממנהל ההסדרים להפקיד ממשכורתה לחיסכון פנסיוני בביטוח מנהלים - אפיק החיסכון הפנסיוני היוקרתי במשק, אבל גם היקר ביותר. הגורם הפיננסי הבכיר, מצויד במלוא הידע הפיננסי המעמיק שלו, הפנה את ההמלצה לבדיקה של יועץ הפנסיה האישי שלו, ששלל, כמובן, את ההמלצה של מנהל ההסדרים מכל וכל. היועץ המליץ לכלה הצעירה להפקיד את החיסכון הפנסיוני שלה דווקא בקרן פנסיה - מוצר עממי יותר, אבל גם זול ומשתלם הרבה יותר.

הציבור מתרעם על גובה דמי הניהול שהוא משלם בחיסכון הפנסיוני שלו, ובמידה לא מועטה של צדק. אלא שהציבור אינו מודע למחיר האמיתי שדמי הניהול גובים ממנו - ההטיה שדמי הניהול גורמים בהמלצות הפנסיוניות שניתנות לו. ההטיה נובעת מכך שהגורם הממליץ הכמעט בלבדי במשק, בנוגע לחיסכון הפנסיוני, הוא סוכני הביטוח. בחלק גדול מהמקרים אלה הן סוכנויות הענק, מנהלי ההסדרים, שמטפלות בחיסכון הפנסיוני של העובד. בשאר המקרים אלה הם סוכני הביטוח הקטנים יותר, המתקשרים ישירות מול לקוחות וממליצים להם לגבי החיסכון הפנסיוני שלהם.

בכל המקרים, סוכני הביטוח הם סוכנים קשורים. הם אינם יועצים אובייקטיביים הרואים את טובת הלקוח בלבד, אלא מייצגים גופים המשלמים להם עמלה תמורת שיווק. הגופים האלה הם חברות הביטוח. הייצוג הוא ישיר במקרה של מנהלי ההסדרים - כל מנהלי ההסדרים הגדולים במשק נמצאים בבעלות של חברות הביטוח - או עקיף, באמצעות העמלה המשולמת לסוכני הביטוח האחרים. העמלה משולמת מתוך דמי הניהול. לעתים קרובות, סוכן הביטוח גובה עד מחצית דמי הניהול שמשולמים למנהל החיסכון הפנסיוני. המשמעות היא שככל שדמי הניהול גבוהים יותר, כך סוכן הביטוח מרוויח יותר.

זהו, כמובן, ההסבר מדוע הכלה הצעירה קיבלה ממנהל ההסדרים המלצה לחסוך לפנסיה באמצעות ביטוח מנהלים. לכלה לא כדאי לחסוך בביטוח מנהלים, זהו אפיק חיסכון יקר במיוחד לעובדים זוטרים. עם זאת, לסוכן הביטוח היה מאוד כדאי להמליץ לה לחסוך דרך ביטוח מנהלים, כי העמלה שהוא מקבל מביטוח המנהלים גבוהה מזו שהוא מקבל מקרן הפנסיה. התוצאה היתה שאינטרס סוכן ביטוח, ולא האינטרס של הכלה הצעירה, הוא שכמעט הכריע את גורל החיסכון הפנסיוני שלה.

לפיכך, המאבק על הפחתת דמי הניהול בפנסיה הוא מאבק חשוב - אבל הוא מחמיץ את העיקר. העיקר אינו גובה דמי הניהול, אלא השירות שהחוסך לפנסיה מקבל עבור אותם דמי ניהול. מדובר בשירות כפול - גם איכות ניהול תיק החיסכון לפנסיה, כפי שזה מנוהל בידי הגוף המוסדי, וגם איכות ההמלצות הפנסיוניות, כפי שאלה ניתנות כיום בעיקר באמצעות סוכני ביטוח. בשני המקרים, שווה היה לציבור להסכים לשלם דמי ניהול גבוהים יותר, לו הוא היה זוכה לקבל בעבורם שירות איכותי. בשני המקרים, השירות שניתן לו כיום הוא בינוני (במקרה של איכות ניהול תיק ההשקעות), וגרוע (במקרה של המלצות סוכני הביטוח).

המקרה של סוכני הביטוח הוא כנראה האבסורדי ביותר. עלות השירות של סוכני הביטוח היא גבוהה במיוחד. מקובל להעריך שהם מקבלים כ-0.5% מתוך דמי הניהול - מה שאומר שדמי הניהול שמשלם האזרח בישראל מתחילים מהמספר הזה - וזאת עבור המלצות מוטות הפוגעות באינטרס של החוסך. זוהי מציאות בלתי סבירה: גם משלמים ביוקר, וגם מקבלים שירות רע. לפחות, אם החוסך משלם ביוקר, אז שיקבל עבור זה שירות טוב. משמע, אם כבר החוסך מקדיש חצי אחוז מדמי הניהול שלו כדי לממן את סוכן הביטוח - מדוע שהסוכן לא יעבוד בשבילו בתור יועץ פנסיוני?

ועדת בכר עשתה מהפכה שלמה בשוק ההון והפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, בין השאר, כדי להפוך את הבנקים ליועצים פיננסיים ופנסיוניים. זה לא קרה. הבנקים מכרו את הקופות והקרנות, נכנסו יפה לייעוץ פיננסי בתחום קרנות הנאמנות, אבל לא נכנסו לתחום החשוב פי כמה של ייעוץ פנסיוני. יש לכך לא מעט הסברים, חלקם טכניים (חוסר יכולת לסלוק כספים בתחום הפנסיה), חלקם בתחום הידע (ייעוץ פנסיוני הוא מורכב הרבה יותר מייעוץ פיננסי, והבנקים גילו שזה גדול עליהם), וחלקם כספיים (עמלת הייעוץ שמקבלים הבנקים, בשיעור של 0.25%, פשוט לא מצדיקה את המאמץ).

בהיעדרם של הבנקים, נשארו סוכני הביטוח למשול לבדם בכיפה - תוך שהם גם מייקרים את דמי הניהול, וגם מעניקים לציבור המלצות מוטות. זאת תוצאה אומללה במיוחד של רפורמת בכר, אבל היא אינה גזירת גורל. סוכני הביטוח הרי נמצאים כבר בשטח, ובפועל שולטים בהחלטות של החוסכים הפנסיוניים היכן לחסוך. סוכני הביטוח, להבדיל מהבנקים, גם מחזיקים בכל הידע הנדרש כדי לפעול בתחום הפנסיוני. אם נצרף את שני הדברים יחדיו, יתקבל שסוכני הביטוח הם המועמדים הטבעיים והטובים ביותר לשמש יועצים פנסיונייים של הציבור. כל שצריך הוא להפוך אותם לכאלה: לאסור את הבעלות של חברות הביטוח על סוכנויות הביטוח (מנהלי ההסדרים); לקבוע עמלת ייעוץ אחידה שישלמו כל אפיקי החיסכון הפנסיוני - פנסיה, גמל וביטוח - לסוכני הביטוח עבור כל לקוח שהם מגייסים להם, כך שהסוכנים לא יהיו יותר מוטים בהמלצות שלהם לפי גובה העמלה המשולמת להם. הסוכנים, כמו כל יועץ פנסיוני, יהיו אדישים בין אפיקי הפנסיה השונים - ולכן הבחירה ביניהם תיעשה רק לפי טובת החוסך.

אז נכון, עמלת הייעוץ לא תוכל להישאר על 0.25%. המציאות מוכיחה ש-0.25% זה פשוט מעט מדי. עמלה של 0.3%-0.5% תהיה כנראה קרובה יותר למחיר הכלכלי. המשמעות עשויה להיות ייקור בפועל של דמי הניהול הנגבים בחיסכון הפנסיוני, בוודאי במקרה של דמי הניהול הנמוכים הנגבים על ידי קרנות הפנסיה. כן, מההמלצה הזו עולה האפשרות של ייקור דמי הניהול, ולא הוזלתם. אבל האם לא ייטב לציבור לשלם 0.2%-0.3% יותר, ובתמורה לקבל ייעוץ פנסיוני הולם? תשאלו את הכלה הצעירה, שרק בזכות חמה הצליחה להציל לעצמה את הפנסיה, ותבינו את התשובה לבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#