קול ההמון במקום קול ההיגיון - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קול ההמון במקום קול ההיגיון

הגדלת נטל המס על בעלי ההון גורמת להם להגדיל פעילות בחו"ל על חשבון צמצום פעילות בישראל

7תגובות

>> נטל המס אשר עלה באופן משמעותי בעקבות דו"ח טרכטנברג, היה אמור להגדיל את סך הכנסות המדינה ממסים, אלא שבפועל סך ההכנסות ממסים בשנים הקרובות יהיה פחות מהצפוי.

ההסבר לירידה בהכנסות ממסים הוא פשוט מאוד. הגדלת נטל המס על בעלי ההון גורמת להם לפעול בדרכים שונות להקטנת הפגיעה בהם, ובכלל זה הגדלת פעילות בחו"ל על חשבון צמצום פעילות בישראל, וכמובן שימוש מורחב באסטרטגיות של תכנון מס.

עופר וקנין

חקיקת המס בעקבות דו"ח טרכטנברג מצטרפת לשלל תוכניות ממשלתיות שנועדו להחליש את בעלי ההון, מנהלים ואנשי עסקים. הממשלה, שללא ספק הושפעה מהמחאה החברתית, נענתה בכך להמון במקום להיגיון. התוצאה המיידית היא פגיעה אנושה בפוטנציאל צמיחת המשק. פגיעה זו באה לידי ביטוי בתחזית הצמיחה המעודכנת של משרד האוצר - 3.2% תוצר, נמוך ב-0.8% מהתחשיב שעליו מבוסס התקציב.

בעלי ההון נענשים פעמיים בעקבות דו"ח טרכטנברג. ראשית, החברות שבשליטתם משלמים יותר מס; ושנית, הם משלמים יותר מס על הדיווידנדים ורווחי ההון. בעקבות דו"ח טרכטנברג נעצר מתווה הפחתת שיעור מס החברות והוא עלה ל-25% מ-2012, במקום לרדת עד לשיעור של 18% בהדרגה עד 2016. המס המוטל על רווחי הון ודיווידנדים גבוה בכ-5% מרמת המס הקודמת. החקיקה העלתה את שיעור המס על דיווידנד ורווח הון ריאלי לגבי יחיד מ-20% ל-25%, ולגבי בעל מניות מהותי מ-25% ל-30%.

עצירת הרפורמה במס משפיעה על דו"חות החברות ועל תזרים המזומנים, שכן הן נאלצות כעת לרשום הוצאת מסים על הכנסה בהיקף ניכר כתוצאה מעדכון ההתחייבויות בגין מסים נדחים. המשמעות היא שחיקת ההון העצמי של חברות ציבוריות רבות במשק.

ועדת טרכטנברג הצדיקה את העלאת שיעור מס החברות מ-24% ל-25%, בטענה כי הממוצע במדינות OECD הוא 25%. הטעות של ועדת טרכטנברג היא ההתמקדות בשיעור המס המופיע בחקיקה ומכונה "שיעור המס הסטטוטורי", וההתעלמות מ"שיעור המס האפקטיבי", כלומר שיעור המס שהחברות משלמות בפועל. אמנם שיעור המס הסטטוטורי בישראל דומה למקובל במדינות OECD, אך שיעור המס האפקטיבי גבוה מממוצע ה-OECD.

נתון נוסף שוועדת טרכטנברג התעלמה ממנו הוא עומס המס. בהתאם לדירוג Paying Taxes האחרון של הבנק העולמי, ישראל נמצאת במקום 81 בעומס המסים מתוך 183 כלכלות בכל העולם. עומס המס מביא בחשבון את נטל המס הכולל ו"נטל המס הביורוקרטי". בישראל - מס החברות, המע"מ והמסים העירוניים אינם גבוהים יחסית ומסתכמים ב-31%, אך הנטל הביורוקרטי כבד במיוחד ופוגע בדירוג הכולל.

כדי להקל על עסקים ולעודד השקעות, הממשלה תהיה חייבת ליזום רפורמה כוללת במערכת המסים ובכלל זה, מתן הקלות משמעותיות ביחס לקיזוז הפסדים, הסרת מגבלות על שינויי מבנה והגבלות שונות על ניכוי הוצאות מימון, וכן מתן אפשרות להגשת דו"ח מס מאוחד. בנוסף לכך, יש לצמצם במידה ניכרת את הוראות החוק המחייבות פנייה לרשות המסים לפני ביצוע עסקות מסוימות.

הכותב הוא ד"ר למשפטים ועורך דין המומחה בדיני מסים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#