עובד ניקיון שייקלט כעובד מדינה ישתכר עד 8,200 שקל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

עובד ניקיון שייקלט כעובד מדינה ישתכר עד 8,200 שקל

לעומת זאת, השכר והתוספות שיקבלו עובדי קבלן שייקלטו בחברות במגזר הפרטי יישארו כפי שהם כיום - 5,800 שקל

22תגובות

>> חישובים שנערכו במשרד האוצר העלו כי קליטתן של עובדי ניקיון שמועסקים כיום כעובדי קבלן במשרדי הממשלה כעובדי המדינה תביא את שכרם, בצירוף תוספות שונות שיקבלו בעקבות קליטתם, ל-7,600-8,200 שקל בחודש - זינוק של כ-30%-40%. על פי החישוב, במגזר הפרטי, שכר עובדי הקבלן שייקלטו בחברות (בצירוף תוספת - ראו להלן) יישאר ללא שינוי - 5,800 שקל בחודש.

במדינה סבורים שיש מן האבסורד בדרישה להפסיק את העסקתם של עובדי קבלן, שאותה העלו יו"ר ההסתדרות עופר עיני ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים שרגא ברוש, ולפיכך הוצג החישוב שנערך באוצר. מדובר בעלות גבוהה מאוד, המתווספת לנטל הכבד של אובדן גמישות ההעסקה - עובדי הניקיון ייהפכו לעובדים קבועים עד גיל 67 - וכן לצורך של המדינה להעסיק עובדים בתחומים שהיא אינה מתמחה בהם, כמו ניקיון ומחשוב.

בנוסף, המדינה מלינה על עמדת לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, בראשות ברוש, התומכת בעמדת ההסתדרות. החישוב של המדינה חושף מדוע: בעוד שהמדינה תיאלץ לשלם לעובדי הקבלן שייקלטו בשורותיה תוספות שכר רבות הנהוגות במגזר הציבורי בלבד, עובדי הקבלן שייקלטו אצל מעסיקים פרטיים לא יקבלו כל תוספת מעבר להסכם הקיבוצי שבו הם חברים כיום.

משמע, קליטת עובדי הקבלן במגזר הפרטי נעשית לפי עלויות נמוכות לאין ערוך מאלה של המדינה. לטענת המדינה, הדבר מסביר מדוע סירב ברוש לקבל את הצעת המדינה - במקום לקלוט את עובדי הקבלן כעובדים קבועים, פשוט לשפר את הסכם השכר הקיבוצי שלהם כיום: שיפור הסכם השכר היה מייקר באופן שווה את עלות העסקת עובדי הקבלן לכל המשק.

כבר כיום מועסקים עובדי הנקיון בידי חברות כוח האדם דרך הסכם קיבוצי המבטיח להם שורה של תנאים. בין השאר, ההסכם כולל תשלומי פנסיה, זאת עוד לפני חקיקת חוק פנסיה חובה. לפי ההסכם הקיבוצי הקיים, השכר הבסיסי של עובדי הנקיון הוא 4,100 שקל בחודש. בתוספת ותק, החזר נסיעות והבראה, הם מגיעים לשכר חודשי של 4,600 שקל בחודש ברוטו. על השכר הזה יש לעובדי הנקיון הפרשות לפנסיה, צבירת ימי חופשה ומחלה (בקרן נפרדת) ועוד. שכרם, כולל כל התוספות, מגיע לכן ל-5,800 שקלים בחודש. השכר הזה אינו צפוי להשתנות, ויתכן אף שעשוי לרדת, אם עובדי הנקיון ייקלטו בחברות שבהן הם עובדים במגזר הפרטי.

לעומת זאת, בשירות המדינה שכרם יהיה גבוה בהרבה. ראשית, שכר המינימום במדינה הוא 4,700 שקל ולא 4,100. בנוסף, המדינה משלמת תוספת ותק גבוהה לאין שיעור, וכן דמי הבראה גבוהים יותר. לכן, שכר הברוטו הבסיסי של עובדי הנקיון, אם ייקלטו בשורות המדינה, יגיע ל-5,300 שקל לעובד חדש ו-5,800 שקל לעובד נקיון עם עשר שנות ותק.

על שכר הברוטו מתווספות תוספות השכר הנוספות, שבמדינה הן גבוהות מאוד. כך, המדינה מפרישה יותר לפנסיה, משלמת קרן השתלמות לכל עובד (אפילו שמדובר בהטבה פחות כדאית למי שנמצאים מתחת לסף המס), משלמת 24 ימי חופשה בשנה ו-30 ימי מחלה (ימי המחלה והחופשה נצברים וניתנים לפדיון, כך שמדובר בתוספת ישירה לשכר העובד). כל אלה מביאים את שכר עובד הנקיון, כולל כל התוספות, ל-7,600 שקל לעובד חדש ול-8,200 שקל לעובד עם עשר שנות נסיון. מדובר בשכר גבוה ב-30%-40% מזה שמשולם לעובדי הקבלן כיום, וישולם לה גם על ידי המעסיקים הפרטיים - אם ייקלטו אצלם.

מההסתדרות נמסר בתגובה כי "אנו שמחים שהאוצר מודה סוף סוף שהבעיה היא של כסף, ועלויות הנחסכות על גבם של העובדים המועסקים באמצעות קניית שירותים מקבלנים, ולא בהעסקה ישירה. זאת לאחר שבמשך שנים רבות זרה משרד האוצר חול בעיני הציבור וטען שהעסקת עובדי קבלן היא תוצאה של חוסר נכונותה של ההסתדרות להנהיג גמישות ניהולית".

ברוש מסר בתגובה כי "הצעת האוצר להעלות את שכר המינימום ב-25% משתלמת למדינה, שכן על פי טענתה, השוואת תנאי העבודה של עובדי הקבלן עם עובדי המדינה תעלה ל-30%-40% יותר. עיקר התנגדות המגזר העסקי לעמדת האוצר נובעת מהשלכות העלאת שכר המינימום ב-25% בענפים מסוימים, שתגרום ללחצי שכר בקרב עובדי המגזר הפרטי ולהקטנת כושר התחרות של העסקים. אגף התקציבים, במקום לראות את טובת המשק כולו, מתנגד כגזבר החוסך כמה אחוזים, ולא אכפת לו להקריב את המשק כולו. המגזר הציבורי הוא המעסיק של מאות אלפי עובדי קבלן בשכר נמוך, וכיום ברצונו לגלגל את הבעיה למגזר הפרטי שנוהג בהגינות בעובדיו, גם אם הם עובדי קבלן".

יש לציין, כי מתגובת ברוש עולה כי ייקור עלות העבודה של עובדי הקבלן ב-25% יפגע בכושר התחרות של המשק, בעוד ייקור שכר עובדי הקבלן ב-30%-40% לא יפגע בפעילות הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#