בדרך לחינוך חינם, ילדי ישראל נהרגים בתאונות - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך לחינוך חינם, ילדי ישראל נהרגים בתאונות

הקיצוץ הרוחבי בתקציב, הנדרש לשם יישום החינוך בחינם מגיל שלוש, מסתכם בסופו של דבר בקיצוץ נוסף - בתקציב המקוצץ ממילא של המאבק הלאומי בתאונות

2תגובות

>> לקלישאה הצבאית הישנה, שלפיה לכל שבת יש מוצאי שבת, ניתן להוסיף פרפראזה מימים אלה, ולפיה לכל חוק חינוך חינם מגיל שלוש יש אותם ילדים שייהרגו בכבישים ולא יזכו עוד להתחנך, לא בחינם ולא בתשלום.

המשוואה פשוטה ומעוררת שאלה: האם במדינה שבה שיעור הילדים ההרוגים מתוך שאר ההרוגים בתאונות הוא מהגבוהים בעולם המערבי, נכון לממן את חינוכם במחיר הפקרתם להיפגעות בדרכים? הקיצוץ הרוחבי בתקציב, הנדרש לשם יישום החינוך בחינם מגיל שלוש, מסתכם בסופו של דבר בקיצוץ נוסף, רביעי במספר בתוך שלוש שנים בלבד, בתקציב המקוצץ ממילא של המאבק הלאומי בתאונות.

ב-2008 היה תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים 550 מיליון שקל; ב-2009 קוצץ התקציב ל-380 מיליון; ב-2010 קוצץ התקציב שוב ל-345 מיליון; ב-2011 היה 306 מיליון בלבד, שלא איפשרו את הוצאתה לפועל של התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, והותירו את הרשות לבטיחות בדרכים קצוצת כנפיים ונטולת כלים. בימים אלה אנו מתבשרים על קיצוץ נוסף ורביעי בתקציב - שיהיה 302 מיליון שקל, 248 מיליון פחות מהתקציב הנחוץ ליישום תוכנית לאומית למאבק בתאונות. המסקנה העגומה העולה מכך היא שלממשלה אין עניין במאבק בקטל בכבישי ישראל.

על אזרחי ישראל לדעת את משמעותם של קיצוצים אלה: נטרולה הכמעט מוחלט של אכיפת החוק בכבישים, ובדיקות האלכוהול בפרט, כתוצאה מהחלשת משטרת התנועה; ביטול לימודי הזהירות בדרכים במערכת החינוך (המאבדת מדי שנה 42 ילדים בתאונות דרכים); פגיעה קשה במערכי הפינוי, החילוץ וההצלה בשל חוסר האפשרות להקים נקודות הזנקה מרוחקות למד"א; הימנעות מטיפול יסודי במגזר הערבי, שבניו נהרגים בתאונות פי שניים מחלקם באוכלוסייה; ודחיית הטיפול התשתיתי הדחוף בכבישים ובצמתים אדומים ומרובי נפגעים.

לאיוולת הפושעת של הקיצוץ החוזר בתקציב המאבק בתאונות שתי נקודות עיקריות: הראשונה, האם מישהו משלה את עצמו שקיצוץ של כ-45% מתקציב המאבק בתאונות לא יעלה בחיי אדם - תלמידים, זקנים ונהגים צעירים? אם יש אחד כזה, די לו במבט אחד במגמת העלייה החדה במספרי ההרוגים בכבישי ישראל, בדיוק בשנים שבהן מושתים הקיצוצים על תקציב הרשות לבטיחות בדרכים. בניגוד למגמה הכוללת והגורפת במערב, שלפיה בכל שנה יורד מספר ההרוגים, בישראל לא רק שהנתון אינו יורד - הוא עולה בחדות, בכ-10% בשנתיים האחרונות.

הנקודה השנייה היא האיוולת - חוסר ההיגיון הכלכלי. הרי מוסכם שהקיצוץ בתקציב מעלה את מספר הנפגעים וידוע גם שהנזק הכלכלי של התאונות, המגיע לכ-16 מיליארד שקל בשנה לפי מחקרים מקצועיים שבחנו את הנזקים הישירים והעקיפים, הן מאבני הרחיים המכבידות ביותר על המשק. אם כך, מה הועילו חכמי האוצר בתקנתם? מגמת העלייה במספר ההרוגים מבטאת מצב חירום, והדבר הנכון לעשות הוא להשיב תקציבים, כדי להאט את קצב הקזת הדם היומית בכבישים, ובוודאי לא להמשיך לקצץ עוד ועוד.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק

אתר פאנט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#