הבנקים יצמצמו חשיפה לטייקונים: ימכרו הלוואות של מיליארדי שקלים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

הבנקים יצמצמו חשיפה לטייקונים: ימכרו הלוואות של מיליארדי שקלים

לפי הערכות, בתקופה הקרובה ינסו הבנקים למכור למוסדיים הלוואות - כדי לעמוד בדרישות ההון המחמירות ■ המהלך יאפשר לבנקים להפחית נכסי סיכון, לשפר את יחס הלימות ההון - ולהקטין חשיפה לקבוצות הלווים הגדולות במשק

40תגובות

>> המגבלות על היקף האשראי שמערכת הבנקאות תוכל לספק למגזר העסקי בשנים הקרובות דוחפות את החטיבות העסקיות בבנקים לפיתוח פתרונות יצירתיים, ובהם מכירת תיקי הלוואות לגופים המוסדיים.

הצורך במכירת אשראי למוסדיים נולד על רקע שתי מגבלות חדשות שמוטלות על הבנקים מצד בנק ישראל. הראשונה היא נוגעת לדרישה הצפויה של המפקח על הבנקים להגדיל באופן משמעותי את יחס הלימות ההון - מה שיגביל את יכולתם לצמוח בהיקף האשראי העסקי. כמו כן, תוחמר המגבלה על מתן אשראי לקבוצת לווים, שנכנסה לתוקף בתחילת 2012. זו מאלצת את הבנקים לצמצם את היקפי האשראי שהם מעניקים לקבוצות הלווים הגדולות.

עד כה פנו החברות לשוק ההון כדי למחזר את חובותיהן באמצעות הנפקת אג"ח. ואולם לנוכח המשבר בשווקים והתשואות הגבוהות שבהן נסחרות האג"ח, לחברות הנמנות עם קבוצות הלווים הגדולות אין כיום יכולת ממשית לפרוע חוב בנקאי על ידי הנפקת אג"ח נוספות בשוק, והן נאלצות לפנות לבנקים בבקשה להגדלת היקף האשראי הניתן להן.

במשבר של 2008 תמכו הבנקים בחברות טובות שלא הצליחו למחזר חוב בשוק ההון וסיפקו להן מימון שאיפשר להן לצלוח את המשבר בשלום. ואולם כיום מערכת הבנקאות מוגבלת ביכולתה להגדיל את היקף האשראי העסקי, משתי הסיבות שצוינו. המפקח על הבנקים צפוי להציג עד סוף הרבעון דרישה מהבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון (כלומר הבנקים יוכלו להעניק פחות אשראי על כמות הון נתונה). זאת במסגרת אימוץ הנחיות באזל 3.

ככל הידוע, מבין חמשת הבנקים הגדולים רק הפועלים חורג מהמגבלות החדשות בעניין קבוצות הלווים, אך הבנק קיבל ארכה בת שנתיים להקטין את היקף החשיפה.

בעקבות כל אלה, אחד הפתרונות המסתמנים לצורכי האשראי העסקי במשק טמון ככל הנראה במחלקת הסינדיקציה ומכירת האשראי בבנקים. שתי המחלקות עסקו בשנים האחרונות בעיקר בטיפול בעסקות ענקיות שהבנקים לא הצליחו לממן בעצמם, ולכן הבנק שאירגן את האשראי מכר נתחים ממנו לבנקים אחרים ולגופים מוסדיים.

שיתוף פעולה לטובת הפחתת הסיכונים

לאור המגבלות על הבנקים, שמקשות עליהם להגדיל את היקפי האשראי, הם ינסו להישען יותר על מחלקות הסינדיקציה - לא רק לטובת עסקות אשראי חדשות, אלא גם למכירת נתחים מהלוואות קיימות לגופים המוסדיים. בנק דיסקונט כבר החל בכך ברבעון השני של 2011, במטרה לשפר את הלימות ההון שלו, כשמכר למוסדיים נתח של 900 מיליון שקל מהלוואה ארוכה שהעניק ב-2005 לחברת כרמלטון, שביצעה את פרויקט מנהרות הכרמל. לפי הערכות במערכת הבנקאות, גם ברבעון הרביעי של 2011 מכר דיסקונט נתחים מהלוואות אחרות כדי להקטין את נכסי הסיכון.

אם היקף ההלוואות שהעניק בנק לחברות מאותה קבוצה הגיע למקסימום המותר לו, מכירת נתח מההלוואה לגופים מוסדיים מאפשרת לו לחזור ולהעניק לקבוצה זו אשראי נוסף. שלוש קבוצות הלווים הגדולות במשק צורכות כיום כ-20% מהיקף האשראי העסקי של שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי.

לפי המסתמן, הצורך לחזק את יחס הלימות ההון אינו עוד בעיה פרטנית של דיסקונט, שבעבר סבל מיחס נמוך לעומת שאר הבנקים. צורך זה נהפך לסוגיה מרכזית במערכת הבנקאות כולה בעקבות הדרישות החדשות של המפקח על הבנקים לחזק את יחס הלימות ההון לרמה של 10%-11% עד 2016.

ל-TheMarker נודע כי בחודש שעבר הגישה הנהלת בנק הפועלים לדירקטוריון הבנק תוכנית למכירת הלוואות קיימות למוסדיים, ובהן נתחים מחוב של 750 מיליון שקל של אי.די.בי פיתוח כלפי הבנק. בנוסף הביאה הנהלת הפועלים לדירקטוריון תוכנית לביצוע יותר עסקות גדולות תוך שיתוף פעולה עם מלווים נוספים (בסינדיקציה) במקום ביצוען על מאזן הבנק לבדו. בנקאי בכיר בבנק אחר אמר ל-TheMarker: "בגלל הרגולציה, נעשה השנה יותר חיתום של אשראי, שאת רובו נמכור למוסדיים. נכון שהתשואות בשוק טובות יותר, אבל אין להם ביטחונות וקובננטים (דרישות לאמות מידה פיננסיות - ס"א)".

בלאומי התמונה ככל הנראה דומה: מנכ"לית הבנק, גליה מאור, שדיברה לפני כשבועיים בכנס בתל אביב והתייחסה לחשש ממחנק האשראי במשק, אמרה כי פעילות הסינדיקציה היא אחד הפתרונות למחנק האשראי ולצורך של הבנקים לחזק את בסיס ההון.

לדברי מאור, "באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה בין המערכת המוסדית למערכת הבנקאות, ניתן לממש את היתרונות היחסיים של כל אחד מן הצדדים במתן אשראי למשק. המוסדיים בעלי מגבלות נמוכות יותר בצד המקורות, ואילו הבנקים - בעלי הידע, הניסיון והמקצועיות המשמעותיים יותר בחיתום אשראי, בפרופיל סיכון נמוך יותר, תוך הסתמכות משמעותית יותר על ביטחונות ומגבלות אחרות. שיתופי פעולה כאלה בתחום החיתום והסינדיקציה יכולים לייצר מצב של Win-Win מרובע - למערכת הבנקאות, למוסדיים, למגזר העסקי, ולא פחות חשוב לביטחון של ציבור החוסכים".

בשלב זה קשה מאוד לאמוד את היקף האשראי שיצליחו הבנקים למכור למוסדיים. בנקאי בכיר אמר ל-TheMarker כי "המוסדיים אומנם יושבים על הרבה כסף מזומן, אבל צורכי המימון של הממשלה בשנה הקרובה צפוי להיות כ-30 מיליארד שקל. כרגע אני שומע ממשרד האוצר שהם ינסו להנפיק כמה שיותר אג"ח בחו"ל, כדי להשאיר מספיק נזילות אצל המוסדיים בישראל. אם הממשלה תגייס בישראל, זה יוסיף לחץ למערכת ולא יאפשר לבנקים לעבוד עם המוסדיים".

בהנחה שהממשלה אכן תגייס בחו"ל ולא בישראל, ההערכה בקרב הבנקים היא שכל אחד מהם יוכל למכור למוסדיים הלוואות בהיקף של מאות מיליוני שקלים עד מיליארדים. עם זאת, במערכת הבנקאות מציינים כי בשלב זה קשה לחזות את סיכויי ההצלחה למכור למוסדיים בהיקפים גדולים.

מרבית הגופים המוסדיים הגדולים כבר מחזיקים מחלקות אשראי לא סחיר שיודעות לנתח אותו. זאת, לאחר שהמפקח על הביטוח והחיסכון החל לקדם את הרגולציה בעניין זה כבר ב-2006. מבחינת המוסדיים, היתרון ברכישת הלוואה מבנק על פני רכישת אג"ח בשוק הוא הדרישות לאמות המידה הפיננסיות הנדרשות מההלוואות הבנקאיות, שהופכות את ההלוואות לאיכותיות בהרבה מאג"ח שהונפק לציבור.

ואולם כיום, כשהאג"ח בשוק נסחרות בתשואות שנתיות לפדיון דו-ספרתיות, הדילמה של המוסדיים אם לקנות מבנק הלוואה איכותית עם ביטחונות בתשואה חד-ספרתית נמוכה, או לקנות בשוק אג"ח ללא ביטחונות ממשיים בריבית דו-ספרתית גבוהה - הופכת לקשה במיוחד.

החשש: הבנקים ימכרו למוסדיים רק חוב בעייתי

בנוסף, תמיד נותר החשש כי הבנקים ינסו למכור למוסדיים דווקא את ההלוואות הבעייתיות שברשותם וישאירו לעצמם את האשראי האיכותי. למעשה, אם מגמת מכירת ההלוואות למוסדיים תצבור תאוצה ותקבל נתח משמעותי במערכת, קיים חשש כי הבנקים יהפכו למעין חתמים נטולי עניין אמיתי ברמת הסיכון של הלווים, שכן בכל מקרה ההלוואה תימכר הלאה.

עם זאת, לדברי בנקאי בכיר, במערכת הישראלית החשש הזה לא יכול להתממש. "בניגוד למה שקרה בארה"ב, השוק בישראל קטן. זה אומר שאם פעם אחת אני אמכור אשראי פגום, אני אצא מהשוק. לא יעבדו איתי יותר. בסך הכל יש לנו כאן עשרה גופים פיננסיים שאתה יכול לעבוד איתם. פעם אחת תמכור להם אשראי פגום - ושרפת את עצמך".

המגבלות המחמירות שנכנסו לתוקף בתחילת השנה בעניין היקף האשראי לקבוצות הלווים הגדולות כללו הפחתת שיעור החשיפה של הבנקים לקבוצת לווים אחת מאשראי בהיקף של 30% מהון הבנק (המחושב לצורכי הלימות הון) ל-25%. מגבלה לא פחות משמעותית הוטלה על היקף האשראי המצרפי לקבוצות הלווים הגדולות. בעוד שההוראה הישנה קבעה כי האשראי לששת הלווים הגדולים של הבנק לא יהיה יותר מ-135% מהון הבנק, הרי שההוראה החדשה קבועת כי היקף החשיפה של הבנק לכלל הלווים שהיקף החבות שלהם לבנק גדול מ-10% מהון הבנק - לא יסתכם ביותר מ-120% מהון הבנק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#