ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הסכימו לקדם את הקמת תעלת הימים - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הסכימו לקדם את הקמת תעלת הימים

לפי מקורות ישראלים, בשבוע שעבר הסכימו הצדדים להתחיל בקידום השלב הראשון - הקמת פרויקט שיזרים מים בהיקף של 200 מיליון קוב מים סוף לים המלח

8תגובות

>> בפגישה משולשת שנערכה בשבוע שעבר בחסות נציגי הבנק העולמי, הסכימו גורמים רשמיים בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית לקדם את פרויקט תעלת הימים, שאמורה להזרים מים מים סוף לים המלח ולהתפיל כמות מסוימת מהם - כך מסרו בסוף השבוע מקורות ישראלים. עוד הוסכם כי בשלב ראשון תתבצע הזרמת מים בשיעור של 10% מפוטנציאל הפרויקט, כדי לבחון את השפעתה על ים המלח וסביבתו.

לפי המקורות, ההסכמה הושגה בביקור שערכו באזור שני נציגי הבנק העולמי. השלב הראשון של הפרויקט יכלול הקמת מתקן התפלה בעקבה והנחת צינורות ממנו לים המלח, שיזרימו 200 מיליון קוב מים בשנה. עלות הפרויקט, בשקלול החזרים ממכירת המים, נאמדת ב-300 מיליון דולר.

בחינת הבנק העולמי את הפרויקט מול ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית נמשכת כמה שנים, כולל ביצוע שימועים לתומכים ולארגונים ירוקים שהתנגדו לו. בישראל מתבצעת פעילות הבנק העולמי מול המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר סילבן שלום, שדוחף לקדם את הפרויקט.

המקורות העריכו כי לפרויקט צפויה התנגדות של ארגונים ירוקים. מעמותת אדם טבע ודין נמסר, כי העמותה תתנגד לפרויקט, מכיוון שישנה סכנה אקולוגית משמעותית בערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח, אלא אם יציגו בפניה סקר לגבי השפעת התוכנית על הסביבה שיפריך את החששות, ויאפשרו לה להגיב מבעוד מועד. בסוף השבוע התייחס גם מנכ"ל אגודת אדם טבע ודין עמית ברכה לפרויקט ואמר, כי מעבר לכך שההשלכות הסביבתיות של תעלת הימים אינן ברורות, לא די בה כדי להציל את ים המלח.

"כדי להתמודד עם ירידת מפלס ים המלח צריך טיפול שורש באמצעות ניהול משק מים נכון וצמצום הפעילות התעשייתית", אמר ברכה. "ביד אחת מקדמת הממשלה פרויקט שהשלכותיו הסביבתיות עדיין לא ברורות, וביד שנייה היא דוחה הצעת חוק לשיקום ים המלח, אשר תחייב את המפעלים לצמצם את שאיבת המים, ואת משרד האוצר לממן תוכנית שיקום לאגן הצפוני". העמותה הציגה עמדה זו בפני הבנק העולמי, בשימוע שערך לגופים ישראלים.

לטענת גורמים ירוקים, הזרמת המים עלולה ליצור גושי גבס בים המלח, לכן הוסכם על הפעלת הפרויקט בשלבים, שיאפשרו לבחון נזקים שעלולים להיגרם לסביבה.

המקורות ציינו כי בימים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח הבנק העולמי לגבי פרויקט תעלת הימים, שיכלול את הערכת הבנק לפיה ראוי לקדם אותו בשלבים. כחודש לאחר מכן מתוכנן להתפרסם הדו"ח בעברית ובערבית. ככל הנראה ייערך באפריל שימוע אחרון למתנגדים ובעקבותיו יתפרסם הדו"ח הסופי. בהמשך יצטרכו שלוש הממשלות לאשר אותו ולקבוע כיצד יתבצע, ומי יממן אותו - משקיעים פרטיים או ממשלות וגופים בינלאומיים, כדוגמת הבנק העולמי.

הפרויקט הכולל יהיה בעלות של 11-12 מיליארד דולר ויזרים 2 מיליארד קוב מים מים סוף לים המלח. 1.2 מיליארד קוב ישמשו להעלאת מפלס ים המלח ו-800 מיליון קוב להתפלה, שתשרת את ירדן וישראל. מתקן ההתפלה יוקם בשיתוף פעולה ישראלי-ירדני. הנחת הצינורות תהיה פרויקט משולש, שבו תשתתף הרשות הפלשתינית.

האינטרס הישראלי בפרויקט הוא שיקום ים המלח ואחריו העברת מים לערבה. האינטרס הירדני הוא בעיקר אספקת מים מתוקים. מכיוון שירדן זקוקה למים במרכז ובצפון המדינה, כולל בעמאן הבירה, ייתכן כי יוסכם על חילופי מים בין ישראל לירדן. במסגרתו ישראל תעביר מים לירדן ממקורותיה בצפון, ותקבל יותר מים ממתקן ההתפלה בעקבה. האינטרס הפלסטיני הוא בעיקר מדיני - הכרה בחלקם בצפון ים המלח.

מוטי מילרוד


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#