נלחמים על אור השמש: מחריף המאבק בין יזמי הגגות לחקלאים - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נלחמים על אור השמש: מחריף המאבק בין יזמי הגגות לחקלאים

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תדון מחר בהקצאת קרקעות חקלאיות לתחנות כוח סולאריות ■ הוראות המעבר של התוכנית מחריגות 57 מתקנים סולאריים - ומעוררות סערה בקרב יזמים בענף, שנאבקים על הסובסידיות המוגבלות בתחום ■ המתנגדים להחרגה גייסו לטובתם את האגודה לצדק חלוקתי, שהגישה עתירה לבג"ץ

11תגובות

>> מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית.

עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות.

מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין".

רותי רובינשטיין

האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר.

העתירה של האגודה לצדק חלוקתי זוכה לגיבוי יזמי המתקנים הסלולאריים על גגות - והם אף שפנו אליה מלכתחילה בעניין. זאת, משום שאלה מתחרים על מכסות הסובסידיה המוגבלות. "יש שלושה חריגים עיקריים בהוראות המעבר", טוען עו"ד יובל גלאון ממשרד שביט, בראון, גלאון, צין, יגור, שמייצג כמה יזמים בתחום האנרגיה הסולארית, בהם חברת SBY, מהמובילות את מאבק יזמי הגגות.

"ראשית", טוען גלאון, "הוראות המעבר מתירות החכרת משנה של שטחים לחברות פרטיות שאינן היישוב החקלאי עצמו, מה שאסור היה לעשות עד כה, וגם אסור לפי הוראות הקבע המוצעות.

"שנית, התשלום על הקרקע בהוראות המעבר יבוצע על בסיס שומה טבלאית כללית, ולא על בסיס שומה פרטנית אמיתית, שנקבעה בהחלטת מועצה קודמת (1230). ככל הנראה, הערך של הקרקעות המדוברות בטבלאות הכלליות שמכין המינהל, הוא נמוך ביותר. זאת, יחסית למחירים הגבוהים, של קרוב ל-200 אלף שקל לדונם, שהתקבלו במכרזים האחרונים לפרויקטים סולאריים שערך המינהל.

"שלישית, מדובר בחריגה עצומה של השטח המותר לבנייה לתעסוקה לא-חקלאית מההיקפים שהוכרו על-ידי בג"ץ כסבירים ומאוחר יותר הוטמעו בהחלטות שונות של המינהל (60-120 דונם ליישוב), ואילו לפי ההחלטה יותרו לבניית מתקנים פוטו-וולטאים מאות דונמים".

בעתירת האגודה נכתב כי הוראות המעבר יוצרות כללים שלא היו נהוגים עד כה, ולא יהיו נהוגים גם לפי הוראות הקבע המוצעות, תוך מתן "הטבות ופטורים יקרי ערך למעטים, על חשבון משאבי הקופה הציבורית, בחוסר סבירות קיצונית ובחוסר סמכות".

יזמי הגגות טוענים כי ההוראות מיטיבות עם הקבוצות הגדולות בתחום הסולארי, המקימות את השדות הגדולים יותר על הקרקע. לפיכך, הם אומרים, הוראות המעבר תומכות בשחקנים הגדולים, שבבעלות חלקית או מלאה של גורמים מחו"ל, ומקפחות לכאורה את היזמים הקטנים המתחרים על אותן מכסות הייצור.

יזמים מתחרים אחרים טוענים כי הוראות המעבר יוצרות גם תחרות לא הוגנת. זאת, משום שהוראות המעבר לא היו קיימות מלכתחילה והעניקו יתרון לא הוגן למתחרים. "איזה יזם היה מתחיל לתכנן פרויקט הסותר את הוראות המינהל? ומדוע מאושרות הוראות מעבר לפרויקטים שלא נועדו לקום לפי ההחלטות הקודמות?", הם שואלים.

"הטענות הן מסך עשן"

"היזמים בקרקע פעלו בהתאם להחלטות המינהל ולפרסומים, רשמיים וכל פגיעה בהם תפגע אנושות באמון הציבור בתחום", אומר בתגובה איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, שפועל לדחיית העתירה לבג"ץ. "העתירה עלולה ליצור תקדים שימנע הקמה של טורבינות רוח בשטחי אגודה, וגם גג סולארי של רפת הוא פסול לפי כללי הצדק החלוקתי. הטענות הטכניות לחוסר סמכות הן מסך עשן. העתירה מיועדת לחסום התקנות בקרקעות קיבוצים ומושבים, והאגודה מבקשת לגרור את התחום הסולארי לתוך הסכסוך".

"המתקנים בהוראת המעבר הם ביישובים בנגב ועוטף עזה. לא מדובר ביישובים עשירים במרכז, אלא ביישובים בפריפריה שחיים בין אבטלה לקסאמים", אומר בתגובה בכיר בחברה אחרת. "בנוסף, הסתכלות העותרים לבג"ץ הפוכה: מחירי הקרקע הגבוהים שקיבל המינהל במכרזים שערך למיזמים סולאריים הם תולדה של תעריף הייצור המובטח ליזמים, המסובסד על ידי תעריפי החשמל לצרכן. ההכנסות הגבוהות שיכולה המדינה להשיג כביכול ממכרזים על הקרקע, מגיעות למעשה מכיס הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#