"מספר האנשים שמכינים את ילדיהם לעוני גדל מדי שנה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מספר האנשים שמכינים את ילדיהם לעוני גדל מדי שנה"

פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל ל-2011, במפגש הפתיחה של פורום החדשנות הבינתחומי: "להשקיע בחינוך הבסיסי עבור כל האוכלוסייה"

10תגובות

>> "אנחנו נמצאים כיום במדינה שבה אחוז הלומדים בחינוך הממלכתי קטן מדי שנה ולא נעשה עם זה כלום. מספר האנשים שמכינים את ילדיהם לחיים של עוני וקיבוץ נדבות גדל מדי שנה" - כך אמר פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה ב-2011, במפגש הפתיחה של פורום החדשנות הבינתחומי בהשראת TED, ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים.

ירון קמינסקי

מפגש הפתיחה נערך ביום רביעי ביוזמת היחידה להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"בישראל תמיד יהיו נובליסטים שיגיעו מתוך קומץ אנשים מבריקים", אמר שכטמן במפגש. "צריך להשקיע בתשתית החינוך הכוללת ולהרים אותה בעבור כל האוכלוסייה".

שכטמן סיפר על יוזמה שבה הוא מעורב כעת, לפתיחת מרכזי מחקר אזרחיים בישראל. "מדינת ישראל, שהגיעה להישגים מפוארים במדע, הקימה כמה מרכזי מחקר משמעותיים - אך רובם של התעשיות הביטחוניות או שייכים לחברות מסחריות. ארה"ב, צרפת, בלגיה ואיראן מקימות כולן מרכזי מחקר אזרחיים - וישראל לא".

שכטמן מקדם כעת יוזמה להקמת מכוני מחקר שינוהלו על ידי חברי סגל של האוניברסיטאות ויכילו מאיצי חלקיקים. הוא הגיש מסמך לממשלה המעריך את עלות הקמת המתקנים ב-100-200 מיליון דולר. לדבריו, הממשלה נעתרה, אך מסתבר שהקהילה המדעית בישראל מעכבת את הפרויקט. "האוניברסיטאות לא רוצות לשאת בעלות תחזוקת המתקנים, וחברי הסגל מעדיפים להמשיך לנסוע לחו"ל כדי להשתמש במתקנים האלה. אבל ככה לא בונים מדינה".

שכטמן זכה בפרס נובל בזכות תגלית של מצב צבירה חדש של גבישים קוואזי-מחזוריים. "בראשית המחקר שלי מרצה שלי אמר לי לעזוב את התחום ואמר לי ש'אני חרפה'. עם פרסום המאמר הראשון שלי זכיתי להתנגדות מצד האגודה העולמית לקריסטלוגרפיה. אחד החוקרים הדגולים בתחום אמר על המחקר שלי: 'אין דבר כזה קוואזי-גבישים, יש רק קוואזי-מדענים'.

"לפני 25 שנה יזמתי קורס בטכניון על חדשנות טכנולוגית", סיפר זוכה פרס הנובל. "המנטרה בטכניון היתה 'תמשיך ללמוד ותצטיין', אבל המנטרה שלי היתה 'כשתסיים ללמוד תקים סטארט-אפ'. לקורס נרשמו 600 תלמידים, אבל לאחר שנה אחת ראש היחידה ביקש לבטל אותו. זו היתה מלחמה. למדתי מזה משהו על לשחות נגד הזרם".

בתשובה לשאלה מה הטעם להשקיע בחקר תחום שאין לו שימושיות מיידית, השיב שכטמן: "גם כשאלברט איינשטיין הגה את תורת היחסות היא נחשבה לדבר חסר שימושיות, אבל אלמלא התיאוריה הזו ה-GPS שלנו לא היה מדייק כיום".

שכטמן ציין את רוח היזמות הישראלית שמביאה את ישראל להישגים בתחום המדע וההיי-טק. "לישראלים יש ביטחון עצמי והם לא מפחדים להיכשל. זה יתרון ישראלי מדהים. אני ממליץ תמיד להשקיע ביזמים שנכשלו פעם אחת, כי הם למדו על בשרם מה הדרך שצריך לעבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#