פישר לא רואה עצמו מועמד לנשיאות: "אני מודה לך, אבל אין לי עניין בזה" - מדורים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פישר לא רואה עצמו מועמד לנשיאות: "אני מודה לך, אבל אין לי עניין בזה"

"הארץ": ביום שלישי אחר הצהריים צילצל הטלפון בלשכת רובי ריבלין. על הקו היה סטנלי פישר. לפי אחד הצדדים, כך היא התנהלה

5תגובות

הערב היה אמור ערוץ 10 להיפרד לשלום מצופיו ולהחשיך את המסך, לעד. התרחיש הרע הזה לא יתממש. הערוץ ימשיך לשדר עד להודעה חדשה. התוכנית להשמדת הערוץ, שנרקמה בלשכת ראש הממשלה, לא עלתה יפה. בדקה ה-89 התחוור לנתניהו שהוא עומד בפני מרד שרים, בליכוד ובקואליציה. מי שהרים את נס המרד היה המשנה לראש הממשלה, השר משה (בוגי) יעלון, שבהודעה יוצאת דופן בחריפותה, בתחילת השבוע שעבר, יצא חזיתית נגד סגירת הערוץ ואותת לנתניהו שיש גבול לכל תעלול. במקביל, מי שטווה מאחורי הקלעים את רשת ההצלה המשפטית לערוץ היה שר התקשורת, משה כחלון. הוא שתק, אבל עשה עבודה טובה ויסודית.

בלומברג

"פג תוקף?" - לקריאת מאמרו המלא של יוסי ורטר באתר "הארץ" לחצו כאן

בחזית הזו נתניהו הפסיד. הערוץ ניצל, אך לא בזכותו. עכשיו אנשי הערוץ לא חייבים לו כלום, מלבד לבוא עמו חשבון. גם הטלוויזיה החינוכית, שנתניהו רצה להכפיף למשרדו, תמשיך לשדר עצמאית. העננה שהעכירה בחודשים האחרונים את יחסי נתניהו ומקורבו מזה שנים, שר החינוך גדעון סער, חלפה לה. כעת לא נותר לנתניהו אלא לפתוח חזית חדשה, שגם בה הפסדו מובטח. למעשה, הוא כבר הפסיד.

המלחמות המיותרות של נתניהו נפתחות תמיד באייטם תקשורתי. כך קרה עם ערוץ 10, כך עם החינוכית וכך היה ביום יום ראשון השבוע. ב"כלכליסט" פורסם שנתניהו מבקש לקדם את מועמדותו של נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, לנשיא המדינה הבא. לשכת ראש הממשלה, כך נכתב, "סירבה להתייחס לנושא".

לא הכחישה, לא אמרה להד"ם. סירבה להתייחס. בקוד העיתונאי הידיעות הללו מכונות "בלון ניסוי". בדרך כלל הבלונים הללו מתפוצצים בפרצופו של המפריח (אין הכוונה לכתב). זה סופו של כל בלון.

ביום ראשון בבוקר צילצל הטלפון בלשכת יו"ר הכנסת. על הקו היה מיודענו נתן אשל. הוא חפץ לדבר עם רובי ריבלין. אין צורך להסביר מדוע. ריבלין היה בביקור באירלנד ובריטניה. "תמסור לו", אמר אשל למנכ"ל הכנסת, דן לנדאו, "שזה לא בא מאתנו". בה בעת קיבל ריבלין טלפונים מהארץ, מדורשי טובתו שתהו מדוע נתניהו מעולל לו את זה. "אני מבולבל. כל פעם אני שומע שראש הממשלה תומך במועמד אחר", אמר להם ריבלין בסרקזם, "פעם זה משה כחלון, פעם זה דוד לוי, עכשיו פישר. אני כבר לא יודע במי לתמוך". בינתיים, פישר ניצל נאום פומבי שנשא באירוע כלכלי, ובמלים צוננות וחדות כתער הבהיר כי אינו רואה עצמו מועמד לנשיא.

מיכל פתאל

ביום שלישי אחר הצהריים צילצל הטלפון בלשכת ריבלין. על הקו היה פישר. ריבלין קיבל את השיחה בשמחה. כך היא התנהלה, לפי אחד הצדדים:

פישר: "רובי, תאמין לי, הסיפור הזה לא בא ממני".

ריבלין: "חבל סטן. חשבתי שסוף סוף יהיה לי בעד מי להצביע".

פישר: "אני מודה לך, אבל אין לי עניין".

ריבלין: "הייתכן שבבנק ישראל יש אנשים שרוצים להיפטר ממך והם אלה שהעלו את שמך?"

פישר השיב מה שהשיב והוסיף: "אם הייתי יכול, הייתי מצביע בשבילך".

ריבלין: "אני יכול להצביע בשבילך, אבל אתה לא יכול להצביע בשבילי. אתה לא ח"כ".

פישר: "חרף רצוני העז להצביע לך, ח"כ אני לעולם לא אהיה".

ריבלין: "אולי נשנה את החוק ונקבע שבגוף הבוחר את הנשיא, שזו המליאה, יהיה גם נגיד בנק ישראל".

פישר: "אתה עלול להתחרט. אינך יודע מי יבוא אחרי".

ריבלין: "אז נשנה שוב את החוק. אצלנו בכנסת משנים את החוק לפי האיש".

"פג תוקף?" - לקריאת מאמרו המלא של יוסי ורטר באתר "הארץ" לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#