במקום לבטל היטלים ששומרים על מונופולים מפני יבוא זול, "שר התמ"ת יקבע תקנות" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקום לבטל היטלים ששומרים על מונופולים מפני יבוא זול, "שר התמ"ת יקבע תקנות"

בלחץ התעשיינים ומשרד התמ"ת, הוחלט כי במקום שתימנע ממונופולים הגנת היצף, יקבע שר התמ"ת עד 1 ביוני תקנות שיגדירו כללים ברוח המלצות טרכטנברג  בכך מוחמצת ההזדמנות לחולל באמצעות יבוא תחרות משמעותית

תגובות

>> אחת המחלוקות הגדולות בין משרד התמ"ת למשרד האוצר על יישום המלצות ועדת טרכטנברג עסקה בשאלת היחס בין האינטרס של התעשיין לאינטרס של הצרכן בשאלת פתיחת המשק ליבוא. ועדת טרכטנברג קבעה כי אין לאפשר למונופול הגנה מפני יבוא בהיצף. במשרד התמ"ת לחצו לטרפד את ההמלצה, בניגוד לעמדת האוצר.

הצעת החלטה שהועברה לאישור הממשלה, קובעת כי שר התמ"ת, שלום שמחון, יקבע כללים להגנה על מונופולים ויצרנים בודדים בשוק מפני יבוא מתחרה בהיצף. הצעה זו דוחה למעשה את יישומה של אחת ההמלצות העיקריות של ועדת טרכטנברג לעניין התחרות - למנוע ממונופולים הגנת היצף. בכך מוחמצת ההזדמנות לחולל באמצעות יבוא תחרות משמעותית בשווקים שבהם התחרות חלשה, וכתוצאה מכך המחירים גבוהים יחסית.

היצף הוא מצב שבו מוצר נמכר במדינת היצוא במחיר הנמוך ממחירו במדינת הייצור. אם ההיצף פוגע בתעשייה במדינת היצוא, אפשר להטיל עליו היטל לפי כללי הסחר הבינלאומי. ועדת טרכטנברג נוכחה כי בשנים האחרונות נהנו מונופולים ויצרנים בודדים מהגנת היצף, שיצרה עיוותים בין התועלת למשק לתועלת ליצרן המקומי.

בלחץ התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת, הוחלט כי במקום למנוע ממונופולים הגנת היצף, יקבע שר התמ"ת עד 1 ביוני תקנות שיגדירו כללים ברוח המלצות ועדת טרכטנברג, בנוגע להגנה על מונופולים ויצרנים בודדים מיבוא בהיצף.

בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נכתב כי התקנות יתייחסו גם למצב של יצרן מקומי יחיד המבקש היטל וגם למונופול. זאת, מכיוון שבמקרה כזה ייתכן שההגנה על יצרן בודד או מונופול פוגעת בתועלת שיכול כלל המשק להפיק מהיבוא הזול במיוחד. ההצעה היא לתקן את חוק היטלי הסחר באופן שיוגדר בו מפורשות כי היטל היצף לא יוארך, אלא לאחר שתתבצע בדיקה מחודשת לגביו, כאילו מדובר בהיטל חדש. שרי האוצר והתמ"ת יוכלו להאריך תוקפו של היטל לשם השלמת חקירה לתקופה של 90 ימים מיום פתיחת החקירה. בנוסף, שר התמ"ת, בהיוועצות עם שר האוצר, יהיה רשאי לקבוע תקנות הקובעות תנאים נוספים להטלת היטל, ברוח המלצות ועדת טרכטנברג.

הוועדה אף המליצה לשקלל את ההיבט של התחרות בענפי המשק בקבלת החלטות בעניין. עוד מוצע כי מנכ"ל משרד התמ"ת יעמוד בראש צוות שיגבש המלצה לגבי התקופה המרבית הרצופה שניתן להטיל בה היטל.

מאומדן שבוצע על בסיס נתונים שהתקבלו מהממונה על היטלי סחר, עולה כי העלות הישירה של ההיטלים למשק מסתכמת ביותר מ-600 מיליון שקל בשנה, ומנגנון ההיטלים מייצר עלויות משקיות ייחודיות, שאותן קשה לאמוד: פגיעה בקשרי המסחר של ישראל עם מדינות אחרות, עלויות הכרוכות במניעת התחרות, ועלות ביורוקרטית הכרוכה בהתמודדות עם חקירת היבוא.

ועדת טרכטנברג גם המליצה לבטל היטלים אחרים (כמו היטל משווה) ולא לאשר היטלי יצוא, אך לכך אין זכר בהצעה הנוכחית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#