הבנק המחתרתי בבורסת היהלומים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חקירה מלוטשת

הבנק המחתרתי בבורסת היהלומים

גם השבוע המשיכה רשות המסים לזמן יהלומנים לחקירה בפרשת הבנק המחתרתי שפעל בבורסה ■ מול אנשי הענף הטוענים כי מדובר במוסד מתבקש על רקע הפעילות בענף, ניצבים החוקרים, שמבטיחים: "החקירה הזו בעיצומה וכל מי שחושב שהוא יכול לנוח - טועה"

36תגובות

>> בקצה רמת גן, בתחילת רחוב ז'בוטינסקי, מתנהל לו יקום עסקי נפרד מהמערכת העסקית הישראלית, יקום סגור בעל חוקים ומוסדות משלו, המופרד באמצעות אבטחה כבדה ודלתות כפולות משאר העולם. דלתות שרק משאחת מהן נסגרת - הבאה אחריה נפתחת. ברוך הבא לענף היהלומים הישראלי.

בתחילת ינואר נחרד היקום הזה ממקומו. חומותיהם של ארבעת הבניינים המרכזים את המסחר בבורסה ושהכניסה אליהם מותרת רק לחברי הבורסה או לבעלי אישור מיוחד נפרצו, ומוסדות השלטון של העולם החיצון חדרו אליו בגסות והחלו לחטט בעסקיו. שנה של חקירה באמצעים מסורתיים וטכנולוגיים הבשילה כאשר יחידת יהלום (היחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה של רשות המסים) והיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של משטרת ישראל פשטו על בנייני הבורסה ליהלומים, וחשפה את קיומו של בנק יהלומנים מחתרתי שפעל בתוך הבורסה במשך שנים ארוכות, גילגל מאות מיליוני שקלים ושבשירותיו, לפי החשדות, השתמשו עשרות חברי בורסה וסוחרים.

בלומברג

יותר מ-20 איש הובאו למעצר וחקירה, בהם מנהלים ועובדים של הבנק ואנשי עסקים החשודים שעשו עמו עסקים והשתמשו בו לצורכי העלמת מס או הלבנת הון. הפשיטה זיעזעה את הענף ועוררה ספקולציות רבות. "כולם פה מכירים את כולם. הרי זה כמו קיבוץ פה. זה עשה הרבה רעש בענף, כל מי שהיה לקוח של הבנק - קראו לו. אבל מדינה שגונבת את תושביה - שלא תצפה למשהו", אומר יהלומן בכיר.

ביום שבו התרחשה הפשיטה התעופפו שמועות לא מבוססות על סוחר שהתאבד בגלל החשיפה, על אנשי עסקים במאסר שהלשינו על קיומו של הבנק, ועל כך שאחד מסניפי הבנק התנהל מתוך הבניין שבו שוכנת תחנת המשטרה במתחם הבורסה.

מאז הפשיטה הראשונית, ממשיכה רשות המסים לזמן אליה בזה אחר זה חברי בורסה וסוחרים לחקירה, במה שמהווה רעידת אדמה בענף. כפי שאומר עורך דין המייצג את אחד החשודים בפרשה, "אני מלווה יהלומנים עשרות שנים, וההתנהלות בענף הזה שונה מאוד מההתנהלות המסחרית הרגילה בכל ענף אחר. זה ענף מאוד-מאוד סגור. זו הסיבה לכך שההתפתחויות האחרונות נתנו לאנשים בענף הרגשה של חדירה לקודש הקודשים שלהם, והצרה היא שאני מעריך שמדובר בחדירה שהיא רק שלב ראשון בהגברת האכיפה הכוללת על הענף".

יהלומנים שעמם שוחחנו השבוע הכחישו כי ידעו על הבנק המחתרתי. בעלי חנויות היהלומים שבמתחם, היושבים מאחורי דלתות כפולות, משכו בכתפיהם ואמרו שלא שמעו על כך דבר, וסוחרי היהלומים הקפידו להבהיר שאין צורך להכתים ענף שלם ש-99% מהעוסקים בו הם אנשים הגונים - בגלל 1% שעסקו בכסף שחור.

עם זאת, מקורבים לחקירה אמרו כי מדובר בפעילות שרוב חברי הבורסה ידעו על קיומה. כנראה שהאמת היא - כפי שאמרה סוחרת ותיקה בבורסה - ש"זה היה מוסד ידוע בבורסה. מוסד שכולם ידעו עליו, השתמשו בו, עם הילה של לגיטימיות".

"רשות המסים ממשיכה להרחיב את מעגל הנחקרים ולזמן עוד אנשים, אבל מתישהו היא תצטרך להגיד סטופ, אחרת החקירה הזו תתרחב להיקפים כאלה נרחבים שאי אפשר יהיה להתמודד עם החומר בבית משפט", אומר אדם המעורב בפרשה.

בלומברג

כך עבדה השיטה

את אוזניו של מי שמנסה להבין את משמעות צמד המלים "בנק מחתרתי", ניתן לסבר באופן פשוט. דמיינו לעצמכם אזרח תמים שאינו איש פיננסים או מחזיק בכל תעודה הקשורה לתחום - ומחליט כך סתם, בוקר אחד, לפתוח בנק ולהתחיל לגבות עמלות מלקוחות המבצעים בעזרתו פעולות פיננסיות. במלים פשוטות, זה מה שהתרחש.

"לא היה להם רישיון לכלום, הם לא ניהלו ספרים או פנקסים ולא רשומים במס הכנסה, הבורסה ליהלומים היא אקס-טריטוריה. מקום שאף אחד לא נגע בו, ופה היה בנק שפעל בבניין המרכזי של הבורסה ליהלומים, עם שליחים שרצו בין כל הבניינים, עם כרטיסים של לקוחות. בנק לכל דבר ועניין", אומר אחד מהחוקרים.

לפי מקורבים לחקירה, הבנק המחתרתי התחיל את פעילותו לפני שנים ארוכות. עם הזמן הבנק התפתח מהמרות מט"ח, פעילות שגם אם אינה חוקית ללא רישוי - (כל פעילות של מתן שירותי מטבע מבלי להירשם באוצר היא עבירה פלילית) היוותה קצה של קרחון לעומת ההמשך, שכן הבנק המחתרתי המשיך ועסק גם במתן הלוואות, ניכיון צ'קים והעברת כספים לחו"ל.

העברת הכספים לחו"ל היא כרגע מרכז עניינם של החוקרים, שכן מאחורי פעילות זו מסתתר החשד להלבנת כספים והעלמת מסים של החשודים בפרשה. כפי שאומר מעורב בהליך המשפטי, "המכנה המשותף לכל העסקות הוא שאדם או חברה שגרפו רווחים גדולים בישראל במזומן, ללא רישום, לא יוכלו להשתמש בהם בלי להכניסם למערכת הפיננסית".

והרבה מזומן מסתובב בענף היהלומים, עולם שההתנהלות בו מבוססת על אמון ופתקאות המחליפות ידיים ומהוות אסמכתאות רשמיות לכל דבר אודות עסקות עתידיות בהיקף של מיליונים, ענף שבו מזוודות עם סחורה ומזומן הן דבר שכיח.

לפי החשד, יהלומן או כל איש עסקים שרצה להעביר כסף לחו"ל יכל לפנות אל הבנק ולהעביר אליו את הכסף המזומן. הבנק, מצדו, שידך את איש העסקים שברצונו להלבין כסף באמצעות הוצאתו מישראל - עם יהלומן מקומי שרצה לנפח את הוצאותיו. בשלב הבא הכסף הועבר לחברה בחו"ל שבבעלות איש העסקים המעוניין להלבין את עסקיו - באמתלה של עסקה לרכישת יהלומים מידי חברה זרה. הכסף שהועבר לחברה הזרה יכל לחזור לכיסו של היהלומן ככסף נקי.

אילן אסייג

אלא שאף יהלום לא נרכש בפועל במסגרת העברות אלה, והחשבוניות שהוצאו - ידניות וממוחשבות - היו מזויפות כולן. אם כך, החשדות לעבירות כוללות הוצאת חשבוניות פיקטיבית, רישום כוזב של מסמכי תאגיד, הלבנת הון והשתמטות מתשלום מס.

לפעילות הבנק המחתרתי היתה גם זווית אנושית של אנשים מתחתית המעמד הכלכלי בישראל, שמצאו עצמם מעורבים בפרשה בעל כורחם. בין היתר, הבנק המחתרתי עסק גם בהעברת כספים של עובדים זרים סינים שניסו, באמצעות הבנק, לחסוך את עלויות ההמרה של השכר הזעום שהם מרוויחים בשקלים ואת עמלות ההעברה של הכסף למשפחותיהם בסין.

להערכת מקורבים לחקירה, כ-1,000 פועלים סינים איגדו את כספם והפקידו אותו בדוכן להמרת כספים (צ'יינג') שעבד במתחם, בין היתר, מול הבנק המחתרתי. בפשיטת המשטרה (רשות המסים שכרה מתורגמנים לצורך ביצוע החקירה) הוחרמו כ-3 מיליון שקל מכספי פועלים, מהלך שנתפש בעיניהם כעוד נוכלות ישראלית. העובדים אגב, יצאו להפגין מול המשטרה והנושא כבר הגיע לשגרירות סין בישראל.

הפעילות הזו יכלה להימשך כנראה עוד שנים רבות, אלא שלפי גורמים בענף ומעורבים בחקירה, מה שהביא לחשיפתה בסופו של דבר היה מתחרה שראה את היקף הרווחים שצופן בחובו הענף, קינא, ניסה לפתוח מוסד פיננסי מתחרה, ומשכשל - פנה למשטרה.

"במשך שנים זה עבד בשקט. איפה שיש כסף, תמיד יהיו עוד אנשים מבחוץ שירצו לשים את היד שלהם, והיה מישהו מתחרה שראה כמה כסף הם עושים - ורצה לפתוח בנק גם כן. אבל אז שמו לו רגל - והוא הלך למשטרה", אמר השבוע אחד העובדים במתחם הבורסה.

מיליונים מתועדים בפתקאות

לבד מתחושת חילול הקודש - המהלך של רשות המסים והמשטרה חיבל החודש במסחר בבורסה.

"מה שהמשטרה עשתה זה כמו שתיקח עכשיו את המחשב של הבורסה לניירות ערך ותבטל אותו - היקף המסחר ייפול לך ב-95%", אומר מעורב בפרשה. "זה עניין של מהירות, נגישות וזמינות, והשיתוק הזה פגע במסחר בבורסה ליהלומים. אי אפשר לקיים מסחר של החלפות של צ'קים ויהלומים בהיקפים של מיליונים בלי מוסד כזה. זה היה דבר נדרש, אי אפשר להתקיים בלעדיו. ישראל היא אחד היצואנים הגדולים בעולם של יהלומים, וכל המנגנון הגדול של היצוא הזה נפגע". ובאמת, ענף היהולמים מהווה 24% מסך היצוא התעשייתי של ישראל.

"זו בורסה שמסובך לצאת ולהיכנס ממנה", אומר הגורם. "יש 4,000 חברים שקונים רוכשים יהלומים באלפי דולרים. הם צריכים את המוסד הזה. אני מניח שהם מתנהלים כיום דרך בנקים דומים אחרים".

לטענת אותו אדם, "המלה מחתרתי חוטאת לאמת - הבנק הזה היה גלוי, גורמים בנשיאות הבורסה ידעו עליו, יועצים משפטיים יודעים עליו. זה לא כספים שמקורם בעבירה, מדובר עבירות פיקוח, לא בעבירות הלבנת הון".

למתבונן מהצד הסיפור נראה מופרך - בנק שלם, שחור, ללא אישורים, שענף שלם יודע על קיומו ואף אחד לא תוהה לגבי חוקיותו. ואולם מה שנראה מופרך בכל ענף אחר - יכול היה להתרחש רק בענף היהלומים, ענף עם בית משפט משלו - מוסד הבוררות של ענף היהלומים - עם בורסה משלו וקודים משלו.

"הרשויות מתעלמות בחקירתן מהעובדה כי במשך עשרות בשנים התנהלות העוסקים בענף היהלומים היא ייחודית ושונה מההתנהלות המוכרת והמקובלת בענפי מסחר אחרים", אומר עו"ד דרור מתיתיהו, המייצג את אחד החשודים בפרשה. "בעוד שבענפים אחרים עסקות בהיקפים קטנים בסך עשרות אלפי שקלים כרוכות בחתימת הסכמים ארוכים ומייגעים, הרי שבענף היהלומים עסקות בהיקפים של מיליוני דולרים מתועדות באופן לאקוני ביותר על גבי פתקיות קטנות, ו'נחתמות' בלחיצת יד ובמלים ‘מזל וברכה', על בסיס אמון מוחלט.

"השילוב של היעדר תיעוד מלא של פרטי העסקות עם העובדה שמדובר בעסקות בהיקפים גדולים ביותר, מטבע הדברים מעוררת חשד, חסר בסיס - בקרב מי שאינו מכיר מקרוב את הענף ואת קהילת היהלומנים, כי הסיבה לכך היא, שמדובר בעסקות אפלות, שתכליתן השתמטות ממס והלבנת הון. אך אין די בחשד. לפיכך, לגבי חלק ניכר מן החשודים בפרשה, יקשה מאוד על רשויות האכיפה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי התנהלותם העסקית והכספית חרגה מן המקובל בענף, ושתכליתה היתה ביצוע עבירה פלילית", אומר מתיתיהו.

מול אלה שמבקשים להתחשב בנסיבות הענף, ניצבים גורמים בחקירה שאומרים כי זוהי רק ההתחלה. "החקירה הזו בעיצומה וכל מי שחושב שהוא יכול לנוח - טועה", אמר השבוע אחד מהחוקרים.

היהלומנים שנחקרו

>> לפי חשדות המשטרה, מנהלי ה"בנק" היו אנשי העסקים מנחם מגן ודורון אלעד, והעובדים הבכירים על פי החשד, היו אילן ישי-בורוכוב ויוסי בכר. עובדים נוספים היו על פי החשד, דוד בצלאל, גבריאל יוסיפוף, מרים יוסיפוף, מאיר אוחנה, אליהו יונתנוב, אורן גבריאלי ובנימין אדיב.

בנוסף, נחשד כי זזה ממיסטבלוב היה בעלים של צ'יינג שחשוד כי סיפק כסף מזומן ל"בנק" מבלי לדווח על כך. חשודה נוספת שהובאה להארכת מעצר, אסתר מלכה רייצר, היתה עובדת שכירה בחברת ג.י יוסיפוב יהלומים - חברה מהונג קונג שנחשדת כי לקחה חלק מרכזי בפעילות ה"בנק המחתרתי". מלבדם נעצרו עוד ארבעה יהלומנים: מאיר ואברהם ענבי, מנהלי ענבי יהלומים, ודורון ואלון ארבוב, מנהל ארבוב גרופ. אלה נעצרו על ידי יחידת יהלום של רשות המסים, בחשד להשמטת הכנסות של מיליוני דולרים.

משפחת ארבוב היא, בין השאר, בעלת השליטה בחברת אקרו נדל"ן. בין עורכי הדין המייצגים את החשודים בפרשה נמצאים רות דוד, אברהם שהבזי, אלי יצחקי, דוד ליבאי, נסים אברהמי, גיל דחוח ודרור מתתיהו.

"הבורסה פועלת לפי ערכים של אמינות וקוד אתי, ובהתאמה מלאה לחוקי המדינה"

>> מבורסת היהלומים הישראלית נמסר אתמול בתגובה כי "נשיא הבורסה ומנכ"ל הבורסה נכנסו לתפקידם רק לפני כמה חודשים. הנהלת הבורסה שבה ומדגישה שבורסת היהלומים הישראלית, מאז שנוסדה לפני יותר מ-70 שנה, מקפידה על קוצו של יוד בכל הנוגע להתנהלות האתית, המוסרית של החברים בה.

"בבורסה פועלים כ-3,000 חברים, 1,400 משרדים ומועסקים בה אלפי אנשים נוספים המוצאים פרנסתם ביושר וכבוד. בורסת היהלומים הישראלית היא בית נקי, אמין ומשגשג. הבורסה פועלת על פי ערכים של אמינות וקוד אתי, ובהתאמה מלאה לחוקי המדינה, ולשם כך גם נבנתה מערכת שמורה ומוגנת בעלת מערכת סינון ובקרה. חשוב להדגיש כי המשרד במסגרתו פעל הבנק המחתרתי, אינו משרד של חבר בורסת היהלומים, ואינו עוסק בסחר ביהלומים ובפעילות יהלומים".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#