הישראלים יצאו לרחוב על הקוטג' - אבל יקבלו את שקית הבגדים במחיר נמוך מתמיד - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים יצאו לרחוב על הקוטג' - אבל יקבלו את שקית הבגדים במחיר נמוך מתמיד

הקניונים מלאים, הלקוחות עומדים בתור ושקיות הקניות מרשרשות, אבל רשתות האופנה נערכות לזירת קרב מדממת ■ סקר TheMarker ומידע שיווקי מראה שקסטרו היא מותג האופנה המוביל בשוק כבר 7 שנים ברציפות, אבל הטוענות לכתר שהגיעו מעבר לים מזנבות בה

4תגובות

>> זה היה סתם צהריים גשום באמצע השבוע, אבל קניון עזריאלי בתל אביב המה מבקרים, כאילו אין בעולם משבר כלכלי ומחאה חברתית. כל החנויות מעוטרות בשלטי SALE גדולים, בדרך כלל בצבע אדום בוהק שנראה למרחוק. זה עושה את העבודה. מאות אנשים פקדו את חנויות הבגדים, חיטטו במדפים וחיפשו מציאות בסוף עונה, אף שהחורף בשיאו.

ובאמת, הצבע השולט והדומיננטי בימים אלה בשוק האופנה בישראל הוא אדום. אבל מקורו דווקא לא בשלטי סוף העונה והמבצעים, אלא באדום הבסיסי ביותר שיש בטבע: צבעו של הדם. אל תתנו לנחילי האדם, הנושאים שקיות חדשות, להטעות אתכם - המלחמה על כיס הצרכנים צפויה להותיר השנה הרבה חללים בדרך.

"מה שקורה כיום בשוק האופנה זה אוקינוס אדום", חורץ אסף בן דב, מנכ"ל רשת המשביר לצרכן, בתחזית לא חיובית לשוק האופנה, ומתייחס למונח מתחום האסטרטגיה העסקית, המתאר שוק שבו המתחרים מנסים לגנוב כמה שיותר נתחי שוק זה מזה. התחרות הזאת הופכת את האוקינוס לאדום מדם המתחרים הנלחמים האחד בשני.

אלסדייר מקללן

"כמה מהרשתות המקומיות לא יחזיקו מעמד השנה", ממשיך בן דב. "לכל אלה שמתחרות במסגרת הצעירה והאופנתית אין סיכוי נגד הרשתות הבינלאומיות. גם הבינלאומיות בינן לבין עצמן זה אוקינוס אדום. למעשה כולם יסבלו ואף אחד לא ירוויח, כי השוק הזה קטן ולא נאמן".

"זה שדה קרב שבו כל הרשתות מנסות לתפוס את הצרכן שנכנס למרכז המסחרי ולהיות זו שתשים לו את השקית הראשונה ביד", אומר תמיר בן שחר, מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "הן יודעות שמי שלא תהיה הראשונה - לא בטוח שתצליח להיות גם השנייה. בשוק קטן, שיש בו את כל המגוון שבעולם, אתה צריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק - טרנדי, זריז בהחלפת פריטים, משפר שירות. המחירים רק יורדים והרשתות צריכות להילחם על כל שקל".

מי שלכאורה צריכה לנשום לרווחה, להתרווח בכסא ולהמשיך לספור את המזומנים בקופה היא המלכה הבלתי מעורערת של שוק האופנה המקומי, הפידל שלנו: קסטרו. מאז 2006 ועד ימים אלה ממש מובילה קסטרו בסקרי מודעות הקהל למותגי האופנה - כך עולה מסקר האופנה השנתי של TheMarker ומידע שיווקי סי.איי, בהנהלת נעם רז ומרב שפירא. הסקר נערך מדי שנה ברציפות כבר שש שנים - והדבר הכי יציב בו הוא מיקומה של קסטרו: תמיד במקום הראשון.

וזה לא המקום היחיד שבו קסטרו מכה את המתחרות: היא גם הרשת המובילה מבחינת מספר הקונים עם קרוב למחצית מבין הישראלים הבוגרים (47%), שקנו בה בשנה האחרונה לפחות בגד אחד או שניים. אחריה מדורגות כרשתות המוכרות ביותר רשת פוקס (שנה שביעית ברציפות) ורשת זארה הספרדית במקום השלישי (ארבע שנים ברציפות).

אבל זה רק לכאורה, כי לא קסטרו ולא יתר הרשתות בשלישייה הפותחת יכולות לשבת בחיבוק ידיים, שכן מה שקורה מתחתן בטבלה מראה שהמלחמה בוערת. מהסקר עולה כי h&m השוודית מתקרבת אליהן בצעדי ענק: הרשת, עם שמונה חנויות בלבד, קפצה ממקום שביעי לפני חצי שנה למקום חמישי השנה. השינוי אמנם עדיין לא ניכר, אבל הוא כבר מחלחל: השנה הובילה קסטרו את המקום הראשון בדירוג עם 64% מהנשאלים, לעומת כ-68% לפני חצי שנה בלבד; גם רשת רנואר שומרת על מקומה הרביעי בדירוג, אך שיעור האנשים שבחרו בה יורד מ-33% לפני חצי שנה ל-28% השנה. לעומת זאת, שיעור האנשים שבחרו ב-h&m כרשת המוכרת ביותר קפץ מ-18.5% לפני חצי שנה לכ-27% כעת.

הסקר לא כולל את FOREVER 21 האמריקאית, שנחתה פה רק לפני חודש; וגם לא את הפצצות המתקתקות הבינלאומיות האחרות שינחתו פה השנה: אמריקן איגל ובננה רפבליק.

במדד השקיות, טוען בן שחר, הכיוון המסתמן בענף, כבר ברור: "די להסתובב בימים אלה בעזריאלי בתל אביב כדי להבין את השינוי בשוק. בשבועיים האחרונים ניכר היה שבין בליל האנשים, רבים נושאים שקיות ירוקות או אפורות עם כיתוב אדום (של המותג h&m) או צהובות (של 21 FOREVER)".

דודי חסון

איומים מעבר לים

"אנחנו כמו דוד מול גוליית", אומר גבי רוטר, מבעלי קסטרו, שמבין היטב את האיומים שמגיעים מעבר לים. "המשימה שלנו היא לגרום לכך שנמשיך להוביל את שוק האופנה בישראל ולהיות התשובה הישראלית. אנחנו לא מקלים בזה ראש, זאת משימה מאוד מאתגרת".

בשנה האחרונה מחכה שוק האופנה לשמוע מה המענה של רוטר למתרחש, כמו גם המשקיעים - שכן קסטרו היא חברה הנסחרת בבורסה. לאורך השנים עברה קסטרו את פוקס, אך במחצית השנייה של 2010 הגיעו השתיים לשווי דומה. מאותה נקודה נסקה פוקס, שאימצה אסטרטגיה חדשה שהחזירה את פוקס מעיסוק באופנה לעיסוק בביגוד בסיסי ורכשה מותגים נוספים (ללין, בילבונג, סאקס ואמריקן איגל) כלפי מעלה וקסטרו המשיכה לדשדש במקום.

כיום שווי השוק של קבוצת פוקס הוא 530 מיליון שקל, לעומת קסטרו עם שווי של 340 מיליון שקל. יש לכך לא מעט סיבות, שהבולטת בהן היא סירובה של קסטרו להרחיב את היצע המותגים שלה. קסטרו אמנם ניהלה משא ומתן לרכישת שילב ואף היו שמועות על שיחות עם קבוצת אלביט לרכישת גאפ ומנגו, אך המגעים לא התממשו לכדי עסקה - וקסטרו נשארה בעלת מותג יחיד, למעט פעילות קטנה של רשת חנויות האקססוריז דיווה, שמסבה לה הפסדים קבועים והיא מנסה למצוא לה קונה ומצמצמת בינתיים את מספר החנויות שהיא מפעילה.

במארס האחרון הודיעה קסטרו כי היא נסוגה מפעילותה בחו"ל ויוצאת משווייץ ומגרמניה - המיזם הגדול ביותר שלה מחוץ לישראל, שבו הפעילה 14 חנויות. כמו כן, סגרה את החנויות שהפעילה ברוסיה, בתאילנד ובקזחסטאן.

המקרה של פוקס היה הפוך, ואף שכבר ניבאו לה שחורות כשפירסמה אזהרת רווח בקיץ 2007, היא נהפכה לקבוצה המובילה. "יש מעט מנכ"לים שמוכנים להודות שהם טעו באסטרטגיה ולתקן אותה והראל ויזל, בעלי פוקס, הוא אחד מהם. הוא הבין שאין לו יתרון תחרותי בשוק חברות האופנה המציעות אופנת קז'ואל וששוק הבייסיק פנוי יחסית. לראייה אנחנו רואים את השיפור בתוצאות שלו", אומר בן שחר.

השבוע הודיע רוטר כי למרות הציפיות וההערכות בענף, אין בכוונתו ללכת בדרכיו של ויזל וכי הוא לא מתכוון לבצע רכישות של מותגים נוספים. "תוכנית הקרב" שלו לשנה הקרובה מדברת על השקת קו אופנה יוקרתי ומחויט תחת השם BLACK וכן הרחבת שטחי מסחר. המהלך הזה יעלה לו השנה יותר מ-40 מיליון שקל. מדובר בקו אופנה אלגנטי, מחויט ויוקרתי, שיתווסף לקולקציות הקז'ואל והג'ינס של החברה ויהיה ניכר בו השימוש בחומרים איכותיים ועשירים כגון בדי משי, עור, צמר ופשתן. כמו כן, הוא יכלול טווח מידות רחב יותר שיגיע עד למידה 46 במקום 42 או 44 כיום. טווח המחירים של קו האופנה החדש ינוע מ-100 שקל לחולצת טי שירט ועד 700 שקל למעיל. לדברי רוטר, גם אם לעתים הפריטים מהבדים האיכותיים יימכרו במחיר גבוה יותר ממחירי הרשת כיום, הקו החדש יציע גם פריטים במחירים אטרקטיביים כמו בלייזרים ב-199 שקל ו"יציע מחירים מעולים בהשוואה לזארה".

באמצעות המהלך מתכוון רוטר לפנות לקהלים חדשים שלא מזהים את קסטרו ככתובת לצרכים שלהם כמו עורכי דין, רואי חשבון, עובדי בנק וקהל מעט מבוגר יותר. לדבריו, "זה מנוע צמיחה, שעבדנו עליו במשך שנה וחצי ואנחנו בטוחים שהוא יתן לנו תנופה רצינית עם גידול של לפחות 10% במכירות. ברגע שיראו את תוצאות המהלך הזה - השווי שלנו יעלה".

"רוטר פועל בחוכמה", מאבחן בן שחר, "הוא רואה שיש צורך בענף למשהו ופועל לפי זה. קסטרו כל הזמן משתנה בהתאם למציאות החדשה: הוא חיזק את הליין של הג'ינסים כי הוא הבין שזה מה שאנשים רוצים; לאחר מכן הוא התאים עצמו לרשתות הבינלאומיות כשהגדיל את שטח החנויות, שינה את עיצובן וחיבר בין בגדי הגברים לנשים. הוא מתח את המותג לעוד אביזרים כמו נעליים ואופניים. בנוסף, אם פעם הוא ניסה להציג את קסטרו כמותג עם ניחוח בינלאומי, כעת הוא מחזיר אותנו לשורשים ואומר 'תבחרו בי - אני מותג ישראלי שמתמודד בין הבינלאומיים'".

המחיר משמעותי מתמיד

"עד כה עוד נהנינו מכך שבכל מקום שהרשתות הבינלאומיות נכנסו גדלה תנועת המבקרים", מודה רוטר, "אבל, כעת הגיע השלב השני - ובשלב הזה אנחנו מוכרחים להפוך כל אבן ולהיות יותר טובים".

לא רק קסטרו נכנסת לשלב השני בהתמודדות מול הרשתות הבינלאומיות. בשלוש השנים האחרונות יצאו כל רשתות האופנה הישראליות באינספור מהלכים כדי להתכונן לבואן של הרשתות הבינלאומיות: הן הגדילו ושיפצו חנויות, איחדו את מותגי הגברים, הנשים והילדים לחנות גדולה אחת, הורידו מחירים ולמדו לייצר מהר יותר כדי להצליח להתחרות בקולקציות המתחלפות.

את השלב הזה רובן צלחו בהצלחה, למעט רשתות בודדות שלא החזיקו מעמד ונאלצו להחליף ידיים - בהן לי קופר שנמכרה לקבוצת בריל המחזיקה בין היתר ברשת גלי, וגאפ שנרכשה לאחרונה על ידי ג'ואי שוובל בעלי גוטקס המחזיקים בזיכיון של זארה בישראל.

כמו קסטרו, כולן גם נהנו משילוב של מעט סניפים לרשתות הבינלאומיות מצד אחד ועלייה בתנועת הלקוחות מצד שני. "פדיון קניון עזריאלי ב-2010 עלה ב-27% בעקבות פתיחת החנות של h&m. בחודש האחרון אנחנו רואים מספרים דומים בעקבות פתיחת החנות של 21 FOREVER", מספר ארנון תורן, מנכ"ל מרכז עזריאלי וסמנכ"ל השיווק של הקבוצה.

אבל השלב השני שמתחיל כעת צפוי להיות קשה הרבה יותר וככל הנראה גם יגבה קורבנות. זה השלב שבו אותן רשתות בינלאומיות יתרחבו לפריסה ארצית: h&m תפתח חנויות חדשות בין היתר בחיפה; גאפ, שעם חמש חנויות בלבד קפצה ממקום 22 בדירוג של 2011 למקום 14 ב-2012, צפויה לפתוח חנות חדשה בנתניה ושוובל, שרכש את גאפ לאחרונה, אמר כי יפתח 15-20 חנויות של גאפ בשנים הקרובות ויוריד את המחירים ברשת ב-20% כדי להפכה לאטרקטיבית יותר; אמריקן איגל תקים 10 חנויות בבת אחת כבר בחודש הקרוב בצעד חסר תקדים וגם 21 FOREVER סביר כי תפתח סניפים נוספים בעתיד הקרוב.

כבר עתה, כאשר שלושתן (h&m, גאפ ו-21 FOREVER) מחזיקות יחדיו 13 חנויות בלבד, עולה מהסקר כי למעלה ממחצית האוכלוסייה (54%) קנו ברשתות הבינלאומיות שהגיעו בשלוש השנים האחרונות לישראל, אם כי בתדירות נמוכה בשל הפריסה הנמוכה.

"עיתונאים אוהבים את המותגים מחו"ל ומרבים לכתוב עליהם ומזלזלים בנו, אבל עובדה - גם מי שהולך בהתלהבות לפתיחה של 21 FOREVER ו-h&m קונה אצלם פעם אחת וממשיך לקנות אצלנו. לראיה, סיימנו את השנה עם גידול של 15% במכירות בחנויות זהות", אומר סרג' דרעי, מנכ"ל קבוצת רנואר, המפעילה את רנואר ורנואר מן ואת רשת הצעירים Twenyforseven, שהגיעה למקום רביעי בסקר המודעות שערכנו. בשנה האחרונה השקיעה הקבוצה עשרות מיליוני שקלים בקונספט חדש לחנויות רנואר, שכלל שיפוץ והגדלת ואיחוד החנויות של גברים ונשים.

"למרות מה שחושבים, ההפרשים במחירים לא כל כך גדולים. ל-21 FOREVER יש מכנסיים ב-80 שקל ואני מציע מכנסים גם ב-130 שקל", אומר דרעי. "אם אנשים רוצים לקנות זבל אז שיקנו זבל. h&m, שלא מציעה מוצרים איכותיים לעתים תכופות, לא מציעה אותם בזול. מי שמחפש רק מחיר צריך ללכת לשוק רמלה לוד ולקנות מכנסיים ב-30 שקל".

כן שוק או לא, הסקר שערכנו מראה כי המחאה החברתית השפיעה משמעותית על הרגישות למחירים בקרב צרכנים. רשתות זולות יותר אמנם לא התמקמו במקומות גבוהים בדירוג רשתות האופנה המוכרות, אך הן הגיעו למקום גבוה בדירוג הרשתות שבהם הצרכנים ביצעו קניות בפועל בשנה האחרונה: המשביר לצרכן ממוקמת שנייה מבחינת קניות בפועל (45% קנו בה פריט אופנה בשנה האחרונה) - לפני פוקס, זארה ורנואר; H&O מדורגת רביעית לפני זארה, רנואר ו-h&m; ותמנון, שנמצאת במקום 16 בדירוג הרשתות המוכרות, מתמקמת במקום 9 בקניות בפועל.

"אולי ירדנו ברמת המודעות", אומר חן אשד, סמנכ"ל השיווק של H&O, שדורגה רק שמינית ברמת המודעות, "כי אנחנו לא הרשת הכי אופנתית בישראל וגם לא מנסים להיות, אלא כלבו לאופנה. בשיחות סלון לא אוהבים להגיד שקנו אצלנו אז כששואלים אנשים איזה רשת הם מכירים הם זורקים את השמות הנוצצים, אבל בפועל הם קונים אצלנו ובשורה התחתונה הכסף זה מה שחשוב".

שוקה כהן

שינוי נוסף שעולה מהסקר מראה כי המחיר נהפך לשיקול משמעותי מתמיד: אם עד לפני כמה שנים הצרכנים הישראלים היו חייבים לקנות את הסריג או המכנסיים האופנתיים ברגע שהם הגיעו לחנויות, כיום יותר ממחצית מהאוכלוסייה (יותר מ-53%) ממתינים לסוף העונה, בהשוואה לפחות מ-41% לפני שנתיים וחצי. זאת, גם במחיר הסיכון שהפריט יאזל מהחנויות.

מקפחים את המקומיות

אחת הבעיות העיקריות של הרשתות הישראליות מול הבינלאומיות היא בזירת המחיר. לא רק שה"מפלצות" הבינלאומיות נהנות מ"אפיל" בינלאומי וכיסוי תקשורתי נרחב, יש להן גם כוח ייצור גדול בהרבה וכתוצאה מכך הן יכולות לייצר במחירים נמוכים יותר. יתרה מכך, הקניונים, שמעוניינים שהן תבחרנה בהם להקמת חנויותיהן, מוכנים לדרוש מהן שכר דירה מופחת ואף להשתתף בהוצאות הקמת החנות. "h&m, למשל, משלמים שכר דירה מופחת. הערכות בעבר דיברו על תשלום של 4% מהמחזור בלבד לעומת 7%-8% שמתבקשות הרשתות האחרות לשלם", אומר בן שחר.

גם גאפ קיבלה ממרכז ממילא בירושלים השתתפות בהקמת החנות וכמה חודשים ללא תשלום שכר דירה, על כך שבחרה בה לפתיחת החנות הראשונה שלה בישראל. לדברי רשתות האופנה המקומיות, את הפער בשכר הדירה בוחרים כמה מהקניונים לגלגל אל עבר הרשתות המקומיות, שנדרשות לשלם סכומים אף גבוהים יותר מבשגרה עבור שכר דירה, אף שמחזורי המכירות שלהן לא עלו בהתאם.

לדברי הרשתות, אחד הדברים שמחריפים את הבעיה הוא הריכוזיות בענף. קבוצת עזריאלי וקבוצת מליסרון, שרכשה את בריטיש ישראל, מכונות דואפול הקניונים. הרשתות נוהגות לספר סיפורי אימה על התנהלות כוחנית והתניה של פתיחת חנות בקניון מצליח בפתיחת חנות בקניון מוצלח הרבה פחות, בעיקר של קבוצת עזריאלי. לאחרונה מצאו הרשתות נחמה קלה בכך שהממונה על ההגבלים העסקיים לא אישר לקבוצת עזריאלי לרכוש את קניון עיר ימים בנתניה, אך אמרו כי מדובר בבחינת מעט מדי מאוחר מדי.

"כבר מאוחר מדי לתקן את הנזקים שנעשו בענף ב-2007-2010. רשות ההגבלים העסקיים אישרה בשנים אלה את רכישת הקניונים של אפריקה ישראל ובריטיש ישראל על ידי מליסרון ואיפשרה לעזריאלי לקנות קניונים בחולון, בגבעתיים ובחיפה", אומר בכיר באחת מרשתות האופנה, שמעדיף להישאר בעילום שם מחשש שדבריו יזיקו לו בהתנהלות היומיומית מול קבוצות הקניונים הגדולות. "לעזריאלי, למשל, יש אמנם 13 קניונים, אבל רק 6 מוצלחים. ובכל זאת עזריאלי גובה שכר דירה גבוה גם בהם. כולם יודעים שאם אתה רוצה להיות בקניונים המוצלחים עליך לשלם שכר דירה מופקע בלא מוצלחים".

אבי מלכה, בעלי ml, ml men וג'אמפ, טוען כי "בשנתיים הקרובות ההתמודדות תהיה סביב שכר הדירה העולה. לפי נתוני ריס, בחמש השנים האחרונות שכר הדירה ודמי הניהול שהשוכרים משלמים עבור ניקיון, שמירה, פעילות שיווקית, חניה, אירועים ומשכורות למנכ"לים, עלו ב-50% לעומת הפדיון של החניות שירד ב-18%".

"שכר הדירה בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומגיע ל-20% מהמחזור שהולכים לכיס של בעלי הקניון. מכל שמלה שנמכרת ב-200 שקל - 40 שקל מגיעים לקניון. בנוסף, יש לנו על הראש את עלויות התקורות כמו חשמל ודלק ועלויות כוח האדם שנמצאות בעלייה", מוסיף מלכה.

לדברי בן שחר, הירידה בפדיון הרשתות נובעת מכך ששוק האופנה לא גדל במונחים כספיים, אך נוספים לו עוד ועוד שטחי מסחר: "מאז 2008 ועד היום נפתחו 500 אלף מ"ר של שטחים מסחריים והיד עוד נטויה". לדבריו, אם עלויות הרשתות היו נמוכות יותר, יש סיכוי טוב שחלק מזה היה הולך לצרכן בדמות הוזלות: "כיום אין הבדל בין המחירים של הרשתות בחנויות בקניונים או ברחוב או בפאוור סנטרים כי הן נוקטות מדיניות של מחירים אחידים בכל המדינה. זאת, כדי לא לעורר תרעומת של קונים מאזורים שונים".

בן שחר מוסיף: "קשיי רשתות האופנה, שפדיונותיהן קטנים ורווחיותן יורדת, נובעים מכך ששוק האופנה בישראל, שמגלגל 11 מיליארד שקל בשנה, לא גדל. במקביל, ממשיכים לפתוח שטחים מסחריים ללא מגבלה, ובכל שנה צפויים להיפתח עוד 200-300 אלף מטר שטחי מסחר על אותה כמות כסף שמתחלקת על יותר ויותר מטרים".

הרשתות על המדף

שילוב של כל הגורמים הביא לכך שכיום עומדות על המדף הרבה רשתות קטנות ובינוניות שאין להן קונה. שתיים בולטות מהן הן רשת מנגו ומותג הג'ינסים היוקרתי ג'י סטאר של קבוצת אלביט, שהצליחה לאחרונה למכור את הזיכיון לגאפ בישראל אחרי שנתיים שהוא עמד למכירה, אך טרם מצאה קונה לשני הזיכיונות הנוספים שבבעלותה.

"כל פעם שאני יושב עם בעלים של אחת מקבוצות האופנה הגדולות הוא מספר לי על רשת אחרת שפנתה אליו בבקשה שיקנה אותה", מספר משה רוזנבלום, מנכ"ל קבוצת מליסרון, המחזיקה בין היתר בקניון רמת אביב, רננים והקריון.

"יש המון רשתות על המדף", מסכים מלכה. "כמעט כל הרשתות שלא נמצאות בעשירייה הפותחת עומדות למכירה וגם חלק מהרשתות שבעשירייה. אם יש לך מחזור מכירות של פחות מ-200 מיליון שקל אתה לא במשחק. הקטנים לא יכולים להחזיק מטה רחב וגם לשלם סכום גבוה לקניונים. רואים בדירוג שכמעט כל העשירייה הפותחת מורכבת מהקבוצות הגדולות - והן אלה יובילו את הענף בחמש השנים הבאות ויבלעו את כל מי שתחתן", מציין מלכה.

"בשלושת החודשים האחרונים ענף האופנה כאילו בפריחה, בגלל מזג האוויר, אבל זו פיקציה. מחנק האשראי יוצר מצב שלהרבה רשתות קשה מאוד. יש כיום 5-10 רשתות שכל אחת מהן מפעילה 5-20 חנויות שאינן במצב טוב ומחפשות קונה", אומר עופר שחטר, מנכ"ל חברת אריאל פרומול לניהול קניונים ומרכזי מסחר. "ב-2012 נראה הרבה החלפות ידיים של רשתות אופנה - יהיה תהליך של גדילה של הקבוצות המובילות וכל המותגים הקטנים והבינוניים יוצאו מהקניונים המוצלחים והגדולים".

לדברי רוזנבלום ממליסרון, המצב הכלכלי עצר גם ניסיונות של הבאת רשתות נוספות מחו"ל. זאת, לאחר שבשנים האחרונות בעלי רשתות האופנה נוקטים גישה של "אם אתה לא יכול להביסן, הצטרף אליהן", והפכו בעצמם לזכיינים של רשתות אופנה בינלאומיות.

ויזל מביא את אמריקן איגל, שוובל את גאפ ואין שכמעט בעל רשת שלא מנסה או ניסה באיזו הזדמנות להביא את אחת מהרשתות הנחשקות שעדיין לא עשו עלייה, כמו ויקטוריה סיקרט, Abercrombie & Fitch, urbanoutfitters או UNIQLO. "אבל כרגע", מסביר רוזנבלום, "אין מספיק מזומן ואשראי כדי להביא את הכוכבות החדשות".

מי שכמובן צפוי להרוויח ב-2012 מכל האוקינוס האדום והמדמם של שוק האופנה הישראלי הם הצרכנים הישראלים, שאמנם יצאו לרחובות בגלל מחירי הדיור והקוטג', אבל צפויים לקבל ממש בקרוב את שקית הבגדים שלהם במחיר נמוך מתמיד.

כל החברות המוזכרות בכתבה בחרו שלא להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#