בית המשפט אסר על קיצוץ מספר העובדים הזרים בערבה ב-250 - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט אסר על קיצוץ מספר העובדים הזרים בערבה ב-250

הקיצוץ אמור היה להפחית את מספר העובדים הזרים ב-118 משקים בכ-25%

18תגובות

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו לדין כבית משפט מינהלי, אסר על משרדי הפנים והחקלאות לקצץ ב-2012 ב-250 את מספר העובדים הזרים במושבי הערבה. הקיצוץ אמור היה להפחית את מספרם ב-118 משקים בכ-25%. התקנות לפיהן זכאים משקים חקלאיים בישראל לעובדים זרים קובעות כי שותפויות לעיבוד משותף של הקרקע יקבלו מספר קטן יותר של עובדים זרים.

החלטת שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר יגאל מרזל, התקבלה בעקבות עתירה שהגישו 118 בעלי המשקים, בה נטען כי משרד החקלאות שינה את התנאים להגדרת משקים כשותפויות, ובשל נתוני עבר בלתי רלוונטיים הוגדרו משקים חקלאיים כשותפויות וזאת ללא התרעה מוקדמת.

בית המשפט קיבל את העתירה ופסק כי לא ניתן להסתמך על נתוני עבר כדי לקבוע כי משקי העותרים הם שותפויות שהתקנה חלה עליהם. יצוין כי בדרך כלל השותפויות במושבי הערבה הן משפחתיות וכוללות משקים של אחים, של הורים ובנים וכו'. מספר הדונמים שמעבדים השותפים זהה למספרם לפני יצירת השותפות, ועל כן לא ברור ההיגיון הטמון בתקנה זו.

לימור אדרי

עוד קבע השופט מרזל, כי על השותפויות להתפרק בהקדם, אחרת יחויבו בתי המשפט לפעול כמתחייב מהתקנות. דו"ח של החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, מצא בדו"ח שפורסם בספטמבר בשנה שעברה, כי האלטרנטיבות לעובדים זרים בחבל הארץ הזה מוגבלות עד כדי כך, שזמינות העובדים למשקים היא גורם מגביל לפיתוח המשקים אף יותר מהקרקע, המים וההון.

מעל 60% מהיצוא החקלאי הצמחי הטרי של ישראל מיוצר במשקים החקלאיים בערבה ומסתכם בכ1.25 מילארד שקל לשנה. מרבית היצוא הוא ירקות טריים, שבשל האקלים היבש השורר בערבה בחורף ובקיץ הם בעלי איכות ייחודית ונדרשים מאוד בשווקים בחו"ל.

מרבית הניסיונות לגייס עובדים ישראליים לחקלאות בחבל ארץ זה נכשלו, בשל הריחוק ממרכזי האוכלוסייה והחום הרב השורר בחממות החקלאיות בקיץ, על אף שהוצעו לישראלים תנאי שכר מועדפים והטבות אחרות. באחרונה מעוסקים במשקים הללו קבוצות של משוחררי צבא, המקבלים מענקי "עובדים נדרשים" ממשרד התמ"ת ובעלי משקים מרוצים מעבודתם. אלא שהצעירים הללו עוזבים את המשקים לאחר חצי שנה, בה למדו את העבודה והתמחו בה, ובאים אחרים שיש ללמדם מחדש, בעוד שהעובדים הזרים מתאילנד שוהים במשקים עד חמש שנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#