דמוקרטיה בדעיכה: מבט מטריד אל "מדינת ההונגרים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דמוקרטיה בדעיכה: מבט מטריד אל "מדינת ההונגרים"

ממשלתו של ויקטור אורבן רומסת כל זכר למשטר דמוקרטי; שר הכלכלה טוען בראיון ל-TheMarker שהתקשורת מעוותת את הדברים; נשמע מוכר?

3תגובות

קרוב לוודאי שמרבית תושבי אירופה לא שמעו מעולם על העיר פץ', אך מאז 2010 היא עבור ההונגרים מקור גאווה לאומי. פץ' הקטנה, השוכנת במחוז ברנייה בסמוך לגבול עם קרואטיה, הוכתרה ב-2010 על ידי האיחוד האירופי כבירת התרבות האירופית, לאחר שגברה על עשרות מועמדות אחרות ברחבי היבשת. התואר מוענק מדי שנה לשתיים-שלוש ערים (מלבד פץ' זכו ב-2010 אסן הגרמנית ואיסטנבול הטורקית), ואלה זוכות, מלבד הכבוד ונהירת התיירים, גם לתקציבים נדיבים.

במקרה של פץ', עיר בת 150 אלף תושבים בלבד, שנמצאת במרחק של 200 ק"מ מהבירה בודפשט, הזכייה בתואר חוללה מהפך של ממש. לאחר לא מעט שנים שבהן סבלה העיר התעשייתית מפשיעה ומשיעורי אבטלה גבוהים, שנבעו מערעור הסדר הכלכלי והחברתי בעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי, הצליחה פץ' להתאושש באופן מרשים בזכות השקעה רבה בתשתיות, חידוש פני העיר ועידוד התיירות, ולמצב את עצמה כיעד חדש ואטרקטיבי עבור האירופאים.

רויטרס

אך מלבד המהפך התרבותי שעברה פץ' ב-2010, באותה השנה התרחש בה מהפך נוסף, פוליטי, שאחר תוצאותיו עוקבים כעת בדאגה לא רק חוגי האופוזיציה במדינה - אלא גם האיחוד האירופי וארה"ב. תושבי פץ', הידועה כעיר בעלת נטייה פוליטית שמאלית, העניקו בבחירות הכלליות שנערכו במאי יותר מ-50% מקולותיהם למפלגת הימין פידס (FIDESZ), שזכתה ברוב מוחץ של 68% מהמושבים בפרלמנט.

השינוי הפוליטי הדרמטי שהתחולל בפץ' תקף לגבי מחוז ברנייה כולו: רק ארבע שנים קודם לכן העניקו שישה מתוך שבעה תתי המחוזות של ברנייה מנדט מחודש למפלגה הסוציאליסטית, שכשלה בחילוצה של הונגריה מהמשבר הכלכלי שבו היא נתונה מאז 2007.

אכזבתם של ההונגרים מתפקודה הכושל של ממשלת השמאל ומהשחיתות שלה היתה כה גדולה, שגם במעוזים סוציאליסטיים כמו פץ' היא איבדה את שארית התמיכה שנותרה לה. באופן מעט אירוני, תושבי העיר - שהאיחוד האירופי הגדיר בנימוקי הזכייה כ"מבטאת את המורשת ההונגרית הרב-תרבותית" - העדיפו דווקא מפלגה בעלת נטיות לאומניות, שהמרחק בינה לבין רב-תרבותיות גדול כמרחק בין הונגריה לבין שגשוג כלכלי.

ב-20 החודשים שחלפו מאז כינונה הצליחה ממשלתו של ויקטור אורבן, מנהיג פידס, לנצל את הרוב המוחלט שיש לה בפרלמנט ההונגרי ולנקוט מהלכים פוליטיים מרחיקי לכת. תוך פחות משנה נוסחה ואושרה חוקה חדשה, שכבר זכתה לגינוי מצד מועצת האיחוד האירופי וארה"ב, ומתנגדיה רואים בה צעד ראשון לקראת שלטון אוטוריטרי.

בקצב ההתפתחויות הנוכחי שמכתיבה ממשלתו של אורבן, הכתרתה של פץ' כבירת התרבות של אירופה עשויה להידמות, במבט לאחור, כאקורד אחרון למאמצי האיחוד האירופי לקרב לחיקו הנאור את הונגריה, היחידה מבין 27 מדינות האיחוד שבה הדמוקרטיה מצויה כעת בסכנה מוחשית.

רויטרס

כניסתה לתוקף של החוקה החדשה והשנויה במחלוקת ביומה הראשון של 2012 הוציאה לרחובות בודפשט עשרות אלפי מפגינים, החרדים לדמוקרטיה השברירית בארצם. קולות המחאה שלהם הידהדו בעוצמה חזקה דיה כדי לעורר את תשומת הלב של הקהילייה הבינלאומית ולזכות בסיקור תקשורתי נרחב.

"ניו יורק טיימס" פירסם בשבועות האחרונים סדרת כתבות העוסקות בשקיעת הדמוקרטיה בהונגריה, והכלכלן חתן פרס נובל פול קרוגמן ייחד כמה מטוריו למתרחש במדינה - מצב שהוא מגדיר "זליגה לעבר פשיזם". הפילוסוף ברנאר אנרי לוי פירסם מאמר נוקב ימים ספורים לאחר ההפגנות, וכינה את השינויים הפוליטיים "היסחפות רודנית ואנטי אירופית". הוא איפיין את שיטת הבחירות החדשה, שבה יכולים להצביע גם בני הלאום ההונגרי החיים מחוץ למדינה, כפועלת ברוח הנאציזם.

סקירה של השינויים בחוקה עושה רושם כי המחוקקים החרוצים של אורבן לא השאירו אבן על אבן. באופן סמלי, מנסחיה החלו עם שמה של המדינה: המלה "רפובליקה", שפירושה בלטינית "עניין הציבור" - כלומר שלטון שנבחר על ידי האזרחים לתקופה קצובה - נמחקה, ובמקומה נכתב "מדינת ההונגרים". כדי לחזק את התחושה כי השלטון הנוכחי אינו מעוניין שאזרחיו יקצבו את זמנו, החוקה החדשה קובעת כי הוועדה המפקחת על הבחירות תורכב כולה מנציגי מפלגת השלטון.

גם מערכת המשפט זכתה לטיפול כירורגי: גיל הפרישה של השופטים ירד מ-70 ל-62, כך שיותר מ-200 שופטים נאלצו לפרוש מתפקידם, ואת מקומם תפסו תוך חודשים ספורים מועמדים מטעם הממשלה. גם נשיא בית המשפט העליון נאלץ לפרוש, למרות ניסיון של 17 שנה בבתי המשפט של האיחוד האירופי, משום שלא עמד בקריטריון החדש שקבע כי עליו להיות בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בבתי המשפט בהונגריה.

בנוסף הוחלט, ברוח הימין השמרני, כי החוקה מכירה ב"תפקידה של הנצרות בשמירה על האומה" ומתחייבת להגן על חיי עוברים מרגע ההפריה. חופש הביטוי זכה אף הוא לטיפול, עם הקמתו של גוף פיקוח מיוחד על כלי התקשורת, ובינתיים הממשלה כבר הספיקה לסגור עיתון ששייך לאופוזיציה. הממשלה גם החליטה להלאים את קרנות הפנסיה הפרטיות ולאסור על החוסכים להוציא את כספם עד גיל 65, הטילה מסים על התעשייה וחייבה בנקים לרשום הפסדים על משכנתאות במט"ח, בעקבות נפילת המטבע המקומי.

אך המהלך שבאמת עורר את חמתו של האיחוד האירופי נגע לעקירת סמכויותיו של הבנק המרכזי ולכוונת הממשלה להכפיף אותו למדיניות הכלכלית שלה. במסגרת הרפורמה נטל הפרלמנט ההונגרי מנשיא הבנק, אנדרס סימור, את הזכות למנות לו סגנים, הרחיב את מספר חברי המועצה המוניטרית הקובעת את הריבית משבעה לתשעה, ויצר תקן לסגן נשיא שלישי לנגיד הבנק. חוק נפרד יאפשר להדיח את נשיא הבנק המרכזי לאחר שמוסד זה ימוזג, לפי התוכניות, עם רשות ניירות ערך של הונגריה.

כל זאת נעשה דווקא כשהממשלה החדשה החליטה, לאחר יותר משנה של סרבנות מצד אורבן הבדלן, לפנות בצוק העתים לאיחוד האירופי בבקשת סיוע (שלוש שנים לאחר שהעניק לה סיוע של כ-20 מיליארד יורו), לאור חוסר יכולתה להיחלץ מהבוץ הכלכלי: החוב הלאומי הגיע כמעט ל-200% מהתמ"ג, האבטלה נותרה ברמות של 11%, תשואות האג"ח לעשר שנים הרקיעו מעל 10% ודירוג האשראי של הונגריה נחתך באחרונה לרמת זבל על ידי S&P ומודי'ס, שתיים מחברות הדירוג המשפיעות בעולם.

הגבלת עצמאותו של הבנק המרכזי ההונגרי נתפשה כהפרה בוטה של החוקה האירופית, שעל פיה מחויבות הממשלות של כל המדינות החברות באיחוד לכבד את עצמאותו של הבנק המרכזי האירופי (ECB) ולהגן על עצמאותו של הבנק המרכזי שלהן.

בעקבות אישור הרפורמה בפרלמנט ההונגרי בתחילת ינואר, השעו האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית את המגעים להענקת סיוע להונגריה, ובהודעה חסרת תקדים מסר האיחוד כי יפתח בהליך משפטי נגדה אם לא תודיע על שינויים ב"סדרת חוקים שמאיימת על איזון הכוחות במדינה".

ייתכן שהלחץ פעל: אורבן הודיע בתחילת השבוע כי הוא נכון לשקול מחדש את השינויים בחוקה, לנוכח התגובה החריפה מצד האיחוד האירופי. הוא אמר לפרלמנט ההונגרי כי פנה לז'וזה בארוסו, נשיא הנציבות האירופית, והביע את נכונותו להגיע להסכם.

אם הנציבות האירופית תדרוש זאת במפורש, אמר אורבן, הונגריה תיסוג מתוכניתה למזג את הבנק המרכזי ורשות ניירות ערך. מאחורי ההתקפלות החלקית עומדת שאיפתו של אורבן להחיות את המגעים לקבלת סיוע או אשראי מהאיחוד האירופי, הנחוץ למניעת התמוטטות פיננסית.

דודו בכר

בשבת האחרונה יצאו מאות אלפי הונגרים למרכז בודפשט להפגנת תמיכה באורבן, שאותה אירגן ז'ולט באייר, עיתונאי וחבר מייסד של מפלגת פידס. לפי משרד הפנים, 400 אלף אנשים השתתפו במפגן התמיכה, ולפי אתר החדשות ההונגרי אינדקס - היו שם 100 אלף אנשים. "אנחנו אומרים לא למה שאירופה עושה להונגריה וממשלתה", אמר באייר. המפגינים נשאו שלטים "לא ניהפך למושבה". למרות זאת, התמיכה בפידס נמצאת בשפל: 16% בינואר לעומת 18% בדצמבר.

ייאוש? פרובוקציה

דווקא בימים הסוערים שעוברים על הונגריה מצא שר הכלכלה שלה, זולטן צ'פלבאי, זמן לביקור בישראל, שבו הרצה בין השאר בפני סטודנטים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. צ'פלבאי, הממונה על האסטרטגיה הכלכלית של הממשלה, מקורב לאורבן ושימש כשר הממונה על היחסים הכלכליים הבינלאומיים בממשלתו ב-2000-2002.

לאחר שמונה שנים של שלטון שמאל, שבהן נשלח למדבר הפוליטי וכיהן כמרצה לכלכלה באוניברסיטת בודפשט, קיבל צ'פלבאי מאורבן את המפתחות לאחד התפקידים החשובים והבכירים בממשלה החדשה. בראיון ל-Markerweek מתנדב צ'פלבאי לסנגר על מדיניות הממשלה, הפועלת לשיטתו אך ורק לטובת אזרחי "מדינת ההונגרים".

אדוני השר, מה יש לך לומר לעשרות אלפי המפגינים המוחים על הרפורמות הרבות שעליהן הודיעה הממשלה?

"ראשית, ההפגנות הן ביטוי לחופש, וזה סותר את הטענות כאילו אין חופש ביטוי בהונגריה. שנית, את כל המידע הזה קיבלת דרך כלי התקשורת בהונגריה, דרך העיתונים. זאת הוכחה לחופש העיתונות אצלנו. העובדה שאנחנו מדברים על כך עכשיו היא עדות לכך שהתקשורת בהונגריה זוכה לחופש הביטוי שמגיע לה. אם האזרחים מעוניינים למחות, זה בסדר. זאת דרך להביע את אי שביעות הרצון שלהם לגבי צעדים מסוימים שנוקטת הממשלה. מחאה היא חלק מהדמוקרטיה, ואני מקווה שאם תהיה ביקורת בציבור, אזרחי הונגריה יוכלו להביע אותה באופן חופשי".

אם כך, איך תוכל להסביר את מעצרם של חברי פרלמנט מהאופוזיציה, בהם ראש הממשלה לשעבר, לאחר שמחו נגד הממשלה?

"מדובר בשתי הפגנות שונות. ב-2 בינואר השתתפו 30 אלף איש בהפגנה ללא פוליטיקאים. ההפגנה שבה נעצרו חברי אופוזיציה התקיימה ב-23 בדצמבר, והם נלקחו למאסר משום שכבלו את עצמם לכניסה לפרלמנט כדי למנוע ממחוקקים להיכנס".

אתה לא חושב שזה צעד קיצוני שמבטא ייאוש? צעד שנעשה רק כשחברי אופוזיציה מרגישים שלא נותרה להם ברירה אחרת?

"זה נעשה רק כדי למשוך את תשומת הלב של התקשורת. זאת פשוט פרובוקציה".

האם אינך חושש שהשילוב הנפיץ של משבר כלכלי מחריף, רפורמות שנויות במחלוקת ופילוג בין המחנות הפוליטיים עלולים לדרדר את הונגריה לתהום? רבים בהונגריה ומחוצה לה מודאגים ממה שעלול לקרות.

"אני יכול להבין את הדאגה לגבי הונגריה, אך לדברים רבים אין אחיזה במציאות, כמו החוק להגבלת הבנק המרכזי, שינוי שם המדינה והפיקוח על התקשורת. אני יכול להבין שיש מידה של דאגה בחזית הבינלאומית, אך בחיי היום-יום ההונגרים לא מוטרדים מהסיטואציה הזאת".

איך תוכל לשכנע משקיעים זרים שהרפורמות האלה לא מסכנות את ההשקעות בהונגריה?

"הייתי אומר להם - הסתכלו על מערכת המיסוי. הורדנו את מס החברות מ-19% ל-10%, הנהגנו תוכנית להסרת עול ביורוקרטי על חברות בהיקף של 1.8 מיליארד יורו, נקטנו צעדים לליברליזציה של שוק העבודה, שנהפך לגמיש מאוד, מה שיקל על חברות זרות שפועלות במדינה. שיפרנו את מערך ההכשרות המקצועיות במדינה כך שלחברות תהיה גישה נוחה לכוח עבודה שעבר הכשרה. הרפורמה בשלטון המקומי מקלה על הקמת חברות ועל ביסוסן. לכן אני חושב שמשקיעים זרים יוכלו למצוא בהונגריה סביבה אטרקטיבית לעסקים, והמטרה היא ליצור את אחד השווקים הטובים ביותר להשקעות זרות במזרח אירופה ובמרכזה".

אתה ושר האוצר מחזיקים במפתח לעתידה של כלכלת הונגריה, וקיבלתם מדינה במצב כלכלי קשה. החוב הלאומי גדול, הצמיחה אטית, המטבע המקומי הגיע לשפל היסטורי ותשואות האג"ח חצו את קו ה-10%. בנוסף, האיחוד האירופי הקפיא את המגעים להגשת סיוע להונגריה.

איך בכוונתכם לחלץ את כלכלת המדינה בתנאים האלה?

"ההאטה באירופה בהחלט משפיעה על מדינה קטנה כמו הונגריה, שהיא חלק בלתי נפרד מהכלכלה האירופית. הונגריה לא זקוקה לחבילת סיוע מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע, אלא לרשת ביטחון. ביוון, לשם השוואה, החוב הלאומי הוא 180% ובאיטליה הוא 120%, ולכן החוב ההונגרי - 80% - קרוב יותר לשיעור החוב של גרמניה. בשנה הקרובה אנחנו מצפים לצמיחה אטית של 0.5%, ולכן אנחנו זקוקים לרשת ביטחון מהאיחוד ומקרן המטבע הבינלאומית. הכלכלות של יוון, של איטליה ושל פורטוגל מתכווצות, בעוד שלנו ממשיכה לצמוח, גם אם באטיות. ככלל, מצבה של הונגריה טוב יותר מזה של המדינות עתירות החוב, גם משום שהן חברות בגוש היורו ואנחנו לא".

שתיים מחברות הדירוג הגדולות הורידו בחודשיים האחרונים את דירוג האשראי של הונגריה לרמת זבל, והן צופות הורדה נוספת בתקופה הקרובה. האם אתה חולק על ההחלטה?

"אני חושב שהדבר החשוב ביותר בהורדת הדירוג אינו הפעולה עצמה, אלא המסר שהיא נושאת. והמסר במקרה של הונגריה, לפי הדו"ח של S&P, הוא שתיתכן תחזית חיובית לכלכלת המדינה, אם הונגריה תצליח להאיץ את הרפורמות שבהן היא החלה. אנחנו נמצאים במהלכן של רפורמות משמעותיות, ולי נראה מצחיק שמדברים על רפורמות עצומות באיטליה, כשמדובר בליברליזציה של נהגי המוניות.

"הונגריה עוברת כעת רפורמות רבות: רפורמות בתחום הפנסיה, ליברליזציה של שוק העבודה, מימון של החובות של הרשויות המקומיות, רפורמות בחינוך היסודי והעל יסודי. רפורמות דורשות זמן, ועליך לשאת ולתת עם האיגודים ובעלי האינטרס, אך לעתים חברות דירוג האשראי אינן מצוידות בסבלנות. מה שהכי חשוב הוא לא אם חברות הדירוג הורידו את דירוג האשראי או לא, אלא זה שהן אומרות שצריך להאיץ את הרפורמות.

"אני מבקש מהן סבלנות. אני יכול להבין שהשווקים אינם סבלניים, כי אירופה נאבקת עם משבר החוב ביוון כבר יותר משנתיים. צעדי צנע הם הדבר הכי פשוט שיש, ולא צריך להקדיש לזה מחשבה ותכנון. עשיתי זאת בעצמי. לוקח חמש שניות לחתום על קיצוץ. אבל כדי להוציא לפועל רפורמות אתה זקוק לזמן למשא ומתן עם הצדדים, אתה צריך להיאבק באיגודים הסוציאליים, אתה זקוק לתהליך חקיקה".

מזל ששמרנו על המטבע

מה תגובתך לטענות כי הרפורמה בבנק המרכזי היא מהלך אנטי דמוקרטי?

"מה הכוונה בהגבלת העצמאות של הבנק המרכזי? הפרלמנט ההונגרי אישר חוק חדש עבור הבנק המרכזי, והבנק האירופי המרכזי (ECB) הגיש רשימה של 15 סעיפים שצריך להחיל. הפרלמנט ההונגרי אישר 13 מתוכם. יש רק שתי נקודות שבהן אנחנו חלוקים עם ה-ECB: האחת היא שבתוך החוק יש אופציה להגדיל את מספר חברי ועדת הריבית בבנק: מספר החברים עשוי לגדול מחמישה-שבעה לשבעה-תשעה. הנקודה השנייה היא שלנשיא הבנק המרכזי של הונגריה היו עד היום שני סגנים, ועם החלת החוק החדש יוכלו להיות לו שלושה.

"החוק לא תוקף את העצמאות של הבנק, אדרבא - הוא מציין במפורש שחברי ועדת הריבית אינם צריכים להיות מושפעים מהממשלה או מכל גוף אחר, למעט הבנק המרכזי של אירופה. זה עניין חשוב וקריטי לא כי האירופאים מבקשים משהו, ולא כי ה-ECB מבקש משהו, אלא כי ל-10 מיליון הונגרים יש אינטרס שיציבות המחירים תישמר. אני מודע לכך שיש ניסיונות פוליטיים מקומיים לומר שהחוק החדש פוגע בעצמאות הבנק, אבל כל מי שיקרא אותו יבין אחרת".

ומה לגבי ההחלטה למנות שני סגנים מטעם הממשלה, ושהבנק המרכזי ימוזג עם רשות ניירות ערך ויהיה כפוף לממשלה?

"שני הסעיפים האלה אינם נמצאים בחוק שאושר. כיום ועדה פרלמנטרית ממנה את סגני הנגיד של הבנק ואת חברי ועדת הריבית, ולאחר השינויים המינוי יהיה בידי נשיא המדינה. לגבי הסעיף השני, יש אפשרות, ואני חוזר - רק אפשרות, למזג את הבנק המרכזי ואת רשות ניירות ערך לגוף אחד. במדינות רבות הם עובדים יחד. שני הגופים האלה מוזגו בצ'כיה, בסלובקיה, בבולגריה, בשוודיה ובאופן מסוים גם בבריטניה. גם בארה"ב יש לבנק הפדרלי סמכויות של רשות ניירות ערך. בנוסף, אם נבדוק למה אירופה נמצאת בבלגן כזה בשנים האחרונות, נגלה שזה קרה גם בגלל רגולציה לא הדוקה מספיק: לבנקים המרכזיים במדינות האיחוד לא היו הסמכות והכלים לפקח כראוי. אני לא אומר שעלינו למזג את שני הגופים, החוק מציג את זה כאפשרות שתתממש בעתיד. כרגע היא לא על השולחן".

הפורינט הפגין בחצי השנה האחרונה את הביצועים הגרועים ביותר של שער מטבע לעומת היורו, לאחר שצנח ב-15% לעומת המטבע האירופי.

אם זה היה תלוי בך, האם היית מבטל את הפורינט ומאמץ את היורו?

צ'פלבאי פורץ בצחוק: "חשוב מאוד שהונגריה תשמור על עצמאות המטבע שלה. אמנם רבים אינם מרוצים מיחס ההמרה הגבוה של הפורינט, אבל אני סבור שעצמאות מוניטרית היא דבר חשוב מאוד, בייחוד בזמני המשבר בגוש היורו".

על אף שהיורו עצמו, כמטבע, הוכיח חסינות והוא אחד היציבים והחזקים בעולם?

"היורו? באמת, תראה איך היורו איבד מערכו מול הדולר בארבעת החודשים האחרונים (כ-7% מתחילת אוקטובר, נ"פ). כך שעצמאות מוניטרית חשובה באופן קריטי. וכתוצאה מכך יש רפורמות רבות שאנחנו יכולים להוציא לפועל והיוונים והאירים לא יכולים, כי הם בגוש היורו".

אם כך, היית ממליץ ליוון לעזוב את גוש היורו?

"לא, לא הייתי ממליץ לה לעזוב את גוש היורו, אך אם היתה לה עצמאות מוניטרית - זה היה מאפשר לה ליישם בחופשיות מדיניות כלכלית, ובזמנים הנוכחיים זה יתרון גדול. מנגד, הונגריה הגישה בעבר בקשה להצטרף לגוש היורו, אך ראשית עלינו למלא את כל הדרישות: להוריד את החוב הלאומי מתחת ל-60%, על אף שבגוש היורו יש מדינות רבות שהחוב שלהן כיום גבוה הרבה יותר, ולהוריד את הגירעון השנתי מתחת ל-3%. בשנה שעברה עמדנו ביעד הזה והשנה אנחנו אמורים להגיע לגירעון של 2.5%. אז קודם כל נעמוד בכל היעדים, ואז נראה אם ומתי כדאי להצטרף לגוש היורו. נכון לעכשיו, טוב שיש לנו מטבע מקומי משלנו".

האם אתה תומך במהלכים הפוליטיים מרחיקי הלכת שביצעה הממשלה בשנה וחצי האחרונות, כמו פוליטיזציה של מערכת המשפט והדחת נשיא בית המשפט העליון, הגבלת עצמאות הבנק המרכזי, שינויים בשיטת הבחירות, הידוק הפיקוח על כלי התקשורת וקשירת הלאום ההונגרי עם הנצרות? אפילו את שם המדינה שיניתם.

"חלק גדול ממה שציינת פשוט אינו נכון. למשל, שינוי שמה של המדינה - אם תקרא את החוקה החדשה תראה שהשם הוא 'הונגריה', וצורת המשטר היא רפובליקה".

למה בכלל הייתם צריכים לשנות את השם?

"שינינו את זה כך שזה יישמע נורמלי. כמו פולין, כמו ישראל. הרי לא אומרים 'הרפובליקה של פולין' או 'הרפובליקה של ישראל'.

אבל אומרים הרפובליקה של צ'כיה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית, הרפובליקה הדומיניקנית. צירוף מהסוג הזה הוא די שכיח.

"זהו בסך הכול שינוי סמנטי, ותו לא. זאת בדיוק אותה רפובליקה כמו בעבר, רק שהשם כעת הוא רק 'הונגריה'. זה הכל. ובנוגע לדברים האחרים - כולם פשוט חסרי ביסוס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#