"בקנדה הרגשנו זרים - לא באמת היינו בבית" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשבון פתוח

"בקנדה הרגשנו זרים - לא באמת היינו בבית"

בני משפחת דלפן מאמינים שצריך לנצל הזדמנויות כשנתקלים בהן - וכך הם הקימו את העסק שלהם

2תגובות

רוברט דלפן לא ישכח את נהג המונית שהסיע אותו מנתב"ג לרעננה לפני 14 שנה, כשהגיע להכשיר את הקרקע לקראת העלייה המשפחתית מקנדה. "נתתי לנהג את הכתובת, ואז החל מטר שאלות - כמה אתה משלם על הדירה, כמה אתה מרוויח, וגם טיפים ממה להיזהר ומה לעשות. הייתי בהלם".

למרות קבלת הפנים המשונה, המשפחה (ההורים רוברט ושרון והבנות גילה, חנה, מיכל וטליה) נטמעה היטב בקהילת העולים ברעננה, רבים מהם אנגלו-סקסים. "לא מזמן נסענו לטיול משפחתי בניו יורק", הם מספרים, "והבנות אמרו לנו 'אמא ואבא, תודה רבה שבאתם לישראל'. בקנדה הרגשנו זרים, לא באמת היינו בבית".

ואולם השניים מודים שיש עולים ותיקים שלא הצליחו להיטמע בישראל וממשיכים לנהל חיים כפולים - עבודה בחו"ל עם בית בישראל. "אנחנו מכירים אבות רבים שעובדים בחו"ל כרופאים ואנשי עסקים, וחוזרים לבית ברעננה אחת לשבוע-שבועיים או אפילו אחת לכמה חודשים. בחו"ל הפרנסה טובה יותר".

אייל טואג

שרון נשאה את דגל הציונות מגיל צעיר, ורוברט הלך בדרכה. "כשרק התחלנו לצאת הצבתי בפני רוברט תנאי", היא מספרת. "אמרתי לו - 'אצא אתך אם יום אחד נעלה לישראל'". תגובות הסביבה לעלייה המתוכננת לא היו תמיד מפרגנות. "אנשים מסביב חשבו שאנחנו משוגעים", מספר רוברט, רואה חשבון במקצועו. "הייתי אז עצמאי ולא היתה לי עבודה בישראל, אבל במהלך האריזות קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה עם הצעת עבודה בחברת היי-טק ברמת גן".

רוברט עבד בחברה ארבע שנים עד שהיא נקלעה לקשיים עם התפוצצות בועת ההיי-טק. הוא זיהה את הפוטנציאל והחליט לקנות את החברה מהבעלים יחד עם שני חברים. הם שיפרו את ביצועיה ובסופו של דבר מכרו אותה ברווח. "אני מאמין שצריך לנצל הזדמנויות, מבלי לפחד", הוא אומר.

המנטרה הזאת הובילה לפרויקט העסקי הנוכחי שבו מושקעים רוברט ושרון: הם ייבאו לישראל והמירו לעברית את משחק המלים "בננה-גרם" (BANANAGRAMS), גרסה מתקדמת ל"שבץ נא" המוכר, הנמכר בתיק בד צהוב דמוי בננה. "שיחקנו את המשחק באנגלית עם המשפחה והתלהבנו ממנו מאוד", הם נזכרים, "אמרנו לעצמנו - 'למה שלא נתרגם אותו לעברית ונשווק אותו כאן?'. פנינו לממציאת המשחק, רכשנו ממנה את הזכויות ובשני מיילים הכל היה סגור".

"עדיף שילדים ישחקו במשחק חברתי שאפשר ללמוד ממנו מאשר שיצפו בטלוויזיה", אומרת שרון, מרפאת בעיסוק במקצועה. השניים משווקים את המשחק בכנסים, לעתים כשהם מחופשים לבננות. "עבור הילדות שלנו זאת קצת פדיחה", אומרת שרון, "אבל עבורנו זה חלק מהעבודה, זה כיף".

שכר דירה: משלמים מדי חודש משכנתא של 10,000 שקל על בית צמוד קרקע ברעננה.

ההוצאה הגדולה בחודש: המשכנתא ("ואחר כך אוכל - 5,000-6,000 שקל בחודש").

מהדקים חגורה: "אף פעם לא היינו בזבזנים. אנחנו נהנים ממה שיש".

הפריט הכי יקר בבית: פסנתר עתיק של סבתא של שרון, שהגיע עם המשפחה מקנדה.

חופשה אחרונה: בקיץ בילו שלושה ימים בצימר בצפת - 2,000 שקל בסך הכל.

הבזבזן הראשי: בת הזקונים מיכל. "היא אוהבת דברים יקרים, רוצה מחשב נייד ומגפיים".

אוברדראפט: "יש קצת, חייבים להיות כמו הישראלים" (רוברט: "אחרי העלייה לישראל הפקידה בבנק אמרה לי 'תהיה במינוס, אז מה?' לא הבנתי איך זה ייתכן. חשבתי שהיא לא מבינה את העברית שלי").

כסף ואני: רוברט: "כסף הוא לא מטרה. מה שחשוב הוא לעשות דברים טובים". שרון: "אני שמחה שהעסק הנוכחי שלנו מאפשר שילוב של עסקים עם עשיית טוב לאחר".

פנקס הוצאות

הוצאות בית (אוכל, חשמל וכו'): 7,000 שקל בחודש

שכר דירה: משלמים משכנתא של 10,000 שקל בחודש

טלוויזיה: לא מחוברים, יש רק מכשיר די-וי-די ("אנחנו לא מבינים למה צריך לשלם אגרה")

לגוף ולנשמה: רוברט משחק סקווש - 160 שקל בחודש; הבנות משתתפות בחוגים חליל צד, התעמלות קרקע, ג'ז, ציור ואנגלית ("כולם עושים את זה ברעננה, כי יש הבדל בין דיבור באנגלית לכתיבת השפה"): 450 שקל

קניות (בגדים ומוצרי פארם): 600 שקל בחודש

בילויים: ממעטים לצאת - מרבית הארוחות מתקיימות בבית או אצל חברים. בשישי רוכבים יחד על אופניים

אירועים: "יש אירועים רבים, זו הוצאה כבדה" - 400 שקל בחודש ממוצע

נסיעות: 1,000 שקל בחודש ("יש לנו מכונית אחת וארבעה זוגות אופניים")

טלפון סלולרי: 600 שקל עבור ארבעה מכשירים סלולריים

בתי ספר: הבנות הולכות לאולפנות - 700 שקל בחודש עבור גילה וחנה

חופשה: 2,000 שקל על שלושה ימים בצפת

סך כל ההוצאות החודשיות:

כ-21 אלף שקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#